ככה נראית פמיניסטית

לפני כשבועיים הכריז מרכז סאקלר לאמנות פמיניסטית, השייך למוזיאון ברוקלין שבניו יורק, על זוכת הפרס השנתי היוקרתי לנשים יוצאות דופן שהגיעו להישגים ולפריצות דרך מרשימים בתחומן. מאז נוסד, הוענק הפרס לשורה של נשים מוערכות ובהן הסופרת האפרו־אמריקאית טוני מוריסון, הבמאית ג'ולי טיימור ושופטת בית המשפט העליון לשעבר סנדרה דיי או'קונור. השנה, כך הודיע המרכז, תצטרף לרשימה המכובדת הזו לא אחרת מאשר מיס פיגי, בובת החזרזירה שמככבת בסדרת הטלוויזיה האמריקאית זוכת האמי "החבובות" מאמצע שנות השבעים.

מיס פיגי. גדלה בעיירה קטנה באיווה, אביה נפטר כשהיתה צעירה ואמה לא היתה טובה אליה

מאז הופיעה לראשונה על מסך הטלוויזיה נחשבה מיס פיגי לאחת הדיוות הגדולות של תרבות הפופ. אף שהחלה כדמות משנה בסדרת "החבובות", במהרה זיהו היוצרים ובראשם ג'ים הנסון את הפוטנציאל הטמון בה, ודחפו אותה לקדמת הבמה.

בראיון ל"ניו יורק טיימס" מ־1979 סיפר פרנק אוז, האיש שהפעיל ודיבב את מיס פיגי עד שנת 2000 (כל מפעיליה לאורך השנים היו גברים), כי היא גדלה בעיירה קטנה באיווה, אביה נפטר כשהיתה צעירה ואמה לא היתה טובה אליה. היא עזבה את הבית בגיל צעיר ונאלצה לדגמן (אפילו בפרסומות למוצרי בשר חזיר) ולהירשם לתחרויות יופי רק כדי לשרוד. כל חייה, בגלל הרצון העז שלה להיות כוכבת, היא מסתירה את פגיעותה הרבה.

למרות נתוני הפתיחה הקשים מיס פיגי שרדה היטב. מעבר לקריירה ארוכת שנים על מסכי הטלוויזיה והמסכים הגדולים, בראשית שנות השמונים היא גם הוציאה ספר עצות שהפך לרב־מכר, כיכבה בהפקות אופנה ועל שערי מגזינים, התארחה כשופטת בתוכנית הריאליטי האמריקאית "פרויקט מסלול", עמדה מאחורי קולקציית קפסולה עם חברת הקוסמטיקה מאק, כתבה מאמרים, ובסרט האחרון בסדרת "החבובות" אף מונתה לעורכת במגזין "ווג" בפריז.

פרנק אוז, האיש שהפעיל ודיבב את מיס פיגי עד 2000. רק מפעילים גברים

לא מתנצלת על כלום

כשמוסיפים לקריירה המפוארת הזו את מנעד התכונות והאיכויות הבלתי רגילות של החזרזירה, עולה השאלה אם בכלל קיימת אשה בשר ודם שיכולה להיות מודל חיקוי כה מושלם: גם דיווה ברוכת כישרונות שמחצינה את נשיותה ומיניותה ללא כל היסוס, תוך ניצולן לצורך השגת מטרותיה; גם אשה בעלת ממדים נדיבים ועם זאת נטולת שמץ של תסביך דימוי גוף; וגם אשה חזקה - לעתים אפילו אלימה - שדבר לא יעמוד בדרכה, כזו שלא מנסה לשאת חן, לא מתנצלת על כלום ולגמרי מרוצה מעצמה.

פמיניזם כבר מזמן אינו מסתכם בשוויון בין המינים, קבעה קאנינגהם במאמרה, אלא טומן בחובו גם את יחסן של נשים לעצמן ולאחרים. מיס פיגי, כתבה, לא מנסה להיות אשה עוצמתית, פמיניסטית או חזקה - היא פשוט מה שהיא. "היא רוצה שכולם יתייחסו אליה כמו אל ליידי. ואם הם לא, היא תחתוך אותם לשניים", אמר עליה פרנק אוז.

הפעילה הפמיניסטית גלוריה סטיינם. השראה? צילום: אי אף פי

פ

מיניסטית בכאילו?

ההכרזה על הענקת הפרס לא חלפה ללא ביקורת. ב"אובזרבר", למשל, כתב ריאן סטדמן: "אני חש צורך להזכיר לכל המבוגרים שהדמות הידועה כ'מיס פיגי' עשויה מבד, מילוי מוקצף ופלסטיק. האם יכול להיות שלמרכז סאקלר נגמרו הנשים האמיתיות שמגיע להן פרס על עבודתן המופלאה?".

גם ב"טלגרף" הבריטי היו ספקנים ופרסמו מחדש ראיון שנערך עם מיס פיגי בשנה שעברה, שבו הודתה כי היא מגדירה עצמה כפמיניסטית רק כשזה משרת את מטרתה.

ואולם, באותו ראיון אמרה מיס פיגי על המראה שלה: "אני מאמינה שסטייל מגיע בכל הגדלים - ככל שאת גדולה יותר כך יש לך יותר סטייל". וכשנשאלה מה נדרש כדי לשרוד בעולם החבובות, הנשלט בידי גברים, ענתה: "אני חושבת שהשאלה צריכה להיות הפוכה. הם שצריכים לשרוד ואני היא ששולטת". כי גם לפמיניסטיות יש חוש הומור.