השחירו את פניהם: הדיון על היחס לשחורים בסדרות מתלהט

הרבה צער, התנצלות וחרטה נשמעים בשבועות האחרונים מיוצרי קומדיה אמריקאית: קומדיות אהובות גם עורכות מחדש פרקים שלהן, או מורידות אותם כליל. בנוסף, מדבבים לבנים של אנימציות קומיות מודיעים שלא יגלמו דמויות מגזע אחר יותר. ובמקביל קם ארגון של שחקנים שחורים, בהם אידריס אלבה, ויולה דייוויס, קרי וושינגטון וקווין לטיפה, המבקש להשקיע בתוכן אנטי־גזעני על המסך, בהעסקת אנשים שחורים ובהשקעה בקהילה האפרו־אמריקאית.

ההפגנות ותנועת המחאה לשוויון זכויות לאפרו־אמריקאים בארה"ב גרמו ליוצרים ולגופי שידור לבחון מחדש פרקים שלהם, שבהם שחקנים לבנים צבעו את פניהם בשחור, מעשה המכונה "בלקפייס" שהיסטורית נעשה במטרה להשפיל וללעוג לאדם השחור, וכך נתפס עד היום בקהילה האפרו־אמריקאית.

באופן מפתיע השימוש ב"בלקפייס" נמשך, גם אם באופן סאטירי. כך למשל באחד מבין ארבעה פרקים של "רוק 30" שהורדו משירותי הסטרימינג של הולו ואמזון פריים, ג'נה מתחפשת לגבר שחור, כולל צביעת הפנים, מעשה שאפילו בתוך הפרק סופג ביקורת — ובכל זאת הוחלט להוריד אותו.

צילום: netflix jeff lipsky

"בדרכנו להתקדם בכל הנוגע לענייני גזע, אנחנו מאמינים כי עדיף שיורידו את הפרקים שבהם שחקנים משתמשים בצבע כדי לייצג גזע אחר", כתבה יוצרת וכוכבת הסדרה טינה פיי. "אני מבינה כעת כי כוונה טובה אינה מאפשרת ללבנים להשתמש בדימויים האלה".

בפרק של הגרסה האמריקאית ל"המשרד" הסירו סצנה שבה דמות מופיעה בפנים צבועות. גרג דניאלס, היוצר, הסביר שהסצנה אמנם נועדה לבקר את המעשה הזה. "אבל גם להעביר את המסר באופן כל כך בוטה — זה פוגעני ופסול". כן הוסרו פרקים של "קומיוניטי" ו"סקרבס" שהשתמשו ב"בלקפייס".

גלית חוגי, "גב האומה": הרווח אולי יהיה שלא יגידו דברים דוחים על גזעים אחרים, אבל מה שמשמעותי הוא ריבוי ייצוגים, לא אם יורידו איזה פרק" צילום: תומי הרפז

ג'ימי פאלון וג'ימי קימל, שני קומיקאים שמנחים תוכניות לייט נייט, גם צבעו את פניהם בשחור בעבר כדי לגלם אדם אפרו־אמריקאי, וכעת מכים על חטא. ג'ימי פאלון שעשה זאת כדי לגלם את הקומיקאי השחור כריס רוק, כתב בטוויטר: "אני מאוד מצטער שקיבלתי את ההחלטה הפוגענית הזאת". וג'ימי קימל שנצבע כדי לגלם את שחקן הכדורסל קארל מאלון אמר שאלה מערכונים "מביכים" שנעשו "ללא מחשבה".

גם מעבר לאוקיינוס מורידים פרקים ומכים על חטא. החודש החליטו להפסיק לשדר גם את "The League of Gentlmen", "הממלכה הקטנה" ו"מייטי בוש" שמכילים דימויים פוגעניים.

גם יוצרי קומדיות שלא מורדות מהמסך מביעים חרטה. מרתה קאופמן, היוצרת של הסיטקום המצליח מכולם “חברים”, הביעה החודש צער על שהסדרה כללה רק כוכבים לבנים. “הלוואי שהייתי יודעת אז מה שאני יודעת היום”, אמרה בהתרגשות. “הייתי מקבלת החלטות אחרות לגמרי”. אמירה מעט מוזרה מפי יוצרת שלא ידעה שצריך להעסיק שחקנים שחורים בשנות ה־90.

הפגיעה היא לא רק בנראות על המסך, אלא גם במה ששומעים. השחקנית אליסון ברי ("קומיוניטי") הביעה חרטה פומבית על כך שבסדרת האנימציה "בוג'אק הורסמן" הסכימה לדבב דמות של אמריקאית ממוצא וייטנאמי. ג'ני סלייט הודיעה שלא תדבב את מיסי, דמות של ילדה מעורבת ב"פה גדול", מייק הנרי הודיע כי לא ידבב את קליבלנד בראון ב"פאמילי גאי", ויוצרי "משפחת סימפסון" הודיעו כי לא ישתמשו בקולותיהם של שחקנים לבנים כדי לדבב קולות של אנשים מגזעים אחרים.

אסף בייזר, “היהודים באים": כל מה שיש בו הגבלה זה סתימת פיות. הורדת פרקים היא עיוות של ההיסטוריה. בקומדיה חובה לצחוק על הכל" צילום: תומי הרפז

"ברור לי שלהיות מדבב נאור עם אחריות חברתית באמריקה של היום יכול לחייב החלטה כזאת", אומרת תמי ברנשטיין, ראשת המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל ובמאית אנימציה, "אבל זה מדרון חלקלק. הניסיון לכפות את המגבלות האלה על האשליה שבאנימציה, היא גם טהרנית, וגם פוגמת בקסם".

גם אם נדמה שהתגובות מוגזמות, שמרניות ומזויפות, כדאי לזכור שמי שהבדיחות היו על חשבונם נפגעו כציבור. טרישה גודארד, מנחת תוכנית אירוח בריטית, שבמשך שנים הקומיקאי לי פרנסיס עשה חיקוי שלה ב”בלקפייס”, אמרה בראיון באחרונה כי “זה היה חיקוי מוגזם שייצג את כל הדברים שילדים שחורים בבית ספר סופגים בריונות בגללם”.

החלטות אלה מעוררות דיונים סוערים בקרב קומיקאים, יוצרים ואחרים בארה”ב ומחוץ לה. בפרק של "זהו זה" ששודר לפני כשבועיים, נראה מוני מושונוב מופיע בשמלה של מעודדת, בקטע שכאילו מתרחש מאחורי הקלעים. גידי גוב אומר לו שהוא לא יכול לגלם אשה, כי עכשיו רק נשים יכולות לגלם נשים. ואז מגיע אבי קושניר בבגדי כדורסלן ועומד לצבוע את פניו בשחור, כי הוא אמור לגלם את מייקל ג'ורדן. גוב עוצר אותו: "גבר לבן יכול לשחק רק גבר לבן".

לדברי אסף בייזר, מיוצרי "זהו זה" ו"היהודים באים", “כל מה שיש בו הגבלה, אני מיד חושד בו. זו סתימת פיות. הורדה של פרקים היא עיוות של ההיסטוריה. בקומדיה לא רק שמותר לצחוק על הכל, אלא חובה לעשות את זה. מה עוד שבכמעט כל המקרים המדוברים ה’בלקפייס’ נעשה באופן ביקורתי, ולא בכוונה המקורית להשפיל. אני מודה שלא חווינו כאן את המשמעויות שנלוות לגזענות כלפי שחורים, אבל אני לא יכול להבין את ההשתקה. ברור שכדי לעשות מהפכות המטוטלת נעה בהגזמה לצד השני, אבל קשה מאוד לראות את המטוטלת במקום שהיא נמצאת בו עכשיו".

גלית חוגי, קומיקאית ותסריטאית של "גב האומה" ו"האחיות המוצלחות שלי", גם תוהה אם מדובר ב"אקט של שיגעון", כהגדרתה, אבל תשובתה פחות חד־משמעית. "בעולם מושלם זה היה שיגעון. אבל לדיונים התיאורטיים אין חשיבות, כי המציאות בלתי נסבלת. השאלה היא האם הורדת הפרקים האלה יכולה להפוך את המציאות לפחות גזענית? האם יש בסתימת פיות ערך לקדם את העולם? קשה לענות על זה כרגע. האם בזה שלא נאפשר לשחקן יהודי לדבב דמות של ערבי יהיו יותר מדבבים ערבים או יותר מערכונים עם שחקנים ערבים, היספאנים או שחורים? האם אנחנו מרחיקים או מקרבים במעשה הזה? אני מודה שיש אפקט בהפניית תשומת הלב לאופן שדברים לא עומדים במבחן הזמן: 'קצין וג'נטלמן', 'אסקימו לימון' ו'אלכס חולה אהבה' הם חלק מתרבות האונס או פוגעניים באופן שהם מגלמים את דמות המזרחי. אבל מה, נחרים עכשיו את כל מה שהיה? הרווח אולי יהיה שלא יגידו דברים דוחים על בני גזעים אחרים, אבל אני חוששת שיהיה לזה מחיר כי מה שמצעיד את העולם קדימה הוא ריבוי של דעות וייצוגים, לא אם יורידו פרק או לא, אלא אם בעונה הבאה ייתנו מקום וייצוג לאותם אנשים שעכשיו מודרים".