מסעדת אבושדיד: עוד מאמץ קטן

סך הכל היה חביב, אבל אם מסעדת אבושדיד של הפרסומאי לשעבר הדר גולדמן רוצה למצות את פוטנציאל ההייפ שלה, האוכל מצריך מקצה שיפורים

גלי וולוצקי 10:5501.07.14

תגיות:

לאבושדיד, בר־מסעדה שנפתח לפני כשמונה חודשים במתחם גן החשמל בתל אביב, יש כל מה שצריך כדי להיות מקום לוהט: שותפים מתוקשרים (הפרסומאי הדר גולדמן ואנשי חיי לילה וברים), שף עם רזומה מרשים (ווה טשאייב, שעבד בכתית ומאז מפעיל קייטרינג לאלפיון העליון) ומיקום היסטורי (בבניין שבו התגוררה משפחת אבושדיד, שבתה לאה נישאה לאיתמר בן אב"י - סיפור שהסעיר את היישוב העברי).

אבל בשעת צהריים ההייפ לא מורגש. בחצר המרווחת פזורים שולחנות קטנים, ולסועדים יש אפשרות לבחור בין החוץ הלא ממוזג לבר הקטן בכניסה. ביקשנו יפה וקיבלנו אישור לשבת בחלל המרכזי, שאמור להיות סגור לקהל בשעת צהריים. רוב הסיכויים שגם לכם ירשו, כי הקיץ התל־אביבי לא באמת מאפשר ארוחה נינוחה באוויר הפתוח.

הדיל העסקי החדש כאן (רק לאחרונה נפתח המקום גם לארוחות בוקר וצהריים) כולל במחיר המנה העיקרית גם מנה ראשונה מתוך חמש אפשרויות. בנוסף, הדיל אמור לכלול לחם מחמצת, חמאה וסחוג, אבל אלה נשכחו ולא הגיעו לשולחן שלנו.

גספצ'ו עגבניות קטיפתי וסמיך מאוד הוגש, לפי כללי הטקס, עם קוביות קטנות של מלפפון, עלי פטרוזיליה וגם כמה קרוטונים מוזהבים בשמן זית. הוא היה מעולה, אבל היה יכול להרוויח מקירור ודילול בעזרת כמה קוביות קרח.

הראשונה הנוספת, שנשמעה על הנייר מפתה כל כך - פטה כבד עגל עם חמאת תפוזים (בתוספת 10 שקלים) - פשוט לא עבדה. הפטה שהוגש בצנצנת ונחתם בשכבה של חמאת תפוזים סבל מטעם לוואי של כבד בקר בוגר מדי או סתם לא איכותי מספיק, ולמרות חיבתנו הרבה לז'אנר נזכרנו בכבד קצוץ העשוי מבקר של אלימלך, עליה השלום, והתקשינו לסיים את המנה.

גם במנות העיקריות ניכר ביצוע לא אחיד. מנה ששמה שדיד קבאב (62 שקל), שכבר הספיקה להפוך לאחת המצליחות במקום, היתה נהדרת: שלושה קבבים שמנמנים ועסיסיים הונחו על מעין לאפות שהוכנו במקום ותובלו בשמן כורכום. התוספות, עלים רעננים של כוסברה, רצועות צנונית ובצל ירוק, הוסיפו למנה קלילות ורעננות, ויוגורט עם זרעי כוסברה השלים מנה נהדרת שכל מרכיב בה במקום.

מנגד, קערה של קציצות דגים (78 שקל) הפגינה עומס חסר חן. הקציצות, שהוכנו מבשר בורי, סלמון וטונה בטחינה דקה, היו דחוסות, ושילוב הדגים יצר טעם לא מוצלח. גם ריבוי המרכיבים ברוטב - גרגירי חומוס, עגבניות, עראק, זיתים, צלפים, פלפלים חריפים וכוסברה טרייה - יצר רושם שהטבח פשוט לא הצליח להחליט לאן הוא רוצה לקחת את המנה הזו, וחבל. קצת פחות מרכיבים וקצת יותר ביטחון עצמי היו הופכים אותה למוצלחת.

ניסינו לחמוק בלי קינוח אבל הברמן התעקש להגיש לנו מנה קטנה ומצוינת של כנאפה מתוצרת הבית, שחתמה ארוחה חביבה בסך הכל, שצריכה עוד שיופים בשביל להיות מוצלחת.