סדרת החלל “הרחק": יוסטון, יש לנו בעיה

אחרי "אווניו 5" של ארמנדו ינוצ'י ("ויפ"), בכיכובו של יו לורי, ו"ספייס פורס" של גרג דניאלס ("המשרד"), בכיכובו של סטיב קארל, נחתה על כוכב נטפליקס "הרחק", סדרה בת עשרה פרקים בהפקת ג'ייסון קייטימס ("אורות ליל שישי"), הנעזר לעתים בתסריטאי אד זוויק ("30 ומשהו"), ובכיכובה של זוכת פרסי האוסקר הילארי סוונק ("בנים אינם בוכים", "מיליון דולר בייבי").

הילארי סוונק ב"הרחק". ויתור מראש על עמדה פמיניסטית צילום: Diyah Pera/Netflix

זו עוד סדרת חלל ששוגרה לשמי 2020 והיא מזכירה לכולם כמה חשוב הוא כוח המשיכה, התופעה הפיזיקלית, לא הסרט עם סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני, שסצנות ממנו מצוטטות בה. משהו קורה ליוצרים ולשחקנים המשובחים האלה כשהם נשלחים עם המעבורות שלהם אל מחוץ לאטמוספרה, כשהאוויר נהיה דליל, משהו לא טוב.

ב"הרחק" (“Away”) סוונק מגלמת את קפטן אמה גרין, העומדת בראש המשלחת של נאס"א למאדים, מסע שאמור לקחת שלוש שנים ושהסיכויים לחזור ממנו הם בערך 50%. מהרגע הראשון שבו רואים את סוונק בתוך חליפת החלל על רקע הירח, כשהיא עם ליפסטיק ורוד שקשה להתעלם ממנו, די ברור כי הדגש בסדרה מדע בדיונית זו לא יהיה על ריאליזם, וגם לא על פמיניזם. ואכן, כבר בפרק הראשון קורה משהו דרמטי בביתה של גרין, והיא שוקלת לוותר על כל המשימה בגללו, משימה שאליה התכוננה כל חייה, ולחזור מהירח מיד הביתה. הבוסית שלה אומרת לה כי נטישת התפקיד יפגע בקידומן של נשים בעולם ומחוצה לו, וגרין מטיחה בפניה ברוגז: "מה את מדברת איתי על שטויות פמיניסטיות!".

זאת ועוד - הצופים מקבלים הסבר למה אמה ולא בעלה נשלחת למסע המופלא הזה. לפי הסדרה, היא לא נבחרה כי היא פשוט הכי מתאימה למשימה אלא כי אצל בעלה מאט (ג'וש צ'ארלס, "האשה הטובה") התגלה עניין בריאותי, שמונע ממנו לקבל את ההגה לידיים. אבל אל דאגה, הוא בכל זאת סוג של גיבור כי הוא מפרגן לה ואמור לעזור לה ממרכז השליטה בכדור הארץ, עד שהוא מתעקש לגנוב לה את ההצגה ולהתמוטט במטבח לעיני הבת הטינאייג'רית שלהם, ויוצר דרמה שתאפיל על הטיסה שלה למאדים.

גם בחללית "אטלס" המצב לא פשוט. לא כל חמשת אנשי הצוות, נציגי אומות שונות בעולם — רוסיה, סין, הודו, גאנה (ובמידה מסוימת גם ישראל, כי מארק איווניר הישראלי מגלם את הרוסי) - נותנים את האמון שלהם במפקדת. אבל אחרי כמה רגעי "אפולו 13", כלומר רגעים שבהם נדמה שאסון בחללית מאיים על חייהם ועל המשימה בחלל, האמון בה מתחזק.

כבר מהפרק הראשון מתבהר שצריך להתייחס ל"הרחק" כאל מלודרמה בחלל ולא כאל סדרת מד"ב, גם אם האפקטים בחלל די מוצלחים. אבל גם כשצופים בה כאופרת סבון, שבועות הסבון נמצאות בעטיפות אטומות הצפות באוויר, היא עדיין לא מספיק כיפית. היא עמוסה מדי בפלשבקים, וברגעים צפויים (כבר בברק השני משמיעים את "רוקט מן" של אלטון ג'ון), מוכרים ומאוד מיושנים, הן מבחינה חברתית והן מבחינה טלוויזיונית. אלה לא בדיוק החומרים שאמורים להופיע בסדרה עתידנית על אסטרונאוטית בחלל.