קרנות ישראליות זה טוב לישראלים?
קרנות הון סיכון משקיעות עוד ועוד בחברות זרות בחו"ל. חברות הסטארט־אפ הישראליות יחכו
בין שורות הדו"ח השחור שהציגה השבוע חברת המחקר IVC, שלפיו ענף ההייטק הישראלי הגיע השנה לשפל שלא היה כדוגמתו מאז שנות האינתיפאדה השנייה בתחילת העשור, הסתתר לו מספר מדאיג לא פחות. קרנות ההון סיכון הישראליות, אלו שמשווקות מדי שנה בקרב המשקיעים האמריקאים את ניחוח הלבאנט ואת החדשנות הארץ־ישראלית, השקיעו ב־2009 לא פחות מ־80 מיליון דולר דווקא בחברות סטארט־אפ זרות, שאינן קשורות כלל לישראל.
מדובר בעלייה של 40% בהשוואה לסכום שקרנות אלו השקיעו בחברות זרות ב־2008, 57 מיליון דולר. חישוב מהיר מגלה כי השקעות הקרנות הישראליות בחו"ל הגיעו השנה ל־16% מתוך כלל השקעותיהן לעומת 6% בלבד אשתקד. במקביל הפחיתו הקרנות הישראליות באופן משמעותי את השקעתן בישראל עם השקעה בהיקף כולל של 410 מיליון דולר ב־2009, ירידה של 47% לעומת 780 מיליון דולר שגייסו ב־2008.
לתוך קטגוריית ההשקעות בחו"ל הכניסה IVC רק את אותן חברות זרות שאין להן נוכחות בישראל, ולא התייחסה לאלו שאמנם נמצאות פיזית בחו"ל אך מנוהלות על ידי יזם ישראלי (המכונות Israeli Related). אלו דווקא נספרות כישראליות, ומבצעות אקזיטים מרשימים כמו מכירת גארדיום לפני כחודשיים ליבמ תמורת יותר מ־200 מיליון דולר או מכירת אונארו לנטאפ ב־120 מיליון דולר לפני כשנתיים - סטארט־אפים שהסבו לקרן סידר הישראלית החזרים של יותר מ־100 מיליון דולר.
כדוגמה להשקעות בחו"ל אפשר למנות את קרן גיזה שהשקיעה באוגוסט האחרון בחברת הפאנלים הסולאריים דאנן שבטייוואן, קרן כרמל שהשקיעה בחברת השבבים הסינית C2, וקרן יזראל קלינטק שהשקיעה ב־FRX הבוסטונית המפתחת פולימרים ייחודיים. וזה עוד בלי להזכיר את השקעותיהן של קרן JVP ואינפיניטי, שמייעדות מראש חלק מהשקעותיהן לחו"ל.
אהרון מנקובסקי, המייצג את חהרות ההיי-טק וקרנות ההון סיכון בישראל, הוא גם אחד השותפים הבכירים בקרן פיטנגו והוביל ב־2008 את השקעתה של הקרן בג'ינקוסולאר, חברה המייצרת תאים פוטו־וולטאיים בסין, שאתמול (ה') הודיעה על הנפקתה בשווי 100 מיליון דולר. ל"כלכליסט" הוא מספר כי זו היתה השקעה אסטרטגית המשלימה את הפורטפוליו של הקרן, כלומר חברה שניתן לבנות יחסים בינה לבין החברות הישראליות של פיטנגו. "קשה להבין מה קורה בשוק הסיני מבלי להשקיע שם", הוא אומר. "יש ערך עצום בעצם הכרת התחום והמתחרים. בכל מקרה, אינני חושב שהשקעה בחברה זרה באה על חשבון חברה ישראלית".
אין ספק כי תוצאות דו"ח IVC אינן מעודדות, בלשון המעטה, וייתכן שיש אף צורך לעדכן את הגדרת המילה "ישראליות" בצמוד לשמן של הקרנות. אך במצב הנוכחי, שבו תשואות ההון סיכון בישראל נמוכות כל כך, נדמה כי ההשקעות הזרות הן פשוט ניסיונן הנואש של הקרנות להשיג תשואה בכל מחיר.