"לקופרגייט יהיה מעמד מצוין בתוך החברה החדשה"
מכירת קופרגייט הישראלית לסיגמא, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", הוכרזה רשמית; בראיון ל"כלכליסט" מספר דוד באום, ממייסדי קופרגייט, על הקשיים שחוו בהקמת החברה ועל הדרך שבה הם מתכוונים לאחד כוחות עם סיגמא בתחרות בשוק הטלוויזיה הדיגיטלית
חברת סיגמא דיזיינס הודיעה היום כצפוי על רכישת קופרגייט תמורת כ-184 מיליון דולר במזומן ובמניות. שתי החברות מפתחות פתרונות משלימים לשוק ה-IPTV - טלוויזיה דיגיטלית בפס רחב, והאיחוד בין החברות יעניק להן יתרון משמעותי בתחרות על שוק קופסאות התקשורת הביתיות מול המתחרה העיקרית, חברת ברודקום.
לפי תנאי העסקה, ישולמו לבעלי המניות של קופרגייט 184 מיליון דולר, 111 מיליון דולר מהם במזומן, ועוד כ-5.1 מיליון מניות של סיגמא, ששוויין כיום עומד על כ-73 מיליון דולר, אך בעקבות המיזוג צפוי שווייה של סיגמא לעלות, ובהתאם להעלות איתו את מחיר המניה. קופרגייט תקצה לחברה הממוזגת את כל המלאי והמזומנים שלה, אשר במועד השלמת העסקה - בעוד תקופה של בין 45 ל-60 יום - צפוי להגיע לכ-30 מיליון דולר.
קרן תמיר פישמן שמחזיקה בכ-30%, השקיעה 9 מיליון דולר וקיבלה כ-60 מיליון דולר מהעסקה. קרן כרמל מחזיקה רק 20.5% ולכן תגרוף רק 39 מיליון דולר. קרן אתגר השקיעה רק 7 מיליון דולר ותגרוף 21 מיליון דולר. מייסדי החברה דוד באום וישראל ליפשיץ יחד עם המנכ"ל גבי הילביץ יקבלו 4 מיליון דולר כל אחד.
 | |||
| מייסדי קופרגייט. מימין: דוד באום, המנכ"ל גבי הילביץ וישראל ליפשיץ | צילום: יובל חן | ||
אחריהן זוכות גם מוטורולה, טכנופלוס ומנורה-גאון והמייסדים. גם 130 עובדי קופרגייט לא יקופחו: אלה יקבלו סכום כולל של 5 מיליון דולר שיחולקו להם בהתאם לוותק ולהישארות בחברה גם לאחר האקזיט, בנוסף לאופציות ששוות ערך לכחצי מיליון מניות של סיגמא.
"כל מה שחזינו קרה"
אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי סיגמא היא הזוכה ברכישת קופרגייט. סיגמא מפתחת שבבים לעיבוד וידיאו, ותחום העיסוק העיקרי שלה הוא ממירים דיגיטליים, בעוד קופרגייט פיתחה מערכת מבוססת שבב ההופכת את כל הכבלים בבית - טלפון, כבלים וחשמל - למערכת תקשורת אחת. השתיים ימוזגו על מנת לספק מענה לענקיות כגון ברודקום בשוק המתעורר של ה-IPTV, טלוויזיה מבוססת תקשורת נתונים בפס רחב.
קופרגייט הוקמה בשנת 2000 על-ידי דוד באום (43) וישראל ליפשיץ (47), יוצאי אורכית, שהיו מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל הגלום בטלוויזיה הדיגיטלית, טכנולוגיה המתחרה לזו של הטלוויזיה המסורתית בכבלים או בלווין. בשנת 2001 גייסו את גבי הילביץ כמנכ"ל. הילביץ ניהל את חברת ההייטק DSPC והוביל אותה לאקזיט ענק של 1.6 מיליארד דולר לאינטל.
עובדי חברת קופרגייט והמייסד דודי באום צילום: פלג "הפק" אקר "לא הכל הלך קל, אבל עובדה שכל מה שחזינו - כולל ההסכמים הרבים שיש לנו עם מפעילות סלולר גדולות – קרה, למרות שאמרו לנו אינספור פעמים שזה לא יילך", מספר בנוסטלגיה דוד באום, ממייסדי קופרגייט, על הקשיים בהקמת החברה. "עוד בשנת 2003 הוצאנו תקן מושלם, אך לא היה לנו שוק. הלקוחות שלנו היו קטנים ולא משמעותיים, ולמרבית גופי ההשקעה שהשקיעו בנו עד אז האמון הלך ופחת. אז גייסנו לפי שווי נמוך ממה שציפינו", (8.5 מיליון דולר שווי חברה, לפי אתר IVC - א"ג).
באום חולק על ההשערה שפורסמה בחודשים האחרונים שלפיהן קרנות ההון סיכון מיהרו למכור את קופרגייט על מנת לממש את נכסיהם. "קופרגייט מעולם לא היתה על המדף", הוא אומר. "אבל כחברה אטרקטיבית זה זמן רב פנו אלינו כמה רוכשות פוטנציאליות".
אז מדוע בכל זאת הסכמתם להימכר?
"קופרגייט צומחת, אבל אי אפשר לצמוח רק בצורה אורגנית. אם אתה מסתכל על השוק סביבך צריך לעשות צעדים גדולים, תסתכל על החברות שמסביב. לענקיות כמו ברודקום יש כבר יכולות תקשורת שלא היו להם בעבר, ואם בעבר הם היו שחקן שחי לצידנו, הרי שברודקום כבר נחשבת למתחרה עתידית, צל שמאיים על כל התחום שמונע יותר ויותר משיקולי מחיר וקלות האינטגרציה, וגורם לחברות לשתף פעולה אחת עם השנייה. היא כבר צועדת בצעדי ענק ולאחרונה פיתחה טכנולוגיה דומה לזו של מתחרתנו חברת Entropic".
שורשי התחרות עם ברודקום, כך נראה, מגיעים שנים לאחור. קופרגייט בעצמה רכשה בשנת 2008 את חטיבת תקשורת על גבי כבלי חשמל מידי קונקסנט האמריקאית תמורת 30-20 מיליון דולר, וזאת לאחר שברודקום רכשה בשנת 2007 את אוקטליקה הישראלית שפיתחה פתרון תקשורת על גבי כבלים בכ-35 מיליון דולר.
"אתה רואה שחקניות כמו מארוול ואת'רוס - שלאחרונה רכשה מתחרה שלנו, את אינטלון - שמוזילות עלויות ונותנות שירותים משלימים ללקוחות", אומר באום, "כך שאם אתה רוצה להתרחב, אתה צריך לעשות צעדים גדולים יותר. ניסינו את כל האפשרויות, כולל לרכוש בעצמנו חברות ציבוריות בזמן שהיה פופולרי להוציא חברות מהבורסה, בסדרי גודל של חברות שדומות לנו".
"זה יהיה סטארט-אפ חדש שאין כדוגמתו. בעקבות רכישת אינטלון היא תהפוך לעוד מחלקת פיתוח בחברה גדולה, אבל המבנה החדש שאנחנו ניצור, ושעדיין לא גובש, יביא את קופרגייט למעמד טוב שבו תוכל להתפתח ולגדול יחד עם סיגמא. לקופרגייט יהיה מעמד מצוין בתוך החברה החדשה. הכוונה היא להמשיך ולהגדיל את הקבוצה עוד יותר ולהכניס עוד ועוד יכולות, ולא מן הנמנע שנרכוש חברות סטארט-אפ כדי להפוך למנוע המרכזי של מולטימדיה והפצת תכנים בתוך הבית".
נכון להיום, יישארו כל עובדי קופרגייט באותה קומה ששכרה בבניין משרדים ברמת החי"ל. מנהלי החברה עשויים למצוא את עצמם בתפקידים בכירים, כרגע לא ברור מי מהם יעבור לקליפורניה, שם מחזיקה כבר קופרגייט במשרד, ברחוב הסמוך למשרדי סיגמא דיזיינס.
מדוע הסכמתם להירכש על ידי סיגמא דווקא?
"הסינרגיה היא מושלמת, עד כדי חוסר כפילויות מוחלט בין החברות. עד היום, לצד השבב של קופרגייט בממירי הטלוויזיה הביתיים היית יכול להבחין גם בשבב של סיגמא. בעוד השבב שלנו מקבל את נתוני התקשורת מבחוץ ומעביר אותם ברשת התקשורת הביתית, על גבי כבלי הטלפון, הכבלים והחשמל, והופך אותו למידע דיגיטלי נגיש, השבב של סיגמא מבצע עיבוד וידיאו ומציג אותו על גבי מסך הטלוויזיה. סיגמא תכניס את קופרגייט לשוק האלחוט הביתי – היא מובילה כמה תקנים המאפשרים, למשל, להעביר באופן אלחוטי שידורי טלוויזיה מהמדיה סנטר או מהמחשב למסך הטלוויזיה ולשלוט באופן אלחוטי על כל מכשירים האלקטרוניקה בבית".
למרות החפיפה במספר לקוחות בולטים כמו מפעילות התקשורת AT&T ו–Bell Alignment ויצרניות קופסאות תקשורת כמו מוטורלה וסיסקו, כל אחת מהחברות אוחזת בנתח שוק שונה, והאיחוד בין שתי החברות ייצור ענק תקשורת שיחלוש על מרבית שרשרת הערך המספקת שירותי IPTV. קופרגייט תכניס את סיגמא ליצרניות קופסאות תקשורת כגון SMC, ADB, אלקטל-לוסנט ו-Zyxel, וסיגמא תשדך בין קופרגייט ללקוחות כגון בריטיש טלקום, צ'יינה טלקום, סינגטל הסינגפורית וסוויסקום. שתי החברות נחשבות למובילות שוק - סיגמא מחזיקה כיום ב-80% משוק ה-IPTV.
המרכיב המנייתי הוא גדול. האם עסקה זו תוכיח את עצמה?
"מחירי המניות של חברות כמו סיגמא יורדים בגלל החשש מהגדולות. האיחוד ביננו לבין סיגמא יאפשר לנו להשתמש בכל הכלים שלנו כדי להתחרות בגדולות".
טוענים שמרבית המכירות שלכם מתבססים על לקוח אחד, AT&T, סיגמא לא חשבה שזה מסוכן כאשר רכשה אתכם?
עד כה מכרנו ל-AT&T כ-8 מיליון שבבים, לכ-2 מיליון בתים. נכון, אנחנו עדיין מבססים את מרבית המכירות עבורם. AT&T עדיין פורס תשתית IPTV בקצב גבוה מאוד, מעל 100 אלף בתים בחודש בארה"ב, שזה אומר 20 אלף שבבים שלנו בחודש. אבל עולם ה-IPTV רק בחיתוליו, ובכל יום מצטרפות עוד ועוד שחקניות ענק לתחום. Telus, ספקית התקשורת השנייה בגודלה בקנדה, מתחילה להגיע גם היא לקצבים מהירים של פריסה, עם 10,000 בתים בחודש, וגם שם אנחנו נמצאים.
יוסי ויניצקי שותף מנהל בקרן אתגר צילום: עמית שעל "גם Bell Alignment הקנדית, הספקית השלישית בגודלה בארה"ב, נמצאת במאגר הלקוחות שלנו, וסנטרלינק - שלה 8 מיליון לקוחות IPTV - פי 4 ממה שלבזק יש. גם עם טאטא סקיי ההודית התחלנו לעבוד, ועם ספקיות סיניות. בסך הכל אנחנו מספקים שבבים ל-30 ספקיות שיילכו ויגדילו את המכירות שלהן בשוק ה-IPTV שצומח בעשרות אחוזים בכל שנה. רק לאחרונה התחלנו לספק קופסאות תקשורת לבניינים שלמים בסין, זו תופעה שפחות מוכרת במערב. אתה רואה בניינים שלמים שמקבלים את כל התקשורת שלהם מקופסה של קופרגייט".
"ההשקעה השתלמה"
שתי החברות הינן רווחיות: בשנת 2008 הכניסה קופרגייט 69 מיליון דולר, וסיגמא 197 מיליון דולר. בקופת המזומנים טרם הרכישה היו לסיגמא 229 מיליון דולר וקופרגייט מחזיקה ב-27 מיליון דולר במזומן.
יוסי ויניצקי, שותף מנהל בקרן אתגר, מסכם קרוב לעשור של השקעה בחברה: "זו חברה אמיתית שחדרה לשוק בצורה יוצאת מן הכלל עם מכירות של עשרות מיליונים בתחום מאוד תחרותי שבו עברה את הבחינות הכי מחמירות שאפשר, ונכנסה ישירות לבתים של מיליונים בארצות הברית".
"אנחנו לא מתלוננים על התמורה", אומר ל"כלכליסט" אורי בנדורי, שותף ותיק בכרמל, שהיתה מהקרנות האחרונות שהצטרפו לההשקעות בקופרגייט ממש לפני שנסגרה האפשרות, באמצע 2005. "הצטרפנו ממש דקה לפני הפריצה הגדולה של קופרגייט, שנה לפני שהעסק התחיל לפרוח, ואין ספק שההשקעה השתלמה לנו מאוד".
