סיכום השבוע: הזיגזג הטכנולוגי של ממשלת ישראל
שר החינוך רוצה להעביר את תשתיות המחשוב של כל בתי הספר ל"ענן", וכמה ימים אחר כך נחשפים ליקויים באבטחת המידע במשרד שבראשו הוא עומד. ובזמן שהשר איתן פותח את המידע על שירותי הממשלה לציבור, ועדת השרים מסרבת לשחרר תצלומים לוויקיפדיה
סתירות טכנולוגיות משולחן הממשלה
משרד החינוך פרסם בשבוע שעבר מכרז בהיקף של עשרות מיליוני שקלים להעברת תשתיות המחשוב של כל בתי הספר בישראל למחשוב ענן. המכרז הוא הצעד הראשון בתוכנית החומש של השר גדעון סער, שמעוניין להצעיד את מערכת החינוך אל העתיד. זה כנראה סתם צירוף מקרים, אבל בדו"ח מבקר המדינה, שפורסם השבוע, נחשפה שורת ליקויים בהתנהלות של מחלקת התקשוב של משרד החינוך - אותה מחלקה שאחראית גם על המכרז - הכוללות פרצות אבטחה חמורות, לצד פיגור באימוץ כלים טכנולוגיים שכבר עלו למשלם המסים לא מעט כסף.
והנה עוד כמה סתירות משולחן הממשלה: ביד אחת, זו של השר מיכאל איתן, מבקשת הממשלה את עזרת הציבור בהקמת מאגר מידע מרוכז של שירותי הממשלה הזמינים ברשת. השר קורא לאזרחים, עסקים או ארגונים להגיש הצעות לשימוש במידע, באומרו כי "המידע הממשלתי שייך לציבור. עלינו לעשות הכל על מנת לאפשר לציבור להשתמש במידע הרב שמצוי בידי הממשלה, כשם שהדבר נעשה במובילות שבמדינות העולם המערבי".
סער. הפיגור באימוץ כלים טכנולוגיים הוא על חשבוננו צילום: תומריקו אך ביד השנייה, זו השייכת לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, מסרבת ממשלת ישראל לאשר את התיקון לחוק זכויות היוצרים שביקש לאפשר שימוש חופשי בתמונות שבבעלות גורמים ממשלתיים לשימוש שאינו מסחרי. התיקון, שקודם על ידי ויקימדיה ישראל והוגש על ידי הח"כ מאיר שטרית, אמנם ניסה לשבות את ליבם של השרים באמצעות מילת הקסם "הסברה", אבל נדחה מסיבות חסויות. ידו של השר איתן נדרשה כדי לקיים דיון נוסף בוועדה.
ובעוד האיחוד האירופי עמל על ניסוח מגילת זכויות דיגיטליות, רשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב (FCC) העניקה לאולפני הוליווד דריסת רגל בסלון של כל אזרח, והתירה להם לנטרל כמה מהיכולות המובנות במכשירי הטלוויזיה של האזרחים. ניב ליליאן מסביר את ההתנהלות של הגוף הממשלתי רב העוצמה.
אלטרנטיבה בטוחה לפייסבוק
אבל נראה שהדבר שהציבור באמת מבקש מהממשלה הוא הגנה מפני תאגידי האינטרנט, שמספסרים במידע האישי של כולנו. קואליציה של 11 ארגוני צרכנים אמריקאיים דרשו מהקונגרס לפעול לצמצום המעקב אחרי גולשים ולמנוע חדירה לפרטיותם באמצעות חקיקה. אחת הסיבות להתעוררות, של צרכנים ומחוקקים גם יחד, היא ההשקה המטרידה של גוגל באזז, שהחברה ממשיכה להגדיר כשגיאה נקודתית ולא אות למדיניות בעייתית.
ויש עוד סיבות, קוראים להן פייסבוק; אחרי שפרצת אבטחה באתר חשפה את היסטוריית הצ'טים של המשתמשים בפני חבריהם ואיפשרה להם לבצע פעולות בחשבונות זרים, מסתבר שעוד לא תמו כל באגיה, והיא שותלת אפליקציות בחשבונות של משתמשים מחוברים הגולשים לאתרים של שותפיה. פייסבוק כבר נערכת למתקפה הממשלתית ושכרה את שירותיו של עו"ד טים מוריס, לשעבר יו"ר ה-FTC, רשות הסחר הפדרלית, שאמורה לחקור את התנהלותה המפוקפקת של החברה בכל הנוגע לשמירה על פרטיות משתמשיה. ואם למישהו עדיין לא ברור מה עמדותיה של פייסבוק בעניין, זה הזמן לקרוא את הראיון עם סמנכ"ל בכיר בחברה, שמבהיר אותן היטב.
מאט אינגראם מ-GigaOm מציין שחלק מהאחריות מוטל על המשתמשים עצמם, אבל ב-Wired חולקים עליו בתוקף ומייחלים בנאיביות לרגע שבו תוקם אלטרנטיבה פתוחה ומבוזרת לפייסבוק. מצד שני, אפילו למשתמשים שמנסים למחוק את החשבון - מטלה הדורשת לא מעט נחישות - לא צפויה שלווה: נראה כי פייסבוק שומרת את המידע אצלה ועושה בו כרצונה.
הסיבה לכל השינויים שעוברים לאחרונה על פייסבוק היא כמובן כסף. מאחר שהמשתמשים לא ישלמו, הרשת החברתית הפופולרית בעולם עושה הכל כדי לרצות את המפרסמים פעורי הארנקים. ב-AdAge מסבירים למה אפילו להם אין מה לשמוח או לבנות יותר מדי על מדד ה-Like.
ג'ואן מקניל מהבלוג Tomorrow Museum מסבירה מדוע השביתה את חשבון הפייסבוק שלה, ובתוך כך, מעלה כמה הרהורים מעניינים על זהות, רשתות חברתיות ותרבות ה-Always On.
כרמל ויסמן בהרצאה מעניינת על קהילות מקוונות, זהות, פקאצות ומה שביניהן.
ג'ף ג'ארוויס קושר את כל הנושאים הללו יחד ואפילו מציג את פרויקט Diaspora, מעין אנטי פייסבוק, שעשוי לעניין את מחפשי האלטרנטיבה.
בפינצטה
גוגל הצליחה לעקוף את אפל בשוק הסלולר האמריקאי, כך עולה מדו"ח של חברת NPD, שמצא כי ברבעון הראשון של השנה עמד נתח השוק של מכשירים מבוססי אנדרואיד על 28%, לעומת 21% למכשירים מבוססי iPhone OS. בראש, כרגיל, צועדת RIM עם הבלקברי. למרות שהנתונים של NPD מתבססים על השוק הפרטי בלבד, נראה שאת עיקר הגידול ניתן לייחס לפופולריות של מכשירי ה-Droid של מוטורולה. לעומת זאת, הנקסוס 1, מכשיר האנדרואיד של גוגל ו-HTC, ממשיך לספוג מכות.
נקסוס 1. מכה אחרי מכה צילום: אי פי אי אנליסטית ממורגן סטנלי הזהירה את המשקיעים כי האייפד של אפל לועס בתיאבון את נתח השוק של הנטבוקים ומאיים על עתידם של המחשבים הניידים הקטנים. הבלוגר והמפתח פול ת'ורוטס מסביר מדוע האזהרות מבוססות על ניתוח שגוי של הנתונים ומבקש לצנן את ההתלהמות.
אינטל הכריזה על סדרה עתידית של מעבדי Atom, המיועדים לסמארטפונים וטאבלטים. אום מאליק מנתח את ההודעה ואת המצב בשוק ולא צופה לענקית השבבים הצלחה גדולה.
מחקר לא מפתיע, שפורסם ב-Harvard Business Review, קובע כי מספר גבוה של עוקבים אינו ערובה להשפעה. מהי השפעה? היכולת לשווק מוצרים ולעורר דיונים. אבל האם טוויטר אכן משמש לדיונים? על פי סקר שערך מכון המחקר Edison בקרב אמריקאים - נראה שלא: מרבית המשתמשים מסתפקים ב"האזנה" פסיבית ל"שידור" של אחרים.
ברק אובמה, נשיא ארה"ב, דיבר השבוע עם סטודנטים באוניברסיטת האמפטון בווירג'יניה, והפציר בהם לעשות שימוש מושכל יותר בטכנולוגיה. לדבריו, החשיפה חסרת התקדים למידע ושלל הגאדג'טים המקיפים אותנו לא משמשים כאמצעי לשחרור והעצמה, אלא כהסחת דעת בידורית. דניאל ליונז, ב-NewsWeek, מסכים עם הדברים ומתייחס לנאום של נשיאו כאל המשך לטענת "גוגל מטפשת אותנו" של ניק קאר; דורון פישלר, מנגד, מינף את הנאום של אובמה כדי לבקר את התקשורת, גם הישראלית.
ביום שלישי השבוע מלאו 59 אביבים ל-RAM, או לפחות לרישום הפטנט עליו.
אחרי כל העולם, גם הניו יורקר מפרסם ראיון עם אנדריי טרנובסקי, הנער מאחורי צ'ט-רולט. יש כמה סקופים פיננסיים ואישיים. באתר The Daily Beast בחרו לראיין אנשים אחרים שקשורים לאתר הצ'טים האקראיים: אלה שנוהגים להתפשט בו.
ג'ו רנדאצו, עורך אתר הסאטירה The Onion, פרסם מאמר נגד מימים מקוונים, ולא שכח פאנץ' ליין הולם.
חברת מנדריבה, שאחראית להפצת מערכת ההפעלה מבוססת לינוקס בעלת אותו השם, עומדת למכירה. העתיד של פרויקט אובונטו ורוד הרבה יותר: מארק שאטלוורת', העומד בראש הפרויקט, דיבר בכנס המפתחים על הגירסה הבאה של ההפצה הפופולרית.
