אין אוסקר לסטרימינג

פסטיבל סאנדנס, אירוע הקולנוע העצמאי הגדול והמתוקשר ביותר בעולם, מציג מדי שנה סרטים שטרם נמצא להם מפיץ בארה"ב. לרוב החדשות המסעירות ביותר שמגיעות מהפסטיבל האמריקאי קשורות לאיכותם של הסרטים ולדיווחים על הרכישות החמות של המפיצים, אך לא כך היה השנה. בפסטיבל האחרון, שהסתיים לפני כשבועיים, הנושא הלוהט ביותר לא היה איזה סרט נקנה ובאיזה רווח — אלא מי קנה אותו. חברות ההפצה הוותיקות מצאו את עצמן עומדות הפעם מול יריבות חדשות ורבות אמצעים, שעד היום נחשבו ללא יותר משחקניות משנה. רשתות הסטרימינג נטפליקס ואמזון הגיעו כדי לנער את עולם ההפצה, והמיקוח הפך להיות קשוח מתמיד.

המהפכה עוד לא הגיעה

אמזון הצליחה לשים את ידיה על אחד הסרטים המהוללים ביותר בסאנדנס האחרון, "מנצ'סטר ליד הים" בכיכובם של מישל וויליאמס וקייל צ'נדלר, תמורת 10 מיליון דולר (לצורך השוואה, המועמד לאוסקר "ברוקלין" נרכש במיליון דולר פחות). באותה עת נטפליקס רכשה את הסרט החדש עם סלינה גומז ופול ראד. בהתחשב בכך שיוצרי הסרטים האלו הגיעו לסאנדנס בתקווה שיימצא להם מפיץ שעיקר התמחותו הוא אולמות הקולנוע, החוזה שלהם עם חברות הסטרימינג היה רחוק ממובן מאליו.

יחד עם השירות החדש של יוטיוב, YouTube red המציע צפייה בתכנים ללא פרסומות אך גם לוטש עיניים לכיוון הפקות בלעדיות ומקוריות בתחום הסרטים והסדרות, קשה להתעלם מהתזוזה בלוחות הטקטוניים של עולם הקולנוע. בעבר סרטים שקיבלו הפצה מצומצמת או נשלחו ישירות לשירותי ה־VOD נחשבו לנחותים מאלו שהתהדרו בהפצה קולנועית רחבה. העובדה שלא כך הדבר עוד מטרידה מאוד את האולפנים הגדולים, את בעלי בתי הקולנוע, ויכולה לשנות לחלוטין את הדרך בה הקהל הרחב צורך את תכניו.

"הולדת אומה". היוצר ויתר על הצעת המחיר חסרת התקדים של נטפליקס

אך השינוי הזה, שקורה לאיטו כבר כמה שנים, עוד רחוק מלהיות הסטנדרט החדש. כך למשל הסרט "הולדת אומה" של הבמאי והשחקן נייט פארקר, המספר על מרד עבדים באמריקה של המאה ה־19, הפך לשיחת היום על רקע מחאת השחורים בנוגע לייצוגם בפרסי האוסקר. עוד לפני שהוא הפך לזוכה הגדול של הפסטיבל, ולמעשה עוד לפני שתמו הקרדיטים בהקרנת הבכורה שלו, הקניינים הרציניים של הפסטיבל הכינו את פנקסי הצ'קים שלהם. נטפליקס עשתה שרירים והציעה לא רק את הסכום הגבוה מכולם, אלא גם את הסכום הגבוה ביותר בתולדות סאנדנס — 20 מיליון דולר כדי לקבל את הזכויות הבלעדיות על הסרט. נייט פארקר אמר לא, והחליט למכור את סרטו ל"פוקס סרצ'לייט" ב־17.5 מיליון דולר.

האקדמיה נותרה שמרנית

ההחלטה הזו, סביר להניח, לא התקבלה בקלות ראש וקשורה לטקס האוסקר הקרוב ולסרט "חיות ללא לאום". בשנה שעברה עשתה נטפליקס את הצעד הגדול הראשון בניסיונה להיות שחקן מרכזי בעולם הקולנוע והפכה לשותפה ב"חיות ללא לאום". הסרט יצא בהפצה מצומצמת לקולנוע בסוף 2015, בעיקר כדי להיות כשיר לאוסקר, אבל את רוב מאמצי השיווק הפנו אל שירות הסטרימינג. הביקורות היללו אותו, ובזמן שבקולנוע הוא גרף סכומים צנועים, בעולם הצפייה הישירה הוא עבד היטב.

"חיות ללא לאום". תקדים בעייתי

אחרי מועמדות לגלובוס הזהב ולפרסי איגוד השחקנים נדמה היה ש"חיות ללא לאום" ונטפליקס בדרך לעשות היסטוריה. אלא שאז, למרבה התדהמה, הסרט לא קיבל ולו מועמדות אחת לאוסקר ובין רגע קרס תחת נטל הציפיות שבנו עליו. הוליווד הראתה שוב עד כמה היא מפחדת משינויים ומתהליכים שמאיימים על השליטה שלה, והסרט נותר ניסיון אצילי שתוצאותיו מוטלות בספק.

החשש של "הולדת אומה" ללכת בעקבות "חיות ללא לאום" מבהירה שהיוצרים בכל זאת לא מוותרים על האולמות ועל האוסקר, גם אם התוצאה היא הפסד כספי. אין ספק שהמילה האחרונה עוד לא נאמרה, ואת מפולת השלגים של חברות הסטרימינג כבר אי אפשר יהיה לעצור, אבל יעברו עוד כמה שנים לפני שהאינטרנט והטלוויזיה ישלימו את המהפכה. האולמות החשוכים, לפחות בזמן הקרוב, הם עדיין האטרקציה העיקרית.