"באים לעבוד אצלנו בגלל אידיאלים"
אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, הודף את הביקורות על בזבוז כספי הציבור וטוען שמשכורותיהם של טאלנטים כמו מוני מושונוב, מירי נבו ואברי גלעד, שמככבים בלוח השידורים החדש, הן מהנמוכות בשוק הטלוויזיה
אברי גלעד, מוני מושונוב ומירי נבו הם רק חלק מהשמות החדשים שתראו על המסך בתוכניות של הטלוויזיה החינוכית, כחלק מלוח השידורים החדש שעלה בתחילת השבוע. למרות היותו ערוץ ציבורי שמשכורותיו משולמות מכספי הציבור, למנכ"ל אלדד קובלנץ לא כל כך מפריע להתהדר בסלבריטאים.
25 אלף שקל לפרק
תקציב החינוכית, שהיא יחידת סמך במשרד החינוך, עומד היום על 114 מיליון שקל בשנה, כש־60 מיליון שקל מתוכם מושקעים בהפקות המקור ובמשכורות. שכרם של עובדים מהערוץ מתפרסם מפעם לפעם, דבר המקומם את קובלנץ מטעמי צנעת הפרט. לפני כחודש פורסמו משכורותיהם של מגישים כמו דן מרגלית (66,924 שקל עבור הנחיית "ערב חדש" במשך שלושה חודשים), ניב רסקין (170 אלף שקל עבור עונה של "תיק תקשורת"), וגם הנחיה חד־פעמית של טל מוסרי בטקס המתנדב (11,700 שקל). משכורותיהם של המנחים החדשים לא מפורסמות, אך לדברי גורמים בחינוכית מקבלים הטאלנטים כ־20%–30% פחות משכרם בערוצים מסחריים, ועלות הפקת התוכניות נמוכה ב־40%–50%.
אלדד קובלנץ מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית צילום: אוראל כהן
"משכורת ממוצעת של העובדים בחינוכית נעה בין 8,000 שקל ל־12 אלף שקל ברוטו", אומר קובלנץ. "רק חמישה אנשים מקבלים יותר והם המנכ"ל, היועץ המשפטי, החשב, מנהלת התוכניות והסמנכ"ל הטכני. המשכורות לטאלנטים בחינוכית הן מהנמוכות בשוק הטלוויזיה, בדוק".
הטאלנטים החדשים של החינוכית הם כאמור אברי גלעד ("תראו אותי"), מוני מושונוב ("שרגא ביש גדא") ומירי נבו ועידן אלתרמן ("חדשות מהעבר"). גם המגישים המוכרים של החינוכית חוזרים לעוד עונה: עינב גלילי ("חדר 101"), פרופ' יורם יובל ("שיחת נפש") וקובי מידן ("חוצה ישראל"). עלות הפקת תוכנית כמו "תראו אותי" או "שרגא ביש גדא" עומדת על 25–35 אלף שקל לפרק, ובסכום הזה מגולם שכרם של המגישים.
אתם סופגים ביקורת כערוץ ציבורי שמשלם הרבה כסף למגישים.
"הדיון לגיטימי, ועדיין הביקורת פוחתת בשנים האחרונות כי הצלחנו להוכיח שבתקציב זעום ובתנאים לא פשוטים אנחנו מייצרים ערך. הרצון הוא לגזור את לוח השידורים היעל ביותר: תכנים איכותיים בפחות כסף".
אז מה מניע אנשים לעבוד בחינוכית? אידיאלים?
"כן. הטאלנטים וחברות ההפקה אמנם מקבלים פחות כסף, אבל הם לא מפסידים. כמו כן, הם אוהבים לעבוד איתנו והם רוצים להיות חתומים על משהו איכותי".
לקובלנץ (46) רזומה מרשים: הוא האיש שהקים את גלגל"צ במתכונת הפלייליסט, יעץ להקמת רדיו ECO99FM, היה סמנכ"ל פרוגרמינג בערוץ 10 ומנהל לוח התוכניות של קשת.
מה לך, איש שמזוהה עם רייטינג ועדכניות, ולערוץ ארכאי כמו החינוכית?
"העבודה שנעשתה בערוץ 10, בקשת ובגלגל"צ לא רלבנטית. כאן המשימה כפולה: הראשונה היא לייצר תוכן איכותי לילדים, והשנייה היא להביא תוכן אחר לקהל המבוגרים. יש משהו מרגיע ומאתגר כשהמשימה איכותית ולא כמותית".
אינטרנט לפני טלוויזיה
החינוכית החדשה, לדברי קובלנץ, היא כבר לא אותו ערוץ של פעם. כך למשל, בלוח החדש ניתן לצרוך את כל התכנים באינטרנט לפני השידור. "אנחנו הערוץ הראשון בעולם שמעלה את התכנים לאינטרנט עוד לפני השידור בטלוויזיה", אומר קובלנץ. "הרעיון מאחורי המהלך הוא כפול. אנחנו ציבוריים ואני חושב שהציבור, הבעלים של התוכן, צריך להיות מסוגל לצרוך אותו בכל זמן ומקום בלי חסם גיאוגרפי או דמוגרפי. הסיבה השנייה היא שאנחנו לא ערוץ מסחרי. לא משנה אם בשידור הראשון של 'חדר 101' הרייטינג יהיה נמוך או גבוה. אנחנו לא נמדדים במספרים, ולכן יכולים ללכת על המהלך החתרני־חינוכי".
בימים אלה ממתין קובלנץ להחלטות ועדת לנדס, שדנה בין השאר ברפורמה בחינוכית שיכולה להביא להגדלת התקציב או דווקא לסגירת הערוץ. "זה הכרחי שיוקם גוף שיהיה עצמאי לחלוטין ביצירת תוכן חינוכי, וכל החלטה צריכה לבטא זאת", אומר קובלנץ, "מי שמנהל כספי ציבור מחויב ליעילות כלכלית ואיכותית".
