עכשיו תורי לראות אותך משחק

שני סטודנטים מאוניברסיטת וושינגטון פרסמו השבוע תיזה לא שגרתית: השניים, גיפורד צ'אנג וג'וף הונג, ניסו להבין את התרבות שהחלה להתפתח סביב משחקי מחשב, ובאופן ספציפי סביב משחק האסטרטגיה סטארקראפט.

השאלה שהם ניסו לענות עליה היתה פשוטה: מה גורם לאנשים ליהנות לא רק מהאפשרות לשחק בעצמם, אלא גם מלצפות באנשים אחרים משחקים? מה יכול להפוך משחק מחשב למשהו שחוויית הצפייה בו מלהיבה בדיוק כמו צפייה במשחק כדורגל או כדורסל?

בקוריאה הדרומית, למשל, סטארקראפט כבר זכה למעמד של ספורט לאומי. יש ערוץ טלוויזיה המשדר בקביעות תחרויות מקומיות וארציות. התחרות השנתית משודרת בשידור חי וזוכה למעמד של אירוע טלוויזיוני חשוב, עם תקצירים בכל ערוצי החדשות המובילים.

שני הסטודנטים החרוצים גילו תופעה מעניינת, שאותה כינו ביובש אקדמי "אי-סימטריות מידע", ושמסבירה אולי את ההנאה מחוויית הצפייה. במצב שבו הצופים יכולים לראות את כל השחקנים ואת האסטרטגיות והמלכודות שהם מציבים, אקט הצפיה הופך למרגש מסיבה אחת: מי שמסתכל על המסך מהצד יודע יותר מהשחקן עצמו, ומחכה לראות איך כל התכנונים ייצאו לפועל.

כותבי התיזה לא חסכו בשבחים לסטארקראפט: הם הביעו הערכה ליכולתו לעודד פיתוח אסטרטגיות חדשות, מפתיעות ומיוחדות במהלך המשחק. בדרך זו השחקנים נדרשים לחשיבה מעמיקה, והצופים מהצד מקבלים משחק מותח במיוחד.