אלי אלעזרא: "אני רוצה למות על שולחן הפוקר"
"הפוקר הרס הרבה בתים, אבל מי שילך לפי החוקים הקטנים, יצליח", טוען אלעזרא, שגדל בשכונת עוני בירושלים והפך לאלוף פוקר עולמי. בספר חדש הוא מספר על אחורי הקלעים של עולם הקלפים
מאט דיימון, לאונרדו דיקפריו ובן אפלק הם רק חלק מהמפורסמים שבחברתם בילה אלי אלעזרא ערבים סביב שולחן הפוקר. את סלין דיון הוא מתח עם בעלה המנוח רנה אנג'ליל כששניהם סיפרו לה שאנג'ליל הפסיד לו מיליון וחצי דולר. "היא לא הנידה עפעף, היו לה פני פוקר", מספר אלעזרא ל"כלכליסט".
"אנשים חושבים שפוקר זה רק מזל, אבל זה ממש לא נכון. המשחק הוא מיומנות, וצריך לדעת עם מי לשחק, מתי לעלות, מתי לנסות להכניס את הצ'יפים ולבלף. לא חשוב אילו קלפים יש לי ביד, אחרי שתיים־שלוש ידיים עם היריב אני לומד את ההתנהגויות שלו. אם אני רואה שאין לו את היד הטובה ביותר, אני יכול להזיז אותו מהיד ולהמר גבוה מאוד, שיחשבו שיש לי יד טובה יותר. דרך שפת הגוף למדתי לזהות חולשות אצל אנשים. אני אולד סקול, הולך יותר עם תחושת הבטן שלי".
אלעזרא נמנה עם צמרת הפוקר העולמית וכבר זכה בשלושה צמידי אליפות עולם. הוא מתמקד במשחקי מזומן בסכומים גבוהים ושחקן קבוע ב"משחק הגדול" במלון בלאג'יו בלאס וגאס - משחק שנערך בין מקצועני פוקר לבין אנשי עסקים עשירים ומשודר בטלוויזיה האמריקאית. ההצלחה הכבירה שלו מתועדת בספר "אגדת פוקר", שכתב עם מתן קרקוב ויואב רונאל ורואה אור בימים אלה בהוצאת כנרת. מלבד סיפור חייו הוא חושף בו את מאחורי הקלעים של עולם הפוקר, התערבויות של שחקנים, הסכומים הגבוהים ביותר שעליהם הימרו אי פעם, טיפים לשחקנים מתחילים ועוד. השבוע הוא נחת בישראל כדי לקדם את ספרו והיה אורח כבוד בטורניר "הפוקר של ישראל 2017" שהתקיים אתמול בחסות מותג הוויסקי סינגלטון.
אלי אלעזרא. "למדתי לזהות חולשות אצל אנשים וללכת עם תחושת הבטן" צילום: עמית שעל
"אחת המטרות בספר היא שאנשים לא יעשו את הטעויות שלי וייסחפו בהפסדים", הוא אומר. "צריך ללמוד את היריב ולדעת מתי לקום וללכת. מי שיעשה יותר שיעורי בית
מאחרים וילך לפי החוקים הקטנים, יצליח".
אלעזרא (57), המתגורר עם אשתו הילה וחמשת ילדיו בלאס וגאס, נולד וגדל בירושלים. הוא שירת כקצין בגולני, לחם בלבנון וחלם על קריירה צבאית ענפה - שנגדעה בעקבות פציעה ברגליים. עוד בצבא סיפר לו חבר על עבודה בסירות דיג באלסקה שבה הוא יוכל להרוויח אלפי דולרים בחודש. כמה חודשים אחרי השחרור הוא מצא עצמו באלסקה מרוויח כמעט 20 אלף דולר בחודש. משם הוא עבר לווגאס בעקבות הצעה לקנות חנות צילום, ומאז הוא בעסקי הקמעונאות והנדל"ן.
את האהבה שלו לפוקר הוא גילה כבר בילדותו. "התחלתי עם זה בצורה הכי לא נכונה, בשכונת בקעה בירושלים, שהיתה אז קשת יום. ראיתי שהחבר'ה בשכונה משחקים, נדלקתי וכמובן הפסדתי. בגיל 15 הייתי הגזבר של הכיתה והפקדתי את קופת הכיתה בפוקר. עד היום הסטירה של אבא שלי מצלצלת, ואז לא חשבתי שאחזור לזה.
ספרו של אלעזרא. "פוקר זה מקצוע שצריך לקחת ברצינות" באלסקה החבר'ה היו משחקים, וגיליתי שיש לי את זה, שאני יכול לבלף אנשים ולקרוא שפת גוף. התאהבתי. כשהגעתי לווגאס הפסדתי כל הזמן, ודרך זה למדתי המון. לאט לאט עליתי למשחק הכי גבוה בעולם עם השחקנים הכי טובים בעולם. הרווח הגדול ביותר שלי אי פעם הוא מיליון ו־850 אלף דולר בשמונה שעות, וההפסד הכי גדול שלי הוא מיליון ו־300 אלף דולר ב־30 שעות. לא האמנתי איך אני יכול להפסיד סכומים שההורים שלי לא עשו כל החיים".
זה לא מפחיד להמר?
"אני מהמר רק בפוקר. ההבדל בינו לבין כל משחק קזינו הוא שבפוקר אני לא משחק נגד הבית, אלא נגד אנשים. נכון שזה הימור, אבל היום זה גם מקצוע בשבילי, מקצוע שאם לוקחים ברצינות, עושים כסף. את יכולה להגיד שהפוקר הרס הרבה בתים, אבל אותי הוא לימד איך להיות מנהל טוב יותר של הכספים שלי".
אשתך לא בלחץ שתפסיד את הבית?
"הילה גדלה איתי לתוך זה. אם היתה נכנסת לחיים שלי באמצע, היא לא היתה מחזיקה מעמד".
למה אנשים כל כך אוהבים פוקר?
"בפוקר לא חשוב אם אתה שמן או רזה, מבוגר או צעיר, אתה יכול להיות אלוף העולם. רק צריך להתחיל נמוך ולעלות לאט. אנשים עפים ועפים, עד שנשאר אחד שלוקח את כל הקופה. אני רוצה למות על שולחן הפוקר".
