טרנטינו של המזרח הרחוק

"נשאר לנו זמן לשאלה אחת", אומר לי וונג'ו ג'אונג, המתורגמן של הבמאי הקוריאני פארק צ'אן־ווק, 40 דקות אחרי תחילת ראיון הסקייפ מאיטליה. אני עובר על מה שנשאר ברשימה, ומחליט שאי אפשר לוותר על התייחסות לרימייק הבעייתי שספייק לי עשה בשנה שעברה ל"שבעה צעדים" (במקור "Oldboy") מ־2003 - סרט הנקמה האדיר שאחראי לפריצתו של פארק לתודעת הצופים במערב. התוצאה מעט לא צפויה: המתורגמן לא טורח לתרגם את השאלה לקוריאנית, מסביר שפארק כלל לא ראה את הסרט, ומציע לי בעדינות לבחור שאלה אחרת. מנגד, הבעת פניו של הבמאי למשמע השם "ספייק לי" אומרת הכל.

פארק, למי שעדיין לא מכיר, הוא אחד הבמאים המסקרנים ביותר שפועלים כיום בעולם והאיש שאחראי יותר מכל לפריצת הקולנוע הקוריאני למערב. את זה הוא עשה באמצעות קולנוע חדשני, מבריק ולא מתפשר, שלוקח סיפורים אוניברסליים ועוטף אותם באריזה ויזואלית מהפנטת ובלא מעט סצנות אקשן אלימות מאוד, שלעתים הופכות קרביים - אם תרצו, פארק הוא הגרסה הקוריאנית לטרנטינו או לאחים כהן.

"סטוקר" עם ניקול קידמן ומת'יו גוד. יוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים

בשבוע הבא יגיע פארק לישראל בפעם הראשונה, במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים, לרגל הקרנת "שבעה צעדים" וסרטו האחרון "סטוקר" (Stoker). הביקור יכלול גם כיתת אמן ופאנל שנושאו "מותחן הנקמה הקוריאני" - ז'אנר שפארק הוא כנראה הנציג הבולט ביותר שלו. "שבעה צעדים" הוא השני בטרילוגיית הנקמה הידועה שלו, שכוללת גם את "סימפטיה למר נקמה" ו"סימפטיה לגברת נקמה". הנושא זוכה להתייחסות גם בסרטים אחרים שלו, אבל לבמאי יש הסבר אחר מדוע הוא הפך מזוהה כל כך עם עבודתו. "זה לא משום שעשיתי כל כך הרבה סרטים שעוסקים בנקמה, אלא יותר מכיוון שהמילה 'נקמה' מופיעה בשמות שניים מהם. יש הרבה במאים קוריאנים שמטפלים בנושא הזה, וגם בתרבות המערבית סיפורי נקמה סופרו עוד בתקופה הפרהיסטורית, הם חלק אינטגרלי ממרקם התרבות הפופולרית. זה אחד הדברים שמבדילים בין בני אדם לחיות", הוא אומר.

"סימפטיה למר נקמה". הראשון בטרילוגיית סרטי הנקמה

סרט ראשון בהוליווד

"סימפטיה למר נקמה", למשל, היא יצירת מופת קודרת שעוקבת אחר סדרת אירועים שמשתבשים באופן טרגי, והופכים לשרשרת מעשי אלימות ונקמה אכזריים אף שאיש אינו רוצה בהם. גם "צמא", סרט הערפדים המבריק והקומי בחלקו מ־2009, כלל כמויות אדירות של דם ותקריבים חסרי רחמים של דקירות, נשיכות, עקירת איברים וסוגים אחרים של אלימות גרפית קיצונית - גם אם פה הכל נעשה באווירה קלילה הרבה יותר.

"סטוקר", סרטו האחרון של פארק והראשון שצילם בהוליווד ובאנגלית, אמנם כולל רציחות אלימות לרוב, אבל לוקח צעד אחורה מבחינת ההצגה הגרפית שלהן על המסך. "בחרתי להראות פחות דם ב'סטוקר' לא משום שעשיתי סרט אמריקאי, אלא כי זה התאים יותר לאופי של הסרט הספציפי הזה - סיפור של נערה צעירה עם טעם אלגנטי שהעולם סביבה דוחה ולא נעים לה מבחינה מינית. זו חוויה טיפוסית של לא מעט נערות בגיל ההתבגרות, וכדי לספר את הסיפור הזה נכון הייתי צריך לבחור באמצעים מעודנים יותר ולתת מקום לניואנסים", אומר פארק.

"שבעה צעים". פארק לא מוכן להגיב על הרימייק שספייק לי עשה לסרט

"סטוקר" מספר על בת 18 שמתחילה לגלות את האמת המטרידה על משפחתה ועל עצמה, לאחר שאביה נפטר ואחיו החתיך־אבל־קריפי צץ פתאום בחייה ובחיי אמה. את התסריט כתב וונטוורת' מילר, כוכב "נמלטים", בהשראת הקלאסיקה "צל של ספק" של היצ'קוק. רידלי סקוט הפיק וניקול קידמן מגלמת את האם חלשת האופי, לצד מיה וסיקובסקה ("אליס" של טים ברטון) בתפקיד הראשי ומת'יו גוד בנעלי האח האניגמטי. העבודה עם קידמן, סיפר פארק בעבר, היתה מבחינתו הגשמת חלום. "הייתי שמח ללהק את ג'ין הקמן לאחד הסרטים הבאים שלי, אבל הוא פרש ממשחק כך שייתכן שזה מאוחר מדי", הוא אומר בתשובה לשאלה עם אילו שחקנים נוספים היה רוצה לעבוד.

הדבר שכן משותף לטרילוגיית הנקמה, ל"צמא" ול"סטוקר" הוא העיסוק בשאלות המוסריות של בחירה ואחריות: האם הדמויות בוחרות לבצע את מעשי האלימות, הזוועה והנקמה מרצונן החופשי, או מאולצות לכך על ידי כוחות גדולים מהן ופועלות ככלי משחק פסיביים בידי הגורל והנסיבות. "הדמויות שלי תמיד אחראיות למעשיהן", הוא אומר, "אבל לפעמים הן נדחקות למקום שבו הן מעדיפות לספר לעצמן שאין להן ברירה, אף שלמעשה כבר בחרו ברוע. בחלק מהסיטואציות הן נאלצות לבחור בין אפשרות רעה לאפשרות קצת פחות גרועה, דבר שמוביל אותן לגורל כמעט בלתי נמנע".

טרנטינו מעריץ

מרבים להשוות בין פארק לקוונטין טרנטינו, שידוע כמעריץ ותיק שלו ואף פעל נמרצות להעניק פסלון דקל זהב ל"שבעה צעדים", כשכיהן ב־2004 בצוות השופטים בקאן, אך בסופו של דבר זכה הסרט בפרס גרנד פרי ובמקום השני. "אין בינינו קשר מקצועי, אבל אני אוהב את סרטיו ונהניתי מאוד מ'ג'אנגו ללא מעצורים'", אומר הבמאי.

האחים פארק

פארק צילם גם כמה סרטים קצרים, ואחד מיוצאי הדופן ביניהם הוא "Night Fishing" מ־2011, שאותו יצר עם אחיו הצעיר פארק צ'אן־יונג. הסרט, פנטזיית אימה דלת תקציב למראה, נוצר באמצעות מכשירי אייפון 4 שהוסבו לשימוש כמצלמות קולנוע. "צילמנו את הסרט כך כי כל הפרויקט נוצר כמענה להצעה מסחרית של חברת הטלקום KT, שהציעה מימון של 133 אלף דולר לסרט שיצולם באמצעות המכשיר, לא כי חשבתי שזאת הדרך הטובה ביותר. תמיד רציתי לעשות משהו עם אחי".

פארק ניסה לשכנע את אחיו ללמוד קולנוע וחשב שהשניים יוכלו להקים מעין גרסה קוריאנית לאחים כהן, אבל פארק צ'אן־יונג העדיף ללמוד אמנות חזותית בארה"ב. עם זאת, התוכנית החלה להתממש בחלקה, אחרי שהאח חזר לקוריאה והם הקימו יחד את מותג ההפקות PARKing CHANce, שמשמש אותם לפרויקטים משותפים כגון הדוקו "Bitter, Sweet, Seoul", שנוצר מ־154 קטעי וידיאו ששלחו להם תושבי סאול.

על הרימייק של ספייק לי הוא אכן מעדיף שלא לדבר, אבל כשאני שואל לאיזה סרט הוא עצמו היה רוצה לעשות רימייק, הוא מתעורר. "אני לא רוצה להתחייב שזה לא יהיה משהו כמו 'ורטיגו' של היצ'קוק, בתנאי שאוכל למצוא זווית חדשה ומעניינת מספיק, אבל נראה לי שעדיף להתרחק מהקלאסיקות הגדולות ולקחת סרט פחות מוכר - כזה שהרעיון שבבסיסו מדהים, אבל הביצוע המקורי פחות טוב", הוא אומר.

הפרויקט הבא של פארק עדיין לא סגור. בימים אלה הוא מצלם במילאנו סרט בן 10 דקות עבור מותג אופנה גדול, ולדבריו הוא נפגש כל הזמן עם מפיקים מארה"ב וקוריאה לגבי תסריטים חדשים. "אם יש קולנוען ישראלי שיבוא אליי עם רעיון טוב, אשמח לשקול עבודה משותפת", הוא מבקש להעביר מסר לתעשייה המקומית.

מה כדאי לראות בפסטיבל הקולנוע בירושלים

סרטי הפתיחה והנעילה: את הפסטיבל יפתח "ערבים רוקדים" של ערן ריקליס על פי תסריט של סייד קשוע. הסרט בוחן את היחסים המתוחים והעדינים בין ערבים ליהודים בישראל באמצעות כמה סיפורים אישיים (10 ביולי). סרט הנעילה הוא "הרוח העולה", סרטו החדש של גאון האנימציה הייאו מיאזאקי (17 ביולי).

הסרט "גט". שנייה משמאל - רונית אלקבץ צילום: יובל אהרוני

התחרויות הישראליות: עשרות סרטים עלילתיים ותיעודיים יתמודדו בקטגוריות הקולנוע הישראלי העלילתי, הקולנוע התיעודי והסרטים הקצרים, ובהם "בורג" של שירה גפן, "גט - משפטה של ויויאן אמסלם" של רונית ושלומי אלקבץ ו"עליזה" של תומר היימן.

• "פחם שחור, קרח דק": סרטו החדש של הסיני דאו ינאן, פילם נואר מודרני על כורה פחם שנרצח באכזריות בעיירה קטנה בצפון סין; זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ברלין.
  

• "טום בחווה": סרטו החמישי של קסבייה דולן הקנדי, זוכה פרס המבקרים בפסטיבל ונציה, שעוקב אחר בחור שמגיע לבקר את משפחת בן זוגו המנוח בחווה שלהם ומתוודע לסודותיה האפלים.
  

• "כביש קדוש": סרטו התיעודי זוכה פרס אריה הזהב של האיטלקי ג'יאנפרנקו רוסי, שתיעד במשך שנתיים מפגשים עם אנשים שגרים ועובדים בסביבות הכביש הטבעתי שמקיף את רומא - מדיג צלופחים עד בן אצולה שמשכיר את הארמון המשפחתי לתיירים.
  

• "להרוג אדם": סרט הביכורים של אלחנדרו פרננדז אלמנדרס מצ'ילה, שבמרכזו עימות בין איש משפחה פשוט לבין כנופיית פושעים אכזרית. הסרט זכה בפרס הראשון בסאנדנס.