המעצב מרטן באס מחפש עוקבים במוזיאון
בתערוכה המרתקת של באס, רהיטים שרופים מוחקים את העבר ומיצב לגריפת לייקים משמש כמדד לעיצוב
התערוכה "מחבואים" של המעצב הגרמני־הולנדי מרטן באס, המוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב בחולון, נפרסת על פני שתי קומותיו — בעליונה נראה באס העמוק, הרציני, החושב, ובתחתונה באס הקרקסי, הקליל, הצבעוני. שתיהן מרתקות. "אל תשאלו אותי אם זה עיצוב או אמנות, כי אני לא יודע את התשובה", הוא אומר במפגש הפתיחה. ואף שהוא לא מגדיר את עצמו בכלל, באס (40) נחשב לאחד המעצבים המצליחים בזירה הבינלאומית היום.
כבר בתערוכת הגמר שלו באקדמיה לעיצוב באיינדהובן הוא סומן כהצלחה כשהציג סדרת רהיטים שרופים. בהמשך עורר תשומת לב בשבוע העיצוב במילאנו, כשחשף מדי שנה פרויקט מקורי אחר. בשנת 2009, כשהוא רק בן 31, הוא גם קיבל את פרס מעצב השנה של שבוע העיצוב (הצעיר ביותר שזכה לכבוד). באס הוא מעצב פורץ דרך, חדשני ומשפיע ומנגד קליל ותיאטרלי ובעיקר נהנה ממגרש המשחקים שבו הוא פועל.
את הביקור בתערוכה מומלץ להתחיל מהקומה העליונה, שנפתחת בסדרת הרהיטים השרופים "smoke", שבה לצד אלה מפרויקט הגמר שלו מוצגים רהיטים איקוניים שרופים מההיסטוריה של העיצוב. הגישה פורצת דרך שלו, שלפיה כל מה שהיה שייך לעבר, אינו רלבנטי ויכול לתפקד באותה המידה כאובייקט שרוף, הפכה בזכותו לאחת התפיסות המקובלות בעולם העיצוב העכשווי. עוד מוצגות בקומה העליונה הסדרה "זמן אמיתי", ובה עבודות וידיאו מקוריות שעוסקות בזמן, לדוגמה מופיעים בה אובייקטים דמויי שעונים שבתוכם מוקרן באס עצמו מצייר ומוחק את מחוגי השעון.
חלל התערוכה התחתון הוא כבר מגרש משחקים של ממש. בכניסה אליו מוצג מיצב מאווררים ענקיים וצבעוניים שממש דורשים התעטפות בשכבה נוספת. אבל מה שמעניין באמת הוא מה שמתחבא מאחורי הקיר: חלל שלם המוקדש לפרויקט "באס הגיע לעיר", שהציג גם הוא בשבוע העיצוב במילאנו, שבו הוא עוסק בכל הקרקס הזה שהוא יוצר.
עם המראות, המוזיקה והאפקטים המשוגעים הוא בונה ויזואליה מושלמת לגריפת לייקים. ולא בכדי: כך למעשה הוא מצד אחד מבקר את הלייקים כמדד לעיצוב בעל ערך, ומצד שני מודה שהוא מחפש את ההכרה השטחית והוויזואלית, והוא לגמרי בסדר עם זה.