הפסקה לעסקית: מהטאבון לשולחן

בשלוש השנים וחצי שחלפו מאז נפתחה מסעדת "שולחן" של השף עומר מילר הוא הצליח לבסס את מעמדו לא רק ככוכב הרשתות החברתיות של הסצנה הקולינרית, אלא גם כסוג של סלב שהפיגורה שלו יודעת למכור (מרטבים לאסם ועד קולקציות הלבשה שעיצב עם אשתו הסטייליסטית) וכמי שמצליח להיות בכל מקום כל הזמן, כולל בשתי המסעדות התל־אביביות שהוא מנהל, "שולחן" ו"חדר האוכל".

כשהתיישבנו ב"שולחן" המלאה מפה לפה, התרחשה לנגד עינינו סצנה אופיינית - צמד סועדות נלהבות הציגו לפני מילר את הטלפון שלהן ודרשו לקבל את המנה שהופיעה בחשבון האינסטגרם שלו באותו הבוקר. "זה עדיין לא מוכן", הסביר והציע תחליף. הן התגברו על האכזבה חיש מהר ומיהרו להצטלם בעצמן עם המנה שהוגשה להן, משרבבות שפתיים למצלמה.

התפוסה המלאה גם בשעת צהריים של יום חול עשויה להפתיע כשרואים את מחיר הדיל העסקי כאן, שהתייקר מאוד בשלוש השנים שחלפו מאז היינו כאן לאחרונה. אז הוצעה ארוחה עסקית של מנה ראשונה ועיקרית במחיר 62 שקל. היום הדיל כולל ארבעה מסלולי מחיר: 68, 78, 108 ו־140 שקל.

מנה ראשונה של סלט קיסר עם בייקון, פרמז'ן, בצל סגול וקרוטוני שום היתה טובה. החסה היתה טרייה והרוטב טעים, ופרוסות של בייקון מטוגן הוסיפו לו פריכות נעימה. מנה נוספת של רוסטביף סינטה (בתוספת 20 שקל) הוגשה ברוב טקס על קרש עץ, פרוסות בשר אדמדמות כראוי עם איולי חרדל קצת אגרסיבי וקורנישונים.

העיקריות הציגו קו פחות אחיד. מאפה קבב בטאבון עם עגבניות שרופות - בצק שחום וריחני שבתוכו נח קבב ורדרד ונהדר שהגיר את מיציו לתוך הבצק - היה נהדר. הוא הוגש עם קערה שבה תבשיל חריף של עגבניות שרופות ובצל, יוגורט עזים ושפע של עלי כוסברה שציננו את הבערה והעניקו לכל העסק את הרעננות הנדרשת. זו היתה מנה מצוינת שמצדיקה את הכנסת הטאבון החדש למטבח.

לעומתו, דווקא פסטה שחורה עם שרימפס צלוי וחמאת עגבניות מתפריט הספיישלים (110 שקל) היתה מרשימה פחות. הפסטה והשרימפס היו טובים, אבל המנה כולה סבלה מאנמיות.

המלצר המאוד נחמד אך מעט כפייתי שהקפיד לפרט עבורנו כל רכיב בכל מנה לאורך כל הארוחה הציע קינוח. נקטרינה צלויה עם שמנת חמוצה וסירופ וניל (28 שקל בעסקית) נשמעה כמו רעיון טוב, אך היתה פחות טובה. הנקטרינה היתה טעימה וכך גם השמנת הסמיכה, אך הרוטב סבל ממרקם רירי בעייתי שהעלה קונוטציות לא נעימות.

העסקית של “שולחן” ללא ספק יקרה, אך נראה שלקהל הגודש את המסעדה המחירים אינם מפריעים. כמו תמיד אצל מילר, המנות הטובות יותר הן אלה המספקות וריאציה עדכנית על המטבח הישראלי - ובייחוד אלה שיוצאות מהטאבון.

רוסטביף סינטה. איולי חרדל קצת אגרסיבי צילום: נמרוד גליקמן