מרד העניבות היווני

כבר עכשיו אפשר לקבוע שציפרס (40), המנהיג הצעיר ביותר שידעה מדינתו ב־150 השנים האחרונות והראשון שהושבע בטקס אזרחי בשל היותו אתאיסט, הוא איש של מחוות טעונות משמעות - וכך גם החלטתו שלא לענוב עניבה. הוא לא נראה ענוב אפילו פעם אחת — לא במהלך מסע הבחירות, לא במהלך טקס ההשבעה שלו ולא באף אחד מהמפגשים עם בכירי הפרלמנט האירופי. ההחלטה לא לעשות זאת, במעמדו החדש, מבדלת אותו ואת מפלגתו מכל מה שהיה לפניהם.

ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס צילום: רויטרס

לפי "הגרדיאן", ציפרס הכריז כי הוא יענוב עניבה רק ביום שבו תגיע יוון להסכם עם האיחוד האירופי להסדרת חובה. או כפי שפירשו זאת ב"ניו יורק טיימס": אני אשחק לפי הכללים שלכם ביום שבו אתם תשחקו לפי שלי.

הצהרה זו הולידה כמה הבלחות של חוש הומור: ראש הפרלמנט האירופי מרטין שולץ נענע בשעשוע את צווארונו של ציפרס כשאלו נפגשו; ראש הממשלה האיטלקי מטאו רנזי העניק לו עניבה במתנה; וראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו העלה לטוויטר תמונה שלו משוחח בטלפון ללא עניבה וכתב: "מברך את ראש הממשלה היווני על ניצחונו".

אבל ציפרס לא לבד. לצדו מופיעה דמות שכאילו לוהקה במיוחד למרד האופנתי של הממשלה — יאניס ורופקיס, שר האוצר היווני. ורופקיס (53) הוא מה שמכנים "גבר מחוספס": חד לשון, מתנייד עם אופנוע ימאהה 1,300 סמ"ק, תרמיל על גבו וכמובן ללא עניבה.  

מימין: שר האוצר היווני יאניס ורופקיס ושר האוצר הבריטי ג'ורג' אוסבורן צילום: רויטרס

אחת ההופעות המתוקשרות של ורופקיס מאז מונה לראשות האוצר היא פגישתו עם עמיתו הבריטי ג'ורג' אוסבורן בלונדון בתחילת החודש. בעוד אוסבורן צולם חנוט בחליפה ולצווארו עניבה, ורופקיס הופיע עם חולצת אריג כחולה, קטנה מעט ממידותיו, לא מגוהצת ולא תחובה במכנסיו, ועם מעיל ארוך כשידיו בתוך כיסיו (וגם במעמד לחיצת הידיים שלף משם רק אחת). המעמד זכה בתקשורת להגדרה "Fashion Moment" והמראה של ורופקיס לכינויים כמו "לוק סוחר הסמים", "מראה שומר הסף במועדונים" ו"שיק של 'שליחות קטלנית'".

מעטים סברו כי המראה המרושל אינו מכובד, אך רבים הביעו הערכה לניעור שהיוונים מעניקים למראה החליפה. ב"טלגרף" הבריטי אף ניצלו את ההזדמנות לסנוט בנראות הבז'ית (מלשון הצבע Beige), דהיינו המשעממת והתפלה, של הפוליטיקאים בממלכה. "ורופקיס הוא ההוכחה שאתה לא צריך חליפה מסביל רוד (רחוב החייטים בלונדון — ת"ו) כדי לקבל את הסמכות לתיקון הבעיות במדינתך", נכתב שם.

ריצ'רד ברנסון. "אני מתעב עניבות"

עוד לפני היוונים היו מי שקראו תיגר על קוד הלבוש החונק. המיליארדר הבריטי סר ריצ'רד ברנסון השיק ב־2013 את קמפיין "Bye to the Tie" למיגור העניבה והסביר: "אני מתעב עניבות ומעודד את כולם להיפרד מהן בכל הזדמנות. לעתים קרובות אני נושא מספריים, למקרה שתצוץ הזדמנות לחתוך למישהו את העניבה".

אבל אפילו ברנסון לא הצליח לדחוק לגמרי את העניבות. "העניבה בפירוש לא מתה. היא פשוט לא עסק משגשג כרגע", סיכם זאת סגן הנשיא ומנהל תחום אופנת הגברים ברשת הכלבו סאקס פיפט אווניו בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל".

מסר מורכב

מעבר להצהרה אופנתית, אצל היוונים מדובר במעשה קצת יותר מורכב, שמכיל מסר מחושב היטב. היטיב להסביר אותו טוקבקיסט יווני אחד: "ראש הממשלה הקודם שלנו אנטוניס סמאראס היה תמיד לבוש ללא דופי, כנצר לאחת המשפחות האוליגרכיות החזקות ביוון. אותם אנשים הרסו את יוון עם לא מעט גיבוי מהחליפות. מאחר שהממשלה החדשה שלנו מחויבת לשינוי, היא לא יכולה להסתובב כשהיא נראית כמו החבורה הישנה".

זו בדיוק הנקודה: ציפרס, ורופקיס וחברי הקבינט האחרים שמאמצים את קוד הלבוש החדש נראים בדיוק כמו שהם מתנהלים — אחרת.

סנדלים בכנסת

מרקו גרינברג, נשיא Thunder11, סוכנות ניו־יורקית למיתוג, יחסי ציבור ותקשורת שיווקית, שחי בעבר בישראל ועבד בין היתר בייעוץ לחברי קונגרס אמריקאים ודיפלומטים וחברי ממשלה ישראלים, אומר כי עניבות, בסופו של דבר, עדיין מקושרות למעמד של כוח — ובעיקר מאפשרות לגברים ללבוש צבעים והדפסים שמתבלים את המראה.

"מצד שני, עניבות וחליפות זולות אינן משרתות את הלובש אותן ונראות כמדים מכוערים", אומר גרינברג, "כשאני רואה פוליטיקאים ישראלים לובשים חליפות ועניבות שלא מחמיאות להם במדינה שממש המציאה את ה'ביזנס קז'ואל' וממוקמת במזרח התיכון, זה נראה לי עצוב. אני עדיין ממתין לפוליטיקאי שיהיה מספיק בטוח בעצמו להגיע לכנסת בקיץ במכנסיים קצרים וסנדלים. זה יהיה מעשה פטריוטי".