אשת חיל נמצאה: גל גדות מבעירה את המסך בתור וונדר וומן

אפשר לומר די בקלות שאולפני הקולנוע מעולם לא הניחו על כתפיהן של שתי נשים משא כבד כל כך כמו בסרט גיבורי־העל החדש "וונדר וומן". הבמאית פטי ג'ניקנס, שלא ביימה סרט מאז "מונסטר" לפני 13 שנה, והשחקנית גל גדות, שמעולם לא כיכבה בתפקיד ראשי, נושאות על גבן לא רק את 120 מיליון הדולרים שהושקעו בסרט (לצורך ההשוואה, תקציב סרטה הקודם של ג'נקינס היה 8 מיליון דולר), אלא גם את המוניטין של סרטי הקומיקס מבית וורנר ברוס ודי.סי, שאכזבו את מעריציהם עם "יחידת המתאבדים" ו"באטמן נגד סופרמן". מובן שגם המגדר משחק פה תפקיד. לראשונה אי פעם קיבלה אשה הזדמנות לביים שובר קופות עתיר תקציב, ואם ייכשל - נראה שדלתות ייסגרו לפני נשים בתעשייה עוד זמן רב. זה הרבה יותר ממה שסרט פופקורן קיצי צריך להתמודד איתו.

"וונדר וומן" הוא התוספת החדשה לטירוף גיבורי־העל שסוחף אותנו בשנים האחרונות, לצד "שומרי הגלקסיה 2" (של החברה המתחרה מארוול), שממשיך לגרוף מיליונים בבתי הקולנוע. בשונה מבדרך כלל, הפעם זו גיבורה, ולא גיבור, שעומדת במרכז הסרט וכל העיניים נשואות אליה - דיאנה פרינס, אמזונה בת אלים שחוברת למרגל אמריקאי בימי מלחמת העולם הראשונה כדי לעצור את הרוע הגרמני, ומגלה שהאנושות היא סיפור מורכב למדי. זה סיפור המקור של וונדר וומן, שמסביר מהיכן היא הגיעה ומה ההיסטוריה שלה, עוד לפני שהופיעה ב"באטמן נגד סופרמן" ונחשבה לדבר הטוב ביותר בו. גאווה לאומית בצד לרגע, גל גדות פשוט מבעירה את המסך. היא אמנם חזקה יותר בקטעי האקשן והקומדיה מאשר בחלקים הדרמטיים, אבל היא עדיין גיבורת־על אמיתית עם נוכחות מרשימה, ואין ספק שהיא ליהוק מעולה. מילה טובה צריך לתת גם לכריס פיין, שחולק איתה לא מעט זמן מסך. השילוב ביניהם עובד מעולה.

כסרט בפני עצמו "וונדר וומן" הוא בסדר גמור ובאמת טוב בהרבה מכל סרטי וורנר ודי.סי שקדמו לו. אמנם הוא קצת ארוך מדי, והאפקטים לא ממש בסטנדרט שאנחנו רגילים אליו, אבל גדות וג'נקינס בוראות יחד גיבורה חדשה ומסעירה, עם כמה סצנות סוחפות למדי ורגעים משעשעים. רק נותר לקוות שהקהל יצביע ברגליים, יהפוך את הסרט ללהיט, וכך אולי יותר גיבורות־על יקבלו את המקום שלהן על המסך. אם זה יקרה, יכול להיות שגל גדות בדרך לספרי ההיסטוריה כמי שסללה את הדרך לכך.

גל גדות כוונדר וומן. עשויה לסלול את הדרך לגיבורות־על נוספות צילום: יח"צ