מסעדת "מוזה בהר": לבלוע את הנוף

ההנאה העיקרית במסעדת מוזה בהר שבשורש היא הנוף הנשקף מהחלונות. חבל שהמנות, בסגנון ים־תיכוני־צרפתי־איטלקי, לא משתוות לו

גלי וולוצקי 09:1723.06.14

תגיות:

כלל האצבע לגבי מסעדות מחוץ לערים הוא שאיכות האוכל עומדת ביחס הפוך לנוף - וממסעדת מוזה בהר שבמושב שורש נשקף נוף נפלא של הרי יהודה במלוא תפארתם. בשעת צהריים של יום חול המסעדה ריקה כמעט, ורק מלצר קצת מבולבל מסתובב בין השולחנות המאוישים הספורים ומנסה, ללא הצלחה יתרה, להשתלט על העניינים.

המסעדה, שנפתחה לפני כשנה וחצי, כבר הספיקה לעבור כמה תהפוכות וכעת מציעה תפריט בסגנון ים־תיכוני עם אוריינטציה צרפתית ואיטלקית, שמתברר כקצת יומרני ביחס לתוצאה בצלחת. התפריט העסקי מציע, במחיר העיקרית, גם מרק או סלט ושתייה קלה.

הסלט שהוגש כמנה ראשונה נראה בתחילה מושקע, אבל גם כל גרעיני החמנייה והאבטיח שפוזרו עליו בנדיבות לא הצליחו להסתיר את עלי החסה העייפים וחומי הגזע, שמן הראוי היה שיגיעו לפח ולא לצלחות הסועדים. מנה ראשונה נוספת, מרק בצל, שהוגש בסגנון הצרפתי עם לחם קלוי וגבינה דמוית אמנטל, היה סביר אך לא יותר מזה.

גם בעיקריות נמשך הקו הבינוני, שעירב רצון טוב עם ביצוע לא אחיד. מנת המבורגר מוזה (67 שקל), עם חזה אווז מעושן, גבינה וצ'אטני עגבניות, היתה יכולה להיות נחמדה - הלחמנייה והתוספות היו טובות וכך גם הצ'יפס הבשרניים שהוגשו לצדה. הבעיה התגלתה בהמבורגר עצמו, שהיה דחוס, צמיגי וקשה כל כך עד שהתקשינו לחתוך אותו גם בסכין המיועדת לחיתוך בשר.

דווקא מנה יומרנית יותר, שחשדנו שלא תעמוד בציפיות - קריספי סלמון עם פולי אדממה, קרם אפונה וקציפת ג'ינג'ר (88 שקל) - היתה סבירה בהחלט. הדג נצלה באופן שהפך את עורו פריך והשאיר את בשרו ורדרד, והירקות נחלטו בעדינות ונותרו פריכים ומוצלחים.

העפנו עוד מבט בנוף המרשים וויתרנו על קינוח. מוזה בהר היא אופציה מוצלחת רק אם אתם ממש רעבים וממש באזור. אם לא, עדיף להסתפק כאן במשקה ובנוף.