קונדואיט ובבילון בלחץ? סולוטו פיתחה "חיסון" נגד סרגלי כלים

פיצ'ר חדש המשולב בתוכנת הבדיקה שפיתחה חברת הסטארט-אפ הישראלית סולוטו (Soluto) משפיע, לפי דיווחי הסטארט-אפ, על השימוש במוצרים של מפתחת סרגלי הכלים הישראלית קונדואיט ושל חברות נוספות מסוגה. משתמשים רבים מנטרלים את סרגלי הכלים המשלבים חלונית חיפוש ומתמקמים על גבי הדפדפן, גם אם אינם מוחקים אותם לחלוטין.

התוכנה שפיתחה סולוטו, שייסדו היזמים ישי גרין ותומר דביר, נועדה למנוע מצב שבו משתמש התקין בלא כוונה סרגל כלים בדפדפן שלו, או שסרגל הכלים כופה על המשתמש בלא ידיעתו שימוש במנוע חיפוש שהגולש לא התכוון אליו. קונדואיט מכניסה כ-300–400 מיליון דולר בשנה מסרגלי כלים ואפליקציות שיווקיות באמצעות שילוב חלונית חיפוש בסרגל הכלים שלה.

הגרסה החדשה של התוכנה, שיצאה לפני כחודשיים (ושבדקנו כאן ב"כלכליסט") סורקת את התוספים שהותקנו על הדפדפנים אקספלורר של מיקרוסופט, גוגל כרום ופיירפוקס, ואז מציגה אותם בפני המשתמש בתוספת הסברים, המלצות לפעולה וכן נתונים המראים כיצד פעלו משתמשים אחרים בקשר לאותו תוסף. התוכנה מספקת תיאור קצר של סרגלי הכלים המותקנים בדפדפן, ומציגה את ההשלכות של מחיקת הסרגל וכן את שיעור המשתמשים שהורידו אותו.

סרגלי הכלים שמפתחת קונדואיט לא מופצים תחת מותג החברה אלא תחת המותג של אתרי התוכן שעבורם פיתחה את הסרגלים. לפי נתוני סולוטו, 33% מהמשתמשים שהתקינו את סרגל הכלים שפיתחה קונדואיט עבור זינגה ונועצו בתוכנה של סולוטו נטרלו את הסרגל לאחר הייעוץ. כך עשו גם 12% מהמתייעצים שהתקינו את סרגל הכלים שפיתחה קונדואיט עבור בבילון הישראלית, ו-37% מאלה שהתקינו את הסרגל שפיתחה קונדואיט עבור Softonic.

תופעה דומה נרשמה בקרב 77% מהמשתמשים שהתייעצו בתוכנה של סולוטו ושבדפדפן שלהם הותקן סרגל הכלים של Facemoods הישראלית של ארנון חריש, שמאפשר שילוב אמוטיקונים בהודעות פייסבוק ואימייל. כך גם 48% מאלה שאצלם הותקן סרגל הכלים של גוגל, 55% ממי שהותקן אצלם הסרגל של Alexa ו־31% מ"משתמשי" הסרגל של חברת האנטי-וירוס AVG.

מנכ"ל סולוטו: "זכותו של המשתמש לדעת שסרגל מסוים לא תורם לו דבר"

"חברות סרגלי הכלים מתנהגות לעתים באופן ערמומי ומתקינות אצל המשתמש סרגל או חלונית חיפוש רק כי הוא לחץ על כפתור ה-Next מבלי לקרוא את האותיות הקטנות", אמר מנכ"ל סולוטו תומר דביר.

"אנחנו מאפשרים למשתמש לקבל את כל המידע האובייקטיבי", הוסיף דביר, "זכותו לדעת, לדוגמה, שסרגל כלים מסוים לא תורם לו שום דבר חדש, וזכותו להחליט באופן מודע אם הוא רוצה אותו מותקן או לא. שביעות רצון של משתמשים מהמחשב שלהם מחייבת שקיפות וכנות שיאפשרו להם לעשות החלטות נכונות".

מקונדואיט לא התקבלה תגובה.