סיכום שבוע בעולם הטכנולוגיה: קשת בענן
אתר מקו של קשת עלה באיחור, ולא הביא עמו בשורה מיוחדת; חלונות 7 מעסיקה את הרשת; מיקרוסופט פותחת מעבדת מחקר לקוד פתוח
מעט מדי, מאוחר מדי
בעוד שבבורסה הרוחות סוערות והחזאים לא יודעים את נפשם מרוב גיל - באינטרנט מתחזקת מגמת הפיהוק. אחרי שנתיים וחצי ועשרות מיליוני ש"ח השיקה קשת את אחד האתרים הכי משעממים שייצא לכם לגלוש בהם. mako, שהחליף את האתר הנוכחי של זכיינית ערוץ 2, אמור היה לעלות לרשת לפני כשנה וחצי, והתוצאה הסופית בהחלט מעידה על כך; זהו פורטל מעוצב אך חסר אופי, שמאפייניו הפנו את מבטם בעיקר לאחור ולצדדים, תוך התעלמות מוקפדת מן העתיד (וההווה). אם בנענע10 החזירו אותנו לילדות ואילצו אותנו לשחק "פרה עיוורת", הרי שבקשת אינטראקטיב הבהירו שמי שמחקה בטלוויזיה לא יחדש דבר באינטרנט.
מגמת הפיהוק מתחזקת. אתר mako צילום מסך: mako.co.il
לבחירה הצפויה בקונצנזוס יש מחיר: גל מור פירק את האתר לגורמים ותהה מדוע מתעלמים בקשת מהדבר היחיד שמשחק לטובתם (תוכניות הטלוויזיה שלהם?!), ירדן לוינסקי התאכזב מהשמרנות וחוסר החדשנות, ליאור הנר מתקשה לעכל את העובדה שההשראה היחידה ש-Hulu העניק לקשת היא בשם הטיפשי של האתר (אני מציעה את mania), ארז וולף מפרגן בסגי נהור, תומר כהן מנתח את הכשלים הטכניים שמאחורי הקלעים, דבורית שרגל חושפת הודעות סתרים שהטמין אחד המתכנתים בקוד של עמוד הבית, ויובל דרור (גם בבלוג שלו וגם באתר "העין השביעית"), נוגע בעניין האמיתי: הבעיה היא לא עם העיצוב, היא עם התוכן. גם אם תתעלמו מהטקסטים הילדותיים, המשניות המתחנפות והסגנון שמבקש להיות בלייזר אבל הוא בעיקר עיתון בית ספר, לא תוכלו שלא לשים לב לתוכן השיווקי הרב שמשולב בתכני האתר. האם כך נראה עתידם של אתרי התוכן בישראל? נקווה שלא, וגם לגבי מקו – שמדובר רק בחבלי לידה.
אם מי מהאחראים ל-mako רוצה ללמוד איך עושים את זה נכון, מקום טוב להתחיל בו הוא פוסט בבלוג של ה-BCC, המוקדש למחקר שערכה הרשת על הרגלי צפיה בווידאו מקוון.
קשת בענן
ובינתיים, בחו"ל, הגיע תור מיקרוסופט, שהופעת הבכורה של "חלונות 7" שלה מעסיקה את הרשת. ענקית התוכנה מבטיחה שמערכת ההפעלה העתידית, שתנחת על מחשבכם כבר ב-2009 (או 2019), תהווה שיפור משמעותי לעומת ויסטה הכושלת, ותתאים אפילו למחשבים חלשים במיוחד. השוני העיקרי יהיה התבססות על מיחשוב ענן, הטרנד הכי לוהט ברשת ואחת מנקודות החולשה המהותיות של רדמונד בהשוואה לגוגל. מה בשקית? גריעת תוכנות ופיצ'רים מיותרים, תמיכה מובנית בשירות המקוון Live (באמצעות פלטפורמת יישומי הרשת Windows Azure), ממשק דמוי אופיס 2007 (החליטו בעצמכם אם מדובר בשיפור), תמיכה במסכי מגע, מערכת דרייברים חדשה ועוד כמה חיקויים עיצוביים ופונקציונליים של אפל וגוגל.
שורת המשימות (taskbar) של חלונות 7 צילום מסך: מיקרוסופט
ייתכן שהפיצ'רים האלו אחראים לביקורת החיובית שזכתה לה החברה לראשונה מזה שנים. ב-BusinessWeek סבורים שמדובר במהפכה היסטורית, ב-WebMonkey מתלהבים מתצוגת התכלית, ב-Mashable הדעות חלוקות: מארק הופקינס רוטט מהתרגשות לקראת הבאות בעוד סטן שרדר מקווה בכל ליבו שמיקרוסופט תעשה סוף סוף את הדבר הנכון. העיתונאית קארה סווישר, שמביאה את המכתב המלא של סטיב באלמר ללקוחות, אוהבת את השם, וניק קאר מעדיף לשמור פאסון, אבל קובע כי התחרות מול אמזון וגוגל במגרש הווירטואלי מעידה שמיחשוב הענן הפך מבאזז לעובדה. האנק וויליאמס לא מתרגש, אך מודה שהתפקיד של מיקרוסופט אינו לרגש, אלא להעתיק ולהפיץ ברבים המצאות של אחרים. ב-Ars Technica מקווים שמיקרוסופט תקיים את הבטחתה ותציע שירותי רשת תומכי צד שלישי. ריצ'רד מקמנוס מ-RWW רואה עתיד שבו Azure תחליף את חלונות. ובבלוג SAI מאמינים שהפופולריות של ה-Netbooks (שאינם זקוקים למערכת הפעלה עתירת יישומים) מרמזת על תחילת סופו של המונופול של מיקרוסופט.
ייתכן שמיקרוסופט באמת חשה צורך לצעוד עם הזמן - ועל כך יש להודות לבוס החדש, ריי אוזי (מחליפו של גייטס) - משום שיום אחר כך היא הכריזה גם על גירסאות מקוונות של חבילת אופיס. נכון שאין תאריך השקה (או מדיניות תמחור - מנויים או פרסומות), ונכון שמדובר בגירסאות רזות, אבל אין ספק שזהו צעד מתבקש בשוק מלא חלופות חינמיות מקוונות ושולחניות, דוגמת אופן אופיס, Google Docs או Zoho.
ובזמן שב-eWeek נרעשים מהבשורה, ניק קאר מציין שזו הדרך היחידה של מיקרוסופט להתמודד עם יריבות שמכרסמות ברעבתנות בבשרה של פרת המזומנים שלה. האנק ווויליאמס מנתח את התחרות דווקא מהפן הטכני, ומזהיר שגוגל תפסיד בתחרות אם לא תשדרג את שירותיה לממשק פלאש (גירסאות הרשת של מיקרוסופט יתבססו על פלטפורמת Silverlight שלה). מצד שני, שימוש ב-Silverlight יקשה על גולשים בלינוקס ומקינטוש ליהנות מאותן היכולות של משתמשי חלונות, כך שאין חדש תחת השמש.
בתוך כך, האקונומיסט מקדיש חלק ניכר מהגליון האחרון שלו למיחשוב ענן והשפעתו על המגזר העיסקי. בין שלל הכתבות שמתחילות במילה IT, אפשר למצוא שתיים מעניינות: כיצד חוסר הגבולות הטכנולוגיים ישפיע על הריבונות של מדינות ומהן ההשפעות הפוליטיות-רגולטריות של השינוי הזה.
בפינצטה
אתר לינמגזין מדווח שמיקרוסופט פתחה מעבדת מחקר קוד פתוח בגרמניה (אחות למעבדה בארה"ב), שתאפשר למפתחים לשפר את התמיכה ביישומי קוד פתוח במערכות ההפעלה שלה. ועוד כמה חדשות מהתחום: BMW קוראת לתעשייה לשתף פעולה בבניית מחשב רכב מבוסס לינוקס; אתר Linux Foundation בסדרת ראיונות וידיאו עם מפתחי לינוקס בולטים; ארגון Free Geek האמריקאי משפץ מחשבים ישנים, מתקין עליהם תוכנות קוד פתוח ומעביר אותם לארגונים ואנשים פרטיים למען יוכלו להשתלב בעולם; ומייק מאסניק מ-Techdirt מזכיר שקוד פתוח אינו מודל עיסקי עצמאי, אלא חלק מאסטרטגיה כוללת.
בעקבות הדיווחים על התאבדויות, רציחות ושאר מרעין בישין שאירעו (לכאורה) באשמת הרשתות החברתיות, החליטו אנשי Freakonomics לפנות לגדולי האינטרנט בשאלה: האם מייספייס טוב ליהודים? (או באריכות: מנקודת מבט כלכלית, פסיכולוגית או סוציולוגית - האם טכנולוגיות חברתיות, כדוגמת פייסבוק, טוויטר ודומיהם, הועילו או הזיקו לנו כחברה?). מומלץ לקרוא את התשובות המחכימות של כלל המשיבים, אבל הנה תמצות: המומחית לתקשורת בעד, הפסיכולוג לא מתחייב, איש השיווק בעד, הכלכלן בעד, הסוציולוגית נגד והדנה בויד אומרת שכלום לא השתנה.
למה לארגונים כדאי לפתוח בלוג? (גם) משום שהוא מאפשר לנהל שיחה שיוויונית עם הלקוחות, אומר סת' גודין.
