המוסד להשקעה גבוהה

קרנות הון סיכון ישראליות רבות התקנאו השבוע לקרוא על קרן ההלוואות פלנוס, שעומדת לגייס 150 מיליון דולר לקרן החדשה, כאשר חלק גדול מהכסף יגיע מהגופים המוסדיים בישראל. קרנות אחרות אשר מצליחות לגייס ללא קושי רב מהמוסדיים הישראליים הן פונטיפקס של אלי הורביץ ופורטיסימו של יובל כהן. לקרנות האלו יש כמה אלמנטים משותפים, שמהם אפשר לבנות מדריך איכותי לקרנות אשר מבקשות לגייס כסף מהמוסדיים הישראליים, הגופים הפיננסיים אשר מנהלים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וחברות הביטוח.

צריך לדעת איך לעשות רושם איור: יונתן וקסמן

1. המוסדי הישראלי מוכן לשלם דמי ניהול, אך אינו מוכן לשלם סכום מופרז ללא כל סיבה. לכן, כאשר קרן מבקשת לגייס כיום ממוסד דמי ניהול, 2.5% יהיו כנראה מחסום בלתי עביר. קרן אשר תציע פחות מזה כבר תזכה להיענות גדולה יותר. הראיה לכך היא הקרן של פונטיפקס, שמנהליה, רן נוסבאום ותומר קריב, מסתפקים בדמי ניהול של 1.5%.
2. המוסדי הישראלי מאס בהפסדים — הוא מוכן לספוג אותם רק כאשר מדובר בהשקעה בנדל"ן ברומניה. כשהוא משקיע בהייטק הישראלי, הוא רוצה להיות חלק מחלום האקזיטים ולא לשמוע על מושגים כמו מחיקות או מכירות בהפסד. קרן ישראלית אשר רוצה לגייס כסף מהמוסדיים צריכה להתחיל לחשוב טוב טוב על כל השקעה שלה ולראות אם היא באמת תביא אקזיט ראוי, או שמדובר בעוד בלון ניסוי שלא יביא תוצאות.
3. למרות מה שמקובל לחשוב עליהם, המוסדיים אינם לחוצים על הכסף. הם מחזיקים כסף לזמן רב ולכן יבחרו בקרן אשר תבחר לגדל חברות ולמכור אותן רק כאשר יעשו אקזיט. האקזיטים היפים של פרוטליקס עבור פונטיפקס והאקזיטים של סודה סטרים גם לפלנוס וגם לפורטיסימו הוכיחו את זה.
4. המוסדי הישראלי לא ממש נהנה מההשקעות האחרונות שלו בתעשיית ההייטק. בניגוד לתעשייה האמריקאית, שם מסורת ההשקעה בהון סיכון ושאר השקעות אלטרנטיביות היא ארוכת שנים, בישראל היא עדיין בשלב של הגדרה כניסוי וטעייה. לכן משקיע ישראלי חייב להקטין את אי־הוודאות הקיימת אצל המוסדי ולתת לו דיווח שוטף ועקבי.
5. המוסדי הישראלי אינו מוכן להשקיע לבד, והשאלה הראשונה שישאל את המשקיע היא "מי נכנס להרפתקה הזו יחד איתי?". ככל שיצליח המשקיע הישראלי לייצר ולפתח את תופעת עדר המשקיעים, כך קרוב לוודאי שיזכה לנתח נאה מאוד מצד השוק המוסדי. לראיה: בכל הקרנות הישראליות שבהן יש מוסדיים נמצאת כמעט תמיד אותה חבורה ותיקה ונאמנה – מגדל, הפניקס ואחרות.
   

תוכנית האוצר, שנתנה רשת ביטחון איכותית של מאות מיליוני שקלים למוסדיים הישראליים, היא הזדמנות פז להתעוררות תעשיית ההון סיכון בישראל.

תעשייה זו סובלת משנים קשות של הידלדלות משמעותית בכמות המזומנים ושל יובש רב בגיוסי כספים. רק משקיע ישראלי שיבין שהגופים המוסדיים הם שותפים אמיתיים ולא הכרח בל יגונה, יזכה לנתח הגון מהכסף של כולנו.