הבציר הרע: קרנות ההון סיכון של שנות הבועה מממשות בהפסדים

השנים 1999–2000 היו תור הזהב של תעשיית ההון סיכון בישראל, עם יותר מ־15 קרנות הון סיכון מקומיות שגייסו יותר מ־2 מיליארד דולר. היתה זו הבועה במיטבה: כל מי שקרא לעצמו משקיע הצליח לגייס עשרות ואף מאות מיליוני דולרים, שאותם פיזר בזריזות בין כל מי שהציגו בפניו מצגות פאוור פוינט באותו השבוע.

השנים 2009–2010 מציינות את יום הולדתן העשירי — ואת תום חייהן — של קרנות הבועה. תוחלת החיים של קרן הון סיכון היא עשור. לפעמים המשקיעים מאריכים את חייה בעוד כמה שנים, אבל מאחר שתכליתה היא השקעת כסף בתחילת העשור, ניהולו בשנים הבאות ולבסוף פדיון הרווחים, אין הרבה סיבות להמשיך ולשלם משכורות לעובדי קרן שכספיה אבדו. "וזה קרה להרבה כסף טוב", אומר ל"כלכליסט" אחד ממנהלי הקרנות מתקופת הבועה, שפעיל גם היום בתחום ההון סיכון.

את סיפור חייהן העגום של קרנות הבועה ממחישים נתונים שפרסמה בשבוע שעבר קאלפרס, קרן הפנסיה הגדולה בעולם שמנהלת נכסים בשווי 183 מיליארד דולר, ושהשקיעה בקרנות הון סיכון ישראליות כ־60 מיליון דולר. קאלפרס כותבת שפיטנגו הישראלית, שגייסה ב־1999–2000 כחצי מיליארד דולר להשקעות בחברות סטארט־אפ, רשמה בעשור האחרון תשואה שלילית של כ־11%. ג'מיני, שגייסה כ־200 מיליון דולר בשנות הבועה, רשמה לפי קאלפרס רווח אפסי של 0.6%. יזראל סיד הפסידה 14% על קרן של 200 מיליון דולר. נתונים אלה הם רק הקצה הידוע של קרחון ההפסדים של 1999–2000.

היכן שאר הקרחון? הוא מורכב מקרנות שלמזלן לא קיבלו השקעה מקאלפרס, ולכן תוצאותיהן לא נחשפו לעיני העולם. סיפורן רק נרמז באקזיטים המועטים, ופעמים רבות הלא מרשימים, שעשו מרבית הקרנות הישראליות ב־1999–2000. בשיחה עם "כלכליסט" אמרו מנהלי קרן ההון סיכון האמריקאית לייטספיד שאקזיט של 50 או 100 מיליון דולר אינו הישג גדול לקרנות הון סיכון, שכן מתוקף שמן והתעשייה המסוכנת שבה הן פועלות, משקיעיהן מצפים לסכומים עצומים. לפי ההגדרה הזאת, מרבית האקזיטים בישראל, שסכומיהם נעו סביב כמה עשרות מיליוני דולרים, לא הניבו תשואות מרשימות למשקיעי 1999–2000. יוצאת דופן היא מכירת כרומטיס ב־4.5 מיליארד דולר. והתוצאה היא שהרבה מהקרנות שפעלו אז, ובהן יזראל סיד, דלתה וקונקורד, לא גייסו קרן המשך ונעלמו אף לפני תום העשור. אחרות גייסו קרנות המשך קטנות משמעותית.

שתי קרנות הון סיכון שבלטו לטובה הן BRM, שקרן 150 מיליון הדולרים שלה הצליחה לרשום כמה אקזיטים מוצלחים הכוללים את מכירת פס עבה ב־305 מיליון דולר ומכירת פרוד סיינס ב־169 מיליון דולר. חבל שאלי ברקת, ממייסדי הקרן ואחיו של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, בחר להפוך את הקרן לחברת השקעות פרטית. קרן בולטת שנייה היא כרמל ונצ'רס הראשונה, שהצליחה להציג לפי נתוני קאלפרס תשואה של כ־9.5% על 171 מיליון דולר. פחות טוב מפק"מ, עדיף על בועה, ובכל מקרה מעניק שיעור שכנראה שווה את הכסף.