מלך הכריזמה: ג'ו רוגן ישדר את הפודקאסט שלו בספוטיפיי עבור 100 מיליון דולר

ג'ו רוגן — קומיקאי, מנחה טלוויזיה ("אפקט הפחד"), שדרן ב־UFC, אבל בשנים האחרונות בעיקר מנחה הפודקאסט "The Joe Rogan Experience" — חתם השבוע על עסקה חסרת תקדים עם ענקית הסטרימינג השבדית ספוטיפיי, שבמסגרתה ספוטיפיי תקבל החל מסוף השנה בלעדיות על הפודקאסט שלו בתמורה ליותר מ־100 מיליון דולר, וכחלק ממהלך התרחבות שלה לתוך תעשיית הפודקאסטים. הפודקאסט, שמתפרסם כרגע במקביל ביוטיוב ובשלל אפליקציות (אך לא בספוטיפיי), יתחיל להופיע בה מיידית, ומתחילת 2021 יהיה זמין רק בשירות זה.

לשם ההשוואה, רק מוקדם יותר השנה ספוטיפיי רכשה בסכום כפול מזה חברת מדיה שלמה — את רשת פודקאסטי הספורט The Ringer (של העיתונאי ביל סימונס). אבל תמורת 196 מיליון דולר היא קנתה כ־30 פודקאסטים פעילים.

ג'ו רוגן. כמו להאזין לסטודנט בקולג', אבל אחד כזה שיודע על מה הוא מדבר צילום: גטי אימגס

העסקה מרתקת אף יותר אם מביאים בחשבון את סכומי הכסף הזניחים שספוטיפיי משלמת למוזיקאים בתמורה להאזנות לשירים שלהם: לפי חישוב של ה־BBC, כדי שמוזיקאי ירוויח את מה שרוגן הרוויח בעסקה זו, הוא יצטרך לזכות ב־26-23 מיליארד האזנות לשירים שלו. לדרייק, האמן המושמע ביותר בספוטיפיי, לקח עשור שלם של קריירה להגיע להישג זה.

על הנייר, העסקה עם רוגן מפתיעה אבל מוצדקת: מדובר בפודקאסט ששומר כבר שנים על מעמד עקבי בתור אחד המצליחים ביותר בארה”ב, עם 8.5 מיליון מנויים ביוטיוב בלבד, שם לכל פרק (בגרסת הווידיאו שלו) יש באופן קבוע כ־2 מיליון צופים, במקרה של אורח אלמוני יחסית כמו, למשל, הסטנדאפיסט טוני הינצ'קליף או מומחית התזונה ד"ר רונדה פטריק; וכשהאורח הוא מישהו רם מעלה, למשל אלון מאסק — הפרקים מגיעים (שוב, ביוטיוב בלבד) לכ־13 מיליון צפיות.

אבל בהצלחה הזאת אין שום דבר מובן מאליו: רוגן מעלה כל שבוע בין שלושה לחמישה פרקים, שבדרך כלל נמשכים יותר משעתיים ולרוב עוברים את השלוש שעות! זמן חסר תקדים לראיונות מוקלטים. הוא איש שיחה מעולה, זורם וכיפי, אבל מראיין במשקל נוצה, שספג לא פעם ביקורת על כך שסירב לעמת את השנויים במחלוקת מבין מרואייניו עם סוגיות רציניות בנוגע לתחומי העיסוק שלהם.

חלק גדול מהעוקבים שלו הוא צבר בזכות פרקים עם אורחים בעלי זיקה פוליטית, בדרך כלל לימין — בהם הפסיכולוג הקנדי ג'ורדן פיטרסון, הפובליציסט השמרן בן שפירו, ובפרק אחד, בעייתי במיוחד, מלך תיאוריות הקונספירציה של ארה”ב, אלכס ג'ונס. אך רוב מצבת האורחים שלו מורכבת מפסיכולוגים, סטנדאפיסטים, פיזיקאים, אמני לחימה, חיילים לשעבר, כלכלנים.

בקיצור, כל מי שירצו לדבר עם ג'ו רוגן על הנושאים שמעניינים את ג'ו רוגן: מדע פופולרי, בריאות, היסטוריה עתיקה, סמים פסיכדליים וקומדיה. התוצאה הושוותה לעתים תכופות לשיחות לילה ארוכות במעונות קולג' אמריקאיים, אבל כשאת השיחות האלו מנהלים מומחים מצוינים לתחומם ולא סטודנטים שעישנו יותר מדי.

הסוד לכך גלום באופיו של רוגן ובכריזמה הייחודית לו. עבור המאזינים הוא מגלם גרסה מגודלת, מקועקעת ושרירית מאוד של אותו סטודנט שעישן יותר מדי. כמה פעמים בשבוע הוא מצליח להישמע סקרן, נלהב ולהתרשם במידה שווה משמרן כמו בן שפירו וגם מסוציאליסט כמו ברני סנדרס.

התכונה הזאת גם הובילה כבר לשלל פרודיות עליו (כולל גיפים ויראליים של רוגן נדהם, נפעם, משתאה ואומר "וואו" למרואיינים שלו), וגם לאמונה שרוגן מאמין לדבר האחרון שהוא שמע. אבל אף שההתלהבות שלו אותנטית, קשה להאשים אותו בנאיביות או בפשטנות יתר. וגם אם כן, זו נאיביות שהרגע ניפחה את חשבון הבנק שלו ב־100 מיליון דולר.