$
סטארט-אפים והון סיכון

צו גיוס: הזמן של תעשיית ההון סיכון הישראלית הולך ואוזל

גם השנה לא יזרום כסף חדש בהיקף משמעותי לשוק ההון סיכון, והקרנות שחושבות על הנפקה מפחדות מהכרזה מפורשת בנושא. את ההסבר למצב הזה אפשר למצוא בשינוי הגישה של הגופים המוסדיים בארה"ב

מאיר אורבך 17:0619.05.11

הספירה לאחור של תעשיית ההון סיכון הישראלי החלה, וזה כבר לא הגזמה. כמעט מחצית משנת 2011 חלפה, ואף קרן הון סיכון ישראלית עוד לא הודיעה באופן רשמי על יציאה לגיוס של קרן חדשה. שמועות על גיוסים של קרנות מוכחשות, למרות שהרבה קרנות ישראליות מבינות שכרגע עליהן לגייס הרבה ומהר.

 

המשמעות של העיכוב הזה היא פשוטה - גם ב-2011 כסף חדש משמעותי לא יזרום לשוק. אפילו אם קרן חדשה תתחיל לגייס מחר בבוקר, היא תתחיל להשקיע אותו בתחילת השנה הבאה, במקרה הטוב.

 

משרד האוצר הגה תוכנית אשר היתה אמורה להיות מלכודת הדבש הטובה ביותר להזנקת ההשקעות של הקרנות הישראליות: היא כללה רשת ביטחון בסכום של 200 מיליון שקל למוסדיים הישראלים, רק שישקיעו בתעשיית ההון סיכון המקומית.

 

אבל למרות השמועות, עדיין לא היתה קרן ישראלית שעשתה שימוש בכסף הזה. אלו שכבר הודיעו על יציאה לגיוס ועל כוונה להשתמש בכספי המוסדיים אינן קרנות הון סיכון: קרן פלנוס, למשל, עוסקת בהלוואות לחברות טכנולוגיה, ואילו תמיר פישמן היא קרן להשקעה בשלבים מאוחרים.

 

שטייניץ. תוכנית האוצר לא גורמת למוסדיים לרוץ לקרנות ההון סיכון שטייניץ. תוכנית האוצר לא גורמת למוסדיים לרוץ לקרנות ההון סיכון צילום: עמית שעל

 

המוסדיים מתעניינים בתשואה, לא בקשרים

 

הקרנות שכן חושבות על הנפקה - וחלקן חייבות לחשוב עליה לנוכח התדלדלות המזומנים שלהן - מנסות לעשות הכל כדי להימנע מהכרזה מפורשת בנושא. החשש של הקרנות מהפיכת שעון החול הזה משתק אותן יותר אפילו מהמחסור בכסף. למעשה, הן יודעות, שהכרזה כזו פירושה תחילת המירוץ לגיוס ההון.

 

אם בעבר היתה למרבית הקרנות הישראליות ודאות רבה בכל הנוגע ליכולתן לגייס, כיום כבר אין להן מושג מה התשובה שיתנו המשקיעים שלהם. בעבר המשקיעים שמו את הכסף בזכות קשרים ענפים שנטוו לאורך השנים, או אפילו מכוח האינרציה, אבל היום הסינון של המוסדיים האמריקאיים אחר לגמרי.

 

לצד המשקיעים המוסדיים בישראל פועלות הקרנות האמריקאיות הגדולות כמו סקויה, גריילוק, בסמר ובטרי. משקיע מוסדי אמריקאי שמעוניין להשקיע בישראל עושה זאת כבר דרכן, ללא תיווך של המשקיעים המקומיים.

 

המשקיע המוסדי האמריקאי של היום כבר אינו מאמין בקשרים, ופחות רוצה לשמוע על עמק הסיליקון המקומי שלנו. הוא מתעניין בהחזרים, תשואה וכל מיני מושגים שקצת זרים לתעשייה המקומית. את ההוכחה לכך מקבלים בתוצאות קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, המוכיחות שתשואות קרנות ההון סיכון הישראליות שליליות ברובן גם לאחר שנות פעילות רבות.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x