"גוגל נבנית כחברת ענק, פייסבוק בונה דור של חברות"

שוחט הוא דוגמה קלאסית למה שקרוי "גיק". בגיל 15 כבר פיתח מהבית משחקים עבור נינטנדו, בזכות כישורי קידוד בשפות מחשב מסובכות, שהפכו מחשבים עתיקים למכונות משחקים תלת ממדיות. את פייס.קום הקים עם חברים מה"גראז' גיקס", מועדון יזמי ההייטק שייסד יוסי ורדי. את סמנכ"ל הפיתוח של פייס.קום,

שוחט הוא גם ממייסדי כנס חובבי הטכנולוגיה "גיקון", שבו חברים גם אילן גרייצר, יובל טל, נמרוד להבי ושגב שלטון. בכנס חוברים צוותים לבניית יישומים מוזרים, כמו חתימה אישית המוגדרת על ידי אופי הקפיצה בטרמפולינה, או אורגן השואב את המוזיקה שלו מבועות סבון. "יוסי ורדי הצליח ליצור קבוצה גדולה של אנשים שמהם יצאו חברות רבות", אומר שוחט. "פייס.קום, אינוביד ואפילו פוקסיטיונס יצאו מה'גראז' גיקס', מכנרנט, מגיקון, כל הפורומים שנולדו סביב אותה חבורה".

ל-IRC לא בטוח שהוא מתגעגע, בתור אוהד מובהק של פייסבוק. "מאז שהייתי בן 12 האינטרנט משמש לי כאמצעי תקשורת", הוא מסביר, "ופייסבוק מביא איתו שינוי מהותי מאוד באינטרנט: הוא לא רק מקום התאספות וירטואלי לחברים, אלא גם מצע רחב לחברות שלמות שממש חיות עליו, כמו 6ראונדס או גיפטס פרוג'קטס הישראליות. בתוך פחות משנה הצליח פייסבוק לצרף יותר ממיליון אתרים רשומים ב'פייסבוק קונטקט', ויותר משתמשים בשירות המיקום 'פלייסס'. גוגל בונה את עצמה לחברת ענק, אבל פייסבוק בונה כאן דור חדש של חברות".

טוענים שפייס.קום סוחרת בתמונות שלנו בפייסבוק ועושה על הגב שלנו כסף.

"הקמנו את החברה כדי לתת ערך למשתמשים, לא לאתרים. אנחנו מאפשרים למשתמש לדעת מתי העלו תמונה שלו לרשת, אפילו אם הוא לא תויג, למשל. את הכסף אנחנו עושים דרך האפשרות להשתמש בקוד שלנו, שאינו פתוח בפני אתר שלא עומד בתקנות שקבענו. אנחנו מאוד ממוקדי פרטיות, ועוזרים לתעשייה הצומחת להכניס פרמטרים כאלה".

האם הוויתור על פרטיות ברשת הוא עניין כדאי היום?

"כל אחד יסכים לוותר על חלק מהפרטיות שלו תמורת תגמולים כאלה או אחרים, אבל יהיו גם כאלה שלא יסכימו לוותר על הפרטיות תמורת שום ערך שבעולם, ולהם אני ממליץ לא לפתוח חשבון בפייסבוק. אני אישית מוכן לוותר על חלק מהפרטיות שלי תמורת פרסומות מותאמות אישית. אני רוצה שחבר שלי שעובר במקרה קרוב למסעדה, יידע שאני יושב שם ויקפוץ להגיד שלום. יש גם תועלות מוויתור חלקי על פרטיות".