למה רק חברות ההייטק המבוססות זוכות להלוואות מהמדינה?
690 מיליון שקל הלוו קרנות האשראי הממשלתיות לחברות במשק בשנה שעברה, אך רק 50 מיליון שקל הגיעו לענף ההייטק. האם הבעיה היא שהענף לא מגיש בקשות להלוואות, או בהיעדר הנכונות לספק לו אותן בגלל מרכיב הסיכון? כך או כך, המנגנון הנוכחי מתברר כלא יעיל, ובמשרד האוצר מנסים לשנות את המצב
אשראי מעולם לא נחשב לאמצעי פופולרי למימון חברות הייטק, אפילו לא בשנות המשבר האחרונות, שבהן כמות הכסף הזמין הולכת ומצטמקת. חברות הייטק מעולם לא אהבו לקחת אשראי בנקאי, ובנקים מעולם לא ששו להעניק הלוואות לחברות הייטק, שעיקר הנכסים שלהן אינם ניתנים לשעבוד. קשה לשעבד פטנטים ארכניים הדורשים הבנה הנדסית, שרובם בסופו של דבר חסרי כל ערך כלכלי.
חברות ההייטק התקשו לנצל את ההון הגלום בשלושה ממנגנוני האשראי הגדולים של משרד התמ"ת, המיועדים לסייע לחברות ישראליות: קרן האשראי לעסקים קטנים, קרן האשראי לעסקים בינוניים והקרן לסיוע ליצואנים. מנתוני חברת BDI עולה כי בשנת 2009, שהיתה אחת השנים הקשות שידע ענף ההייטק בישראל, רק 50 חברות הייטק הגישו בקשת הלוואה לקרן לעסקים בינוניים. מספרן הכולל של החברות שפנו היה 991. אל הקרן לסיוע ליצואנים פנו רק 81 חברות הייטק, מתוך 209 חברות שפנו בסך הכל.
כתוצאה מכך אישרו שתי הקרנות הלוואות ב־40 מיליון שקל בלבד לתעשיית ההייטק, מתוך 1.8 מיליארד שקל שעומדים לרשותן - 2% בלבד. אם מוסיפים לכך גם את תקציבה של הקרן לעסקים בינוניים, שהוקמה בעקבות המשבר ומתוכננת להיסגר בסוף השנה, פוטנציאל ההלוואות לחברות הישראליות כולן ב־2009 היה 2.7 מיליארד שקל.
סמנכ"ל הכספים של סייפנד, עו"ד אבישי פישמן, הוא מהיחידים שהתגברו על הרתיעה המובנת בתעשיית ההייטק ממעורבות ממשלתית. פישמן גרם לסייפנד, העוסקת באבטחת מחשבי קצה, לבקש הלוואה מקרן הסיוע ליצואנים. "סמנכ"לי כספים רבים אינם מכירים את המנגנונים הממשלתיים שיכולים לסייע להם", הוא אומר. "אני מצפה מסמנכ"ל כספים שיבדוק תחת כל עץ רענן היכן ניתן להשיג מימון נוסף. אי אפשר להאכיל את חברות ההייטק בכפית".
מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת
"לך תשיג לי כסף"
"אנשי ההייטק רגילים להשקעות הון סיכון ולא להלוואות", אומר מיכאל תבור, שחברת תבור כלכלה ופיננסים שבבעלותו זכתה באפריל האחרון במכרז החשב הכללי לניהול הקרן לסיוע ליצואנים, בהיקף של כ־530 מיליון שקל. לדברי תבור, "מרבית הגופים שמגיעים אלינו מההייטק בכלל לא רוצים לשמוע על הלוואות. הם רגילים להשקעות הון סיכון ולא להלוואות, ולכן הרבה פעמים כשיוצא לי להסביר לאנשי הייטק על הקרן הם מתאכזבים. הם אומרים לי, 'לך תשיג לי כסף'. הם שואלים אותי מדוע להם ליטול הלוואה, אם אחר כך צריך להחזיר אותה".
לתבור יש הסבר לפער בין היצע האשראי לביקוש להלוואות בענף ההייטק: "מי שמחפש לממן חברות בעלות מאפייני סיכון גבוהים, בשלבי החיים הראשונים, לא מתאים לקרן לסיוע ליצואנים אלא לקרנות דוגמת 'יוזמה'. כמות הכסף הזמינה להייטק היא קטנה היום בגלל כישלון התעשייה הזו לייצר תשואות".
למרות זאת, תבור מתכוון להגדיל את שיעורן של חברות ההייטק מקרב החברות שמקבלות אשראי מהקרן לסיוע ליצואנים. לדבריו, בקרן לעסקים קטנים לבדה, שנמצאת גם היא בניהולה של חברת תבור, אושרו 120 הלוואות לסטארט־אפים, דוגמת נטקס של אביב רפואה. "הקרן לעסקים קטנים איננה מתאימה לחברות ללא הכנסות", אומר תבור, "ומנגד, חברות טובות ומכניסות אינן נזקקות לקרן. איננו רוצים לסבך חברות בהלוואות שלא יוכלו להחזיר".
אילו חברות יכולות בכל זאת לקבל הלוואות מהקרנות? לדברי תבור, מדובר בדרך כלל בחברות צעירות שזקוקות לסיוע ומוכיחות שיש להן כבר חוזים שיספקו הכנסה משמעותית, או חברות בוגרות שזקוקות להון חוזר לצורך מימון של פעילות דוגמת העסקת אנשי שיווק.
מטרולייט פוגשת קיר
חברת הקלינטק מטרולייט היא לכאורה מועמדת טבעית לקבלת סיוע מהקרן ליצואנים. לפי חברת המחקר IVC, מחזור המכירות שלה בשנה שעברה היה 9 מיליון דולר, והוא צפוי לגדול השנה. החברה פיתחה רכיבים מבוססי תוכנה המותקנים בנורות, ומביאים לחיסכון גדול באנרגיה. החברה צומחת זה חמישה רבעונים ברציפות בקצב שנתי של כ־40%. בסוף 2009 הגיעה לאיזון וברבעון הראשון של 2010 לרווחיות. למרות הנתונים המרשימים, מטרולייט לא הצליחה להשיג הלוואה מקרן הסיוע ליצואנים. לדברי מנכ"ל החברה צביקה סגל, "בחנו אותנו חצי שנה, ובסוף קיבלנו תשובה שאין לקרן שום כוונה לממן חברות כמונו, אלא רק חברות שלא נמצאות בסיכון. הם גרמו לנו להבין שהם נמדדים על ניהול הקרן ושאינם מוכנים לקחת סיכונים. רוב הכסף מגיע לחברות מבוססות שפחות נדרשות לערבויות מדינה".
"קשה לקרנות האשראי לחיות עם חברות הייטק", אומר סמנכ"ל הכספים של מטרולייט אלדר סגלה. "חשוב להן לראות רווחיות לרבעונים רבים, דבר שקשה לחברות סטארט־אפ להראות אפילו אם הן כבר הגיעו לרווחיות. מטרולייט נמצאת בסקטור שמוביל צמיחה במשק, אך כזה שזקוק לדחיפה. הייתי מצפה לעזרה של המדינה. לפי התנהלותה כיום, הקרן לסיוע ליצואנים מיועדת בעצם לחברות החזקות. זה כמו למלא דלק במכל מלא".
ספק אם המאמץ שווה
המגבלות על החברות המעוניינות לקבל אשראי רבות. בקרן לסיוע ליצואנים נדרשו חברות להראות רווחיות לאורך כמה רבעונים; להגביל את שכר היזמים והבעלים ללא יותר מפי חמישה מהשכר הממוצע במשק; ולהציג ערבות בעלים של 100% — תנאי בלתי אפשרי בדרך כלל, משום שקרנות ההון סיכון, שהן בדרך כלל בעלות מניות בחברות ההייטק, מוגבלות במתן ערבויות לחברות הפורטפוליו שלהן. היבט נוסף הוא גובה ההלוואות שמציעות הקרנות, ביחס לתחום ההייטק מדובר בסכומים קטנים יחסית: עד 750 אלף שקל מהקרן לעסקים קטנים, עד מיליון דולר מקרן הסיוע ליצואנים, ועד 4 מיליון דולר בקרן לעסקים בינוניים.
באגף החשב הכללי ובחברת תבור מנסים לאחרונה ללכת לקראת חברות ההייטק. הצעד העיקרי הוא ביטול הדרישה לערבות בעלים של 100%. כחלופה לערבות נדרשות קרנות ההון סיכון להשקיע בחברות השייכות להן סכום של 20% מההלוואה שהחברות מבקשות, ללא הגדלת חלקן בבעלות.
לדברי מייסד קרן ההון סיכון גיזה זאב הולצמן, יש בהצעה החדשה ערך. "המינוף שמוצע הוא סביר, וזה מהווה צעד אחד קדימה, אפילו אם מדובר בסכומים קטנים. בימינו הלוואה של 800 אלף דולר מהממשלה לחברת הייטק היא תופעה משמחת".
עו"ד ליאור אבירם ממשרד שבולת סבור, מנגד, כי הלוואות קטנות אינן אטרקטיביות לחברות בוגרות. לדבריו, "שילוב של סכום קטן וחברה בוגרת הופך את הפתרון של קרנות האשראי ללא משמעותי עבור חברות הייטק".
"יש מאות פניות בשנה"
לצד קרנות ההון סיכון וההלוואות מהמדינה פועל אפיק אשראי שלישי: הלוואות הון סיכון. הקרנות הבולטות בתחום בישראל הן פלנוס שייסדו מוטי וייס ורותי שמחה וקרן קראוס. על ההלוואות הן גובות ריבית של 10%–12%, בתוספת מניות ואופציות בשיעור מתון, שאינו פוגע בדרך כלל בחלקן של קרנות ההון סיכון בחברות.
קרן פלנוס מתעתדת לתת השנה הלוואות ל־12–13 חברות הייטק, בהיקפים של 5—10 מיליון דולר. קרן קראוס תעניק הלוואות לתשע חברות בהיקפים של 3–4 מיליון דולר לחברה. אלא שקצב של עשרים הלוואות בשנה איננו מספיק לתעשייה כולה. היקף הלוואות ההון סיכון בישראל הצטמצם משמעותית בעקבות המשבר הכלכלי ועזיבתן של קרנות שהלוו בישראל עשרות מיליוני דולרים, דוגמת הרקולס, קוסטלה־קירש, לייטהאוס ו־WTI.
לדברי מוטי וייס מפלנוס, הביקוש להלוואות ממשיך להיות גבוה: "אנחנו מקבלים מאות פניות בשנה, אך מתוכן יכולים לענות רק לעשרות. בהשוואה לארה"ב, יחס האשראי לכלל ההשקעות בהייטק הוא עדיין נמוך. בישראל אנחנו מדברים על 10%, בעוד שבארה"ב יחס האשראי להשקעות בהייטק עומד על 20%, כך שיש עוד דרך ארוכה".
לדברי ראול שטיין, שותף בקרן קראוס, קרנות ההלוואה בהון סיכון אינן מבחינות בין חברות צעירות לבוגרות ואינן בוחנות אותן בציציות. "חשוב לנו איזו קרן הון סיכון עומדת מאחורי החברה והאם יש כאן שותפים רציניים", אומר שטיין. "קרנות הון סיכון ישראליות התרגלו לכללי הלוואות ההון סיכון. הן כבר יודעות מה אנו מחפשים".
וייס סבור שבענף ההייטק עדיין לא חסר הון, "אבל לפי ההתרחשויות מסביב מצב כזה יכול להגיע, וכאן המדינה יכולה לסייע. עם זאת, מנגנון של מתן ערבויות אישיות איננו מתאים לחברות הייטק. קרנות הון סיכון אוהבות להשקיע ולקבל בתמורה מניות, ועל קרנות ממשלתיות למצוא פתרון שכזה".
