החברה שפותחת את הגישה להשקעות מצד קרנות פנסיה אמריקאיות

הבעיה הגדולה ביותר העומדת בפני חברות הסטארט־אפ הישראליות כיום היא התייבשות מקורות המימון: בעת המיתון הקפיאו קרנות הון סיכון רבות את השקעותיהן, אנג'לים הפסיקו לתת כסף, והחזרה לשוק נמצאת רק בראשיתה. פתרון יצירתי ומקורי לבעיה הזו מצאה חברת ספארק, המציעה לחברות רישום ברשימת המסחר המשנית של הבורסה בניו יורק וגיוס של מיליונים מקרנות פנסיה אמריקאיות.

"מרבית החברות שאנחנו פוגשים לא מינו עדיין סמנכ"ל כספים, ולא בנו לעצמן אופרציה של חברה לכל דבר", אומרים ז'אק בררו וד"ר הילדה גוטמן, מייסדי החברה; "לכן כשאנחנו מציעים להן להירשם למסחר בנאסד"ק זה בשבילם למעשה תהליך של הקמת חברה לכל דבר".

ספארק מייצגת 80 קרנות פנסיה של עובדי מדינה מכל רחבי ארצות הברית. סך ההון המנוהל על ידי קרנות אלו מוערך על ידי מייסדי ספארק בטריליון דולר - רובם נעולים וסגורים באג"ח של הממשל האמריקאי, אבל 2.5% מתוך הכסף הזה פנויים להשקעות מכל סוג. "המסלול שאנחנו מציעים לחברות ישראליות כולל רישום של החברה למסחר בבורסה של ניו יורק, ברשימת ה־OTCBB (רשימה של חברות בעלות שווי נמוך וסחירות נמוכה). אחרי שהן נרשמות, אנחנו מגייסים עבורם השקעה של 3–8 מיליון דולר מקרנות הפנסיה האמריקאיות".

למה יש צורך ברישום הציבורי?

"קרנות הפנסיה האמריקאיות מחויבות להשקיע בחברות בעלות שקיפות ציבורית מוחלטת. הדרך היחידה להגיע לכך היא באמצעות רישום ציבורי. זה גם מבחן טוב אם החברה היא רצינית דיה ובעלת פוטנציאל להפוך לחברה אמיתית".

הילדה גוטמן (מימין) וז'אק בררו. "בידור, הימורים ופיתוח צבאי הם מחוץ לתחום" צילום: יובל חן

אילו חברות אתם מחפשים?

"חברות טכנולוגיה צעירות עם טכנולוגיה מוכחת, או עם טכנולוגיה שיש לה Proof of Concept. יש לנו העדפה לחברה שנמצאת בשלב הראשוני למכירות. אנחנו פחות מעוניינים בחברות שמושקעות בהן קרנות הון סיכון, מאחר שהתשואה שהן דורשות גבוהה בהרבה. קרנות ההון סיכון בישראל מעדיפות לעשות אקזיט באמצעות מכירת החברה, ולא באמצעות הנפקה כמו שאנחנו מציעים. אנחנו מעדיפים חברות שקמו מתוך חממות או בעזרת אנג'לים".

קרנות הפנסיה ממקדות אתכם לתחומי טכנולוגיה ספציפיים?

"מראש היה ברור לנו שכל תחומי הבידור, ההימורים והפיתוחים הצבאיים הם מחוץ לתחום עבורנו. אנחנו מחפשים בעיקר טכנולוגיות של מכשור רפואי, דיאגנוסטיקה, אנרגיה סולארית וקלינטק. הטכנולוגיות שאנחנו מחפשים חייבות להיות פלטפורמות, ולא מוצר אחד בלבד. חשוב לנו שהחברות יראו את השוק העיקרי שלהן בארה"ב, ולא באסיה ובאירופה".

כמה חברות ישראליות נמצאות כיום בתהליך של רישום ציבורי?

"PMI Agro כבר נמצאת בשלבי סיום של התהליך, וחברה נוספת העוסקת במכשור רפואי נמצאת אף היא בתהליכים מתקדמים. ארבע חברות ישראליות נוספות נמצאות בשלבים מוקדמים יותר של המסלול".

כמה מוכנות הקרנות האמריקאיות להשקיע?

"כל קרן יכולה להשקיע בערך עד מיליון דולר בכל השקעה, והיא לא יכולה להיות בעלת עניין. בדרך כלל אנחנו מחברים כמה קרנות להשקעה משותפת שמהווה כ־25% מסך ההשקעה בחברה. שווי החברה להשקעה נע לרוב סביב 15 מיליון דולר. התמורה בשבילנו היא אחוזי בעלות בחברה, משהו בסדר גודל של 15% לאחר גיוס הכסף".

כיצד מתנהל תהליך העבודה מול הקרנות האמריקאיות?

"מרבית החברות הישראליות שאנו מציעים לקרנות האמריקאיות עוברות תהליך של בדיקת נאותות, שמתחיל בבדיקה ראשונית אצל הקרנות שיכולות לגלות עניין בחברה. אחר כך אנחנו מבצעים בדיקת נאותות מלאה. חברה שעוברת את הבדיקה ומקבלת את אישור קרנות הפנסיה זוכה מהן לשיתוף פעולה מלא גם בתחום העסקי, בעיקר בפתיחת דלתות אצל קונצרנים אמריקאיים".