כנס האדריכלות יוקדש לזאהה חדיד: "פורצת תקרות הזכוכית"

"הרבה שנים ניסיתי להביא את זאהה לכנס, היא אחת מהאדריכלים הנחשבים בעולם", אומרת בתיה סבירסקי מלול, אוצרת כנס האדריכלות והעיצוב הבינלאומי של חולון. השנה יוקדש הכנס למורשתה של האדריכלית זאהה חדיד, שהלכה לעולמה לפני כשנה במפתיע בגיל 65.

חדיד, בריטית ממוצא עיראקי, היתה האשה האדריכלית המצליחה והמוערכת בעולם. עם המבנים שתכננה נמנים מוזיאון MAXXI ברומא, מטה חברת הרכב ב.מ.וו בלייפציג, אצטדיון קטאר ובריכת השחייה האולימפית בלונדון.

אוצרת התערוכה, בתיה סבירסקי מלול צילום: אלי קום באה אדריכלים

"נשים אדריכליות לא רואות עצמן כשונות, הן פשוט נשים שעוסקות בתחום", אומרת סבירסקי מלול, שמארגנת את הכנס זה עשור. "אבל הכנס חשוב כי הוא מגיע ממקום של העצמה, והגיעו אליו במהלך השנים אדריכליות מובילות מהעולם".

בשנים עברו התקיים הכנס במסגרת פסטיבל אשה, אך השנה החליטה עיריית חולון להוציא אותו מהפסטיבל ולפתוח איתו את עונת העיצוב בעיר. אף שהוא כבר לא בקונטקסט נשי, בחרה סבירסקי מלול להקדיש אותו לחדיד. "במסירות אין קץ ובעבודה קשה של הרבה מאוד שנים היא הצליחה להפוך למה שהיתה, והיא האשה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר המכונה פרס נובל לאדריכלות. החלטנו שאנחנו רוצים להתחקות אחר הדרך שלה גם בעולמות של עיצוב ואופנה, וזה עוד לפני שדיברנו על המוצא שלה".

זאהה חדיד צילום: אי פי איי

בכנס, שיתקיים ב־8 בספטמבר במדיטק חולון, יציגו דוברים זוויות שונות בעשייתה של חדיד. בין השאר תתארח בו האדריכלית שרה קלומפס, שותפה במשרדה הבריטי של חדיד, ומעצבות האופנה נעה רביב ותמרה אנה אפרת, שידברו על השילוב בין עיצוב, טכנולוגיה ואמצעים דיגיטליים. כמו כן, יוכרז בכנס על פרס חדש לאדריכליות מטעם עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, שבו יזכו בכל שנה ארבע נשים — אדריכלית צעירה, אדריכלית מהעולם שהיא מקור השראה ופרסים על יצירה מקורית ועל מפעל חיים.

"למרות המוצא והמגדר"

סבירסקי מלול, אחת האדריכליות הפעילות בזירה המקומית ובעלת המשרד באה אדריכלים, עוקבת אחר עבודתה של חדיד מתחילת דרכה. "כבר בפעם הראשונה שבה ראיתי דברים שלה התפעלתי. היא פתחה עבורי אופק אחר, 'אדריכלות של נייר' (על משקל 'נמר של נייר'). דברים שטענו שאי אפשר לבנות — היא הצליחה".

מוזיאון MAXXI שתכננה זאהה חדיד

מה הפך אותה למה שהיא היתה?

"המחשבה שלה היתה פורצת דרך. היו לה כוח התמדה וכריזמה שופעת. השימוש שלה באמצעים דיגיטליים הוא אחד הכלים שגרמו לה לממש את התפיסה המרחבית הכל כך שונה שלה. יש משהו במוצא ובמגדר שלה שהוא סמלי כל כך בהתייחס לעובדה שהיא הצליחה לפרוץ את כל תקרות הזכוכית. מנגד, היא הקדישה לזה את החיים. היא לא התחתנה ולא הביאה ילדים, שזה די נדיר, גם בקרב הנשים המצליחות בעולם".

ההשפעה שלה מורגשת גם בסצנת האדריכלות בישראל?

"זה חלחל לכל אחד. ברור שפרויקטים גרנדיוזיים כמו שלה קשה לממש בארץ, אבל המעוף והתעוזה לעשות דברים אחרים, חופשיים יותר, מצויים בתודעה של כל אחד מאיתנו. השימוש באמצעים דיגיטליים הוטמע מאוד בבתי הספר לאדריכלות. אנחנו בראשיתו של עידן שבו אפשר לעבור לייצור המוני באמצעים כאלה, וגם הוא יכול להיות מותאם אישית. גם באדריכלות אפשר להתחיל לראות תכנונים שלא חוזרים על עצמם, ובלי חשיבה פורצת דרך כמו של חדיד לא נגיע לשום מקום".

בריכה אולימפית בלונדון שתכננה זאהה חדיד

מאיפה הכסף?

אבל לסבירסקי מלול ברור שלא רק התפיסה והגישה הכרחיות כדי לפרוץ דרך. "אדריכלות היא תחום שדרושות בו השקעות כלכליות גדולות מאוד. דווקא בישראל, שבה יש צורך אדיר ביחידות דיור ובארגון מחדש של המרחבים האורבניים, עדיין משתמשים בכלים ישנים. אדריכלים בארץ לא מצליחים להוביל שינוי כי מדובר במהלכים שעולים המון כסף. אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה ולהבין איך מגייסים את מי שיש להם כסף. העובדה שחדיד הצליחה לייצר שיתופי פעולה עם היזמים המובילים בעולם היא סיבה נוספת שהיא הפכה לאדריכלית החשובה בעולם".