טרנד חדש: יין מזני ענבים שלא שמעתם עליהם

בצפון איטליה טעמתי בשבוע שעבר יין לבן רענן ואדמתי, מענבי בולונה ומענבים אדומים בעלי ניחוח לילכי בשם רקנטינה. מעולם לא ראיתי יין המופק מענבים אלו. אולם האמינו לי - זה עניין של זמן עד שהם יגיעו למסעדה הקרובה אליכם. עד כדי כך הם מצוינים.

הגל הנוכחי של יינות נפלאים המגיעים מזני ענבים פחות מוכרים כגון אלו לא יכול להתחרות בנחשול יינות הרוזה הנשפך כמים לתוך כוסות ברחבי העולם, אולם הטרנד של זנים אקזוטיים רק הולך וצובר תאוצה.

כך שאם אתם מאלו שלא מסוגלים לחרוג מעבר לרשימת עשרה היינות הקלאסיים העולמיים - כגון קברנה, פינוט ושרדונה - דעו לכם שאתם מפספסים את הריגושים הלוהטים ביותר בתחום היינות (שלא לדבר על המחירים המפתים).

זנים בלתי מוכרים שצוברים תאוצה

קחו בחשבון שמה שנחשב עד לא מזמן לזן בלתי מוכר, התפתח בצעדי ענק - האסירטיקו (Assyrtiko) מסנטוריני פרץ בסערה לבימה המרכזית לפני כמה שנים וכעת יושב היטב במרכז המיינסטרים המבוקש.

חובבי יין סקרנים שהחלו להשתעמם מקליקת היינות הפופולאריים דאשתקד (sciaccarellu, הסקיאקרלו הקורסיקני) שמחו לגלות שבין יינות הגל החדש השנה הזוכים לאהדה בניו יורק, ישנם לא מעט אדומים קלים וארומטיים כמו גם לבנים פריכים ופרחוניים, המתהדרים בשמות כגון טרפה (trepat), פקורינו (pecorino), רוקה (ruchè), וגרינג’ה (gringet).

שיטפון זה רק גובר הודות לייננים צעירים והרפתקנים מצרפת, איטליה, יוון וממקומות אחרים הממשיכים לגלות מחדש זני ענבים נשכחים, להצילם מהכחדה ולהפוך אותם ליינות המרחיבים את אופקי הטעם של חובבי היין העולמיים. כך למשל, איטליה היא בית גידול ללא פחות מאלף זני ענבים ומשרד החקלאות האיטלקי סיווג מתוכם 350 זנים מרכזיים.

להלן רשימת היינות הנבחרים מזנים מחודשים אלו, שנבחרו מתוך רשימת יינות המוגשים לתחרות World of Fine Wine.

לבנים

Pecorino (פקורינו)

ענב איטלקי זה מאברוזו, הוא גם אחראי לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של יינות המאה ה־21. בעבר נזנח עבור זנים המסוגלים להפיק יבולים גדולים בהרבה, אולם שני ייננים החזירו אותו למרכז הבמה וכעת כולם מבקשים לגדלו. טעמו של היין המופק מהענב מזכיר למדי סוביניון בלאנן פירותי ורענן.

כדאי לנסות: 2016 Tiberio Pecorino. יין בהיר ועסיסי בעל טעם מורכב עם גוונים עשירים של למון גראס ופירות בשלים, מליחות ערבה וטקסטורה עשירה ומעוגלת היטב.

Nascetta (נָשֶטָה)

יין לבן ונדיר מחבל פיימונטה בצפון-מערב איטליה, המציע את המורכבות והמבנה הדרושים ליישון. מקור היין בנובלו, אולם הוא נותר שכוח במשך שנים רבות. כעת הוא אחד החביבים על קבוצת יצרנים נלהבת, וביניהם היינן הראשי של בארולו, אלביו קוגנו.

Aligoté (אליגוטה)

הענב הלבן “האחר” של חבל בורגון הוא רענן וזוויתי יותר מהשרדונה הכה מוכר של החבל. בעבר יין מזן זה הסתפק בדרגת מרכיב בקוקטייל ה"קיר" לצד הקרם דה־קסיס, אולם כעת הוא מככב בזכות עצמו ובעזרת כרם בורגונדי האגדי "קוש־דורי" ובעליו של כרם "דומיין דה לה רומני־קונטי".

כדאי לנסות: 2014 Sylvain Pataille Bourgogne Aligoté. חמיצות חדה כתער ונגיעות של אפרסק ופסיפלורה מאפיינות יין זה מכרם שהנו מאמין מוצהר בענב.

Gringet (גרינג’ה)

מחוז סאבוי ההררי בצרפת זוכה לתשומת לב רבה לאחרונה בשל הזנים האלפיניים שהוא מפיק. אחד מהם הוא הגרינג'ה, שהושב מסף ההכחדה בידי דומיניק בלארד, שכרמיו פרוסים למרגלות המון־בלאן.

כדאי לנסות: 2015 Domaine Belluard Vin de Savoie Les Alpes. ארומה פרחונית ומעודנת מתלווה ליין לבן רענן ומענג זה, המתאפיין באלגנטיות קורנת וסופר־נקייה.

אדומים

Ruché (רוקה)

ענב זה, מחבל פיימונטה גם הוא, ניצל מהכחדה בזכות כומר מקומי מקסטניולה מונפרטו שגידל את הזן בכרמו הזעיר. התחייה המחודשת של הזן הביאה לעליית מחירים בכרמים המקומיים. יינות אלו מתאימים לרוח הזמנים הנוכחית האוהדת אדומים בעלי גוף קל ובינוני שאותם ניתן להגיש מעט צוננים.

כדאי לנסות: 2016 Crivelli Ruché di Castagnole Monferrato. ארומה יפהפייה של ורדים ולבנדר עם טעמים פיקנטיים ופירותיים הופכים יין בעל טקסטורה עשירה זו לפופולרי.

Nerello mascalese (נרלו מאסקלסה)

אם אתם מעריכים כוס פינו נואר איכותי, הרי שיין זה בוודאי ישמח את לבכם. הנרלו נהנה מהאובססיה הנוכחית ליינות ממדרונות הר אטנה במזרח סיציליה. לפני עשור רק 5–6 יצרנים מהאזור הפיקו יינות אדומים מענב זה. כעת ישנם יותר מ־60. היינות מתאפיינים בטעם רענן, מבושם ואדמתי (בדומה לפינו), אך עם טעם פראי יותר. מזן זה אפשר להפיק גם רוזה עילאי.

כדאי לנסות: 2016 Graci Etna Rosato. זהו רוזה חיוור, בהיר ועסיסי עם ארומה וטעמים פתוחים של גרגרי יער אדומים, פרחים, צמחי תיבול ומינרלים.