מקסיקו 2.0

מקסיקנה, המסעדה הוותיקה, עברה מתיחת פנים. אם כך, למה עדיין נדמה שהיא מדשדשת אי שם בעשור הקודם?

גלי וולוצקי 08:4225.01.16

תגיות:

קשה שלא לחבב את מקסיקנה. המסעדה המקסיקנית הוותיקה שנפתחה לפני עשור, הרבה לפני הגל המקסיקני הנוכחי, היתה במשך שנים בודדה במערכת הטאקו והאופציה היחידה למי שרצה לטעום טורטייה.

בעת האחרונה, אולי בגלל עליית קרנו של המטבח המקסיקני בארץ, עברה המסעדה מתיחת פנים ניכרת שכללה שיפוץ יסודי וחידוש התפריט. הכל בה באמת נחמד מאוד: החלל הפנימי המעוצב בסגנון מקסיקני ססגוני, הצוות מאיר הפנים והזריז להיענות לכל בקשה, ואפילו התפריט המציע מגוון רחב של מנות בסגנון טקס מקס טאקוס, פהיטס, בוריטוס, אנצ'ילדס, קסדייס, מנות פתיחה וספיישלים מפתים. רק האוכל, למרבה הצער, נראה כאילו נותר בעשור הקודם ואינו מצליח לעמוד בסטנדרט המקסיקני החדש הנהוג בעיר.

התפריט העסקי מציע שלוש אופציות: בוריטו לבחירה ללא תוספת במחיר 39 שקל, עסקית ליחיד הכוללת מנה עיקרית ושתייה קלה במחיר 49 שקל או ארוחת טעימות זוגית ושני משקאות במחיר 159 שקל. נוסף על כך סועדי העסקית יכולים להזמין מנה ראשונה או קינוח בתוספת 19 שקל.

פתחנו בשרימפס ברוטב צ'יפוטלה חריף ומהנה (19 שקל לסועדי העסקית) שהוגשו על עלי חסה רעננים, ואחריה הזמנו את ארוחת הטעימות.

ארוחת טעימות במסעדת מקסיקנה צילום: רלי לב ויוהנס פלטן

הארוחה הוגשה מהר ובנדיבות וכללה סלסילה של טורטיות חמימות - חלקן מקמח חיטה וחלקן מקמח תירס, כמה טוסטאדות (טורטיות קלויות ופריכות) והמוני קעריות. היו שם שלושה סוגי בשר - בשר בקר בבישול אטי, צ'ילי קון קרנה ונתחי עוף מפורק ברוטב צ'יפוטלה ועגבניות שרופות שהיו הטעימים ביותר מבין מנות אלה, שסבלו בעיקר מעודף כמון. הארוחה כללה ארבעה סוגי מטבלים - סלסת עגבניות, גוואקמולה, סלסה בלאנקה (עשויה מפלפלי חלפיניו מוחמצים) ורוטב מולה פובלאנו (המכיל פולי קקאו). הם היו חביבים ותו לא. סלסת העגבניות לא היתה רעננה מספיק, ורוטב המולה דליל. קעריות נוספות הכילו שמנת חמוצה, פריחולס (תבשיל שעועית שחורה) גבינת צ'דר ואורז בטעם לימוני במרקם דביק.

פתחנו באופטימיות במלאכת גלגול הטורטיות, אלא שהטעמים, שאמורים להיות עזים ומעוררים אבל כאן היו פשוט גסים מדי, לא עודדו אותנו להמשיך אל מעבר לסיבוב הראשון. את האפשרות להזמין תוספת ללא תשלום ממנות הבשר כבר לא ניצלנו.

תמורת כמעט שמונים שקל לסועד אפשר להשיג ארוחות עסקיות טובות בהרבה בתל אביב, גם בגזרה המקסיקנית. ארוחת הטעימות של מקסיקנה אינה מגוונת מספיק ואינה איכותית דייה להצדיק את מחירה הגבוה. אפשר להעריך את מקסיקנה על כושר ההתמדה, על הניסיון להתחדש ועל הרצון הטוב, אבל בימים שבהם באמת אין בעיה להשיג אוכל מקסיקני ראוי לשמו בתל אביב - מה שמציעים כאן כבר לא מספיק.

מקסיקנה