ביקורת הצגה: "על אהבה וחברות", בית ליסין
המחזה עוקב אחר שלוש חברות מתקופת הלימודים, שבה הן חולקות דירת סטודנטים, ועד בגרותן. הקלף המנצח של ההצגה הוא הליהוק ועבודתן של שלוש השחקניות המוכשרות שמבצעות את תפקידן במסירות טוטלית
מה: תיאטרון בית ליסין מעלה מחזה בריטי מאת אמליה בלמור, בבימויה של עדנה מזי"א ובהשתתפותם של מגי אזרזר, נתי קלוגר ומיכל שטמלר.
דבר המבקרת: המחזה מתרחש בשנים 1983–2010 ועוקב אחר שלוש חברות מתקופת הלימודים, שבה הן חולקות דירת סטודנטים, ועד בגרותן. המחזה מתמקד במטענים שהן נושאות עמן, ומזגזג בין רגעים קצביים ומשעשעים לרגעים טעונים ועצובים.
מלאכת הבימוי הופקדה בידיה הנאמנות של מזי"א, המומחית לענייני יחסים שבינה לבינה על הבמה (ההשוואה ל"החברות הכי טובות" של ענת גוב שמזי"א ביימה בגרסה המקורית מתבקשת, אך פרט לנושא הכללי מדובר בשני מחזות שונים בסגנונם ובמורכבותם). מזי"א נכנסת לעולם המורכב והטעון של חברות נשית מבלי לגלוש למלודרמה ולקלישאות שהמחזה ברגעיו החלשים מושך לכיוונן. היא צלחה את אתגר מעברי הזמן וסצנות הפתיחה הקצרצרות, והתוצאה היא הצגה מקסימה על כל מרכיביה התיאטרליים, החל מהתרגום המצוין והמוקפד של אלי ביז'אווי, ששומר על קצב, דרך התפאורה הדינמית והתלבושות של אורנה סמורגונסקי, המוזיקה של אלדד לידור (תודה אישית על השימוש בשירי דיוויד בואי וחבריו, שבהחלט עזרו להיכנס לאווירת שנות השמונים), הווידיאו של נמרוד צין וכלה בתאורה של נדב ברנע.
"על אהבה וחברות". חברות נשית שאינה גולשת לקלישאות צילום: כפיר בולוטין
ואולם, אין ספק שהקלף המנצח של ההצגה הוא הליהוק ועבודתן של שלוש השחקניות המוכשרות שמבצעות את תפקידן במסירות טוטלית, תבונה, רגש, דיוק והומור. אזרזר מקסימה ואנרגטית ומראה גם צדדים חדשים במשחקה, קלוגר מצוינת בתפקידה הבימתי הטוב ביותר עד היום, ותענוג לראות שוב את שטמלר הנהדרת על הבמה.
› שורה תחתונה: כוח נשי (girl power) מבורך על במת בית ליסין.
