סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: עוד פאדיחה למיקרוסופט
מיקרוסופט קוברת את פרויקט הטלפון הסלולרי שלה, ה-KIN; גם על הסלולרי של אפל עבר שבוע לא קל, ובעלי אייפון 4 מביאים את בעיות הקליטה שלו לבית המשפט; ומי יספוג את שיפור התנאים של הפועלים הסינים - הצרכנים או החברות?
גניזת מחשב הלוח Courier היתה פאדיחה למיקרוסופט, אבל לא האחרונה: שישה שבועות בלבד לאחר השקתו הכריזה החברה על מות KIN, הסלולרי שניסתה לשווק לצעירים חובבי רשתות חברתיות. לעת עתה ימשיכו שני הדגמים בסדרה "להימכר" ברשת וריזון האמריקאית, או, ליתר דיוק: יוותרו על המדפים באין דורש. ככה זה כשיש בלגן במטה. לאירופה המכשירים לא יגיעו והצוותים שעבדו עליהם ימוזגו עם אנשי חטיבת Windows Phone 7, מערכת ההפעלה העתידית של מיקרוסופט לסלולרים; בבלוג GigaOm מציעים כמה טיפים שימנעו את המשבר הבא. מי שבכל זאת מתגעגע מוזמן להדליק נר זכרון באתר ForeverMissed.
אחת הסיבות לכישלון ה-KIN היתה היעדר התמיכה באפליקציות, כמו גם כישלונה המתמשך של מיקרוסופט למשוך מפתחים צעירים (כמה סמלית הופכת הצפייה בטריילר לסרט פיקטיבי על .NET לעומת ג'אווה). נכון שמיקרוסופט לא לבד בחוסר הפופולריות בקרב מפתחים בכלל ומפתחי אפליקציות בפרט - סימביאן סובלת מזה לא פחות - אבל ככל שחולף הזמן נראה שהזירה שייכת לשתי שחקניות: אנדרואיד של גוגל ו-iOS4 של אפל; סקר שערכה חברת הייעוץ Vision Mobile מראה שידה של גוגל על העליונה בקרב מפתחים.
ובעוד תעשיית הסלולר העולמית עסוקה בהשקות, ביטולים ותביעות (על כך בהמשך), זו המקומית גועשת כבר כמה שבועות סביב סוגיית דמי הקישוריות והדרישה של משרד התקשורת להפחית אותם מ-25 אגורות לדקה ל-4.14 אגורות לדקה (זאת, על אף שחברת הייעוץ ששכר המשרד קבעה כי העלות הריאלית היא 0.0414 שקלים). המפעילות עושות כל שביכולתן כדי להתחמק מהדרישה, והשבוע כינס עמי אראל, יו"ר סלקום, מסיבת עיתונאים מלאה תרחישי אימים; גיל קליאן מציע פרשנות מרגיעה.
מכשיר KIN של מיקרוסופט
הצרות השבועיות של אפל
אפל, בינתיים, לא קולטת: בעיות האנטנה של אייפון 4 הביאו להגשת תביעה ייצוגית נגדה ונגד AT&T בטענה שהשתיים תכננו, ייצרו ושיווקו מוצר פגום, מסרו מידע שגוי והונו את מיליוני הלקוחות שרכשו את המכשיר. נכון שמיליוני הפראיירים הללו לא ממש מעוררים חמלה, אבל גם סטיב "המכחיש" ג'ובס מעורר בעיקר אנטגוניזם כשהוא משחרר הודעות סותרות לתקשורת ומנסה להתחמק מהאמת: מדובר בבעיית חומרה שאפל היתה מודעת אליה עוד בטרם הושק המכשיר.
סקר שנערך בקרב 6,000 בעלי אייפד מגלה שרובם המכריע מרוצה מאוד מהמכשיר, למרות הפיצ'רים החסרים. הדבר היחיד שהפריע להם היתה מדיניות האישורים של האפסטור, חנות האפליקציות המבוצרת, שהשבוע התגלתה בה פרצת אבטחה, שאפל ניסתה להתעלם ממנה. מזל שיש חלופה: לא אוהבים את הצנזורה של אפל? גלשו באמצעות הדפדפן המובנה באייפד ובאייפון, יש לו כמה יתרונות בולטים.
הפרסומים על תנאי ההעסקה המחפירים שנהוגים במפעלי פוקסקון בסין לא עשו טוב ליחסי הציבור של אפל, מיקרוסופט, HP או דל (שמתמודדת עם בעיות חמורות בהרבה, אבל זה כבר סיפור אחר), ובניו יורק טיימס בוחנים את שרשרת האספקה של הגאדג'טים האהובים במערב ותוהים מי יספוג את השיפור בתנאים - החברות או הצרכנים? בבלוג SAI מציגים את המפסידים והמרוויחים מהשינויים הללו, ואילו ארנה קזין מבקשת את עזרת ציבור המשדרגים הנלהבים בפיתוח אפליקציית-אשמה מותאמת למצב.
ובלי שום קשר למוסר - הבלוגר והכלכלן אנדי זאקי מנתח את הנתונים הכלכליים שמעידים שקיצו של האייפוד קרוב.
אייפוד. גם קיצו קרוב? צילום: בלומברג
בפינצטה
יותר מאשר בחדשנות ופיתוח, עסוקה תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית בתביעות הדדיות ובהתמודדות עם רגולטורים שחשים צורך לבצע את עבודתם. אחד הסכסוכים היותר מתוקשרים הוא זה שבין אפל לאדובי: הראשונה, נזכיר לבעלי אנדרואיד, מסרבת לאפשר לבעלי אייפון ואייפד לצרוך תכנים מבוססי פלאש (שמפתחת השנייה). החלופה שמציעה אפל לפלאש, תקן HTML5, הוא פתרון נהדר, אבל עדיין לא בשל דיו: אתרים כמו הולו ויוטיוב עדיין לא ממהרים לאמץ אותו בצורה גורפת; יצרני הדפדפנים לא מצליחים להגיע להסכמה על תקני הווידיאו שישמשו את התעשייה; וגופים שונים מנצלים את המצב כדי לחסום את הווידיאו המקוון באמצעות תביעות פטנטים.
אנדי גרוב, מייסד אינטל, מסביר מה מקולקל בממלכת ההייטק של עמק הסיליקון. הכלכלן והבלוגר טיילר קואן מסביר למה הוא טועה.
לרגל יציאת המהדורה החדשה של ספרו Hackers (שנכתב ב-1984), סטיבן לוי מדבר על קווי הדמיון בין ההאקרים המקוריים לבין ראשיה תאבי הבצע של תעשיית הטכנולוגיה של ימינו, ומבטיח שתרבות ההאקרים לא מתה.
מבזק פייסבוק קצר: הרשת החברתית הפופולרית בעולם מתחילה להימאס על בני נוער; ראשיה חושפים כיצד עובד מנגנון המודעות המותאמות אישית; וסקר על אודות הרגלי השימוש באתר בקרב נשים צעירות מעורר הרהורים נוגים בנוגע לפמיניזם. ובאותו הקשר: ניצן סדן מ-ynet מפרסם כתב נאצה נגד "עלוקות-רשת".
מסתבר שאפשר לעשות כסף באינטרנט; משפחתו של כוכב הסרטון David After Dentist הרוויחה 150 אלף דולר מהווידיאו.
הפזמונאי והמלחין ג'ייסון רוברט בראון פרסם בבלוגו התכתבות מאלפת עם נערה שהורידה עותק פיראטי של התווים שלו. בבלוג של אשתו אפשר למצוא עוד כמה פוסטים בנושא.
גל מור ביקר במשרדי פייפאל בישראל והשכיל לנצל את ההזדמנות כדי להזכיר כמה מפגר שוק המסחר האלקטרוני הישראלי.
עו"ד יהונתן קלינגר מנסה לחזות את עתיד הטוקבקים באתרי החדשות הישראליים.
מבזקון הורים: פורטלי הילדים הם עסק משגשג, שתכליתו למכור פרסומות ולהפוך את הילדים לצרכנים צייתנים. ואם חשבתם שמבית הספר יבוא עזרכם, אתם יותר תמימים אפילו מבעלי אייפון 4.
מבקר הקולנוע רוג'ר אברט, שקבע לפני כחודשיים שמשחקים אינם יצירת אמנות, חוזר בו חלקית. ובאותו עניין, הספר This Gaming Life מאת הבלוגר והגיימר הבריטי ג'ים רוסינול זמין לקריאה חינם ברשת.
פיליפ לנסן מהבלוג Blogoscoped מפרסם תסריט דמיוני על החיבור לאינטרנט בשנת 2025.
קליי שירקי מתראיין לגרדיאן, משבח את האינטרנט ואת הרשתות החברתיות, לא רואה עתיד לעיתונות המודפסת ומלכלך על הטלוויזיה.
מה הדבר הכי טוב ברכבות (לפחות בארה"ב)? שאין בהן אינטרנט או קליטה סלולרית.
ב-Mashable ערכו רשימה של 10 האבות המייסדים של האינטרנט. לא מי שחשבתם.
