אפקט 9/11: תעשיית ה-IT מפיקה לקחים
מתקפת הטרור היוותה קריאת השכמה לחברות, שעד אז השקיעו רק בתוכניות התאוששות מאסון למערכות המידע. בין החידושים: מספר רב של מרכזי מידע, אפשרות לעבודה מרחוק ורשתות אלחוטיות
אחרי מתקפת הטרור שהכתה בניו יורק ב-2001, ניסה דייב רודזינסקי להפנים את ההרס הרב שנגרם לחברות עמן הוא עבד עד אותו רגע. "חשבתי לעצמי, מה יהיה על כל החברות הללו?" נזכר רודזינסקי, סמנכ"ל השקעות בהולוג'יק (Hologic), חברה לייצור ציוד רפואי, שהיה בעל תפקיד מרכזי בבניית תוכנית
בעקבות האסון ערכה הולוג'יק מספר שינויים, שכללו מעבר של אפליקציות מרכזיות, כולל מערכת ERF, למרכז מידע מארח. "לספקית מרכז המידע יש יותר מומחיות ביישום תכניות וטכנולוגיות התאוששות מאסון", מסביר רודזינסקי. "אנחנו עוסקים בציוד רפואי, ולא בעסקי מרכזי המידע".
בחברה גם מאפשרים ליותר עובדים לעבוד מרחוק, במקרה של מצב חירום. "אנחנו בהחלט צריכים שאנשי הייצור והתפעול יגיעו למפעלים, אך בעלי תפקידים עסקיים רבים יכולים כעת לעבוד פחות או יותר מכל מקום", מסביר רודזינסקי. "לפני ההתקפות, תוכנית ההתאוששות מאסון של הולוג'יק התמקדה יותר בניסיונות לספק את מבקרי הפנים. כיום מדובר בתכנית אסטרטגית יותר, לא רק עבור חטיבת ה-IT אלא גם מבחינת המנהלים הבכירים בחברה".
"חברות רבות עדכנו את תוכניות ה-IT להתאוששות מאסון שלהן עוד לפני התקפות הטרור ב-2001, אך ההתקפות חשפו את העדר ההתמקדות בהמשכיות של הפעילות העסקיות", מסבירה רוברטה וויטי, סגנית נשיא מחקר בגרטנר.
"מה קורה כשמאבדים את כוח העבודה? מה אם אין יותר בניין לעבוד בו? כיצד יוצרים קשר עם העובדים? כיצד עוקבים אחר הפצועים? כיצד מעבירים את העבודה ממיקום אחד לאחר?" וויטי מדגישה כי "החברות הבינו שכל מה שיש להן זה תוכנית IT להתאוששות מאסון, אך היה עליהן להתמקד גם באספקט העסקי".
"התקפות הטרור הוכיחו לעולם כי התרחיש הגרוע ביותר אכן יכול להתרחש", מוסיף ביל סוויסלו, סמנכ"ל השקעות ב- Cars.com בשיקגו. "הבנו מה התוצאות הישירות של אירוע מסוג זה, שיש ביכולתו לשתק את מרכז העיר למשך מספר ימים".
מאז התקפות הטרור הקדישה Cars.com יותר תשומת לב להתאוששות מאסון ולהמשך הפעילות. כיום היא בעלת גישה לאתר משרדי מרוחק, למקרה שהמשרדים הראשיים שלה בשיקגו ייפגעו. "הקדשנו מחשבה רבה לתרחיש של איבוד גישה פיסית, והגינו תוכנית שמנסה לענות על מצב שבו אין משרד ראשי שאנשים יכולים להגיע אליו" מסביר סוויסלו.
ההתקפות העניקו לצוותי ה-IT את התמיכה והלגיטימציה הנדרשת ליישום של תוכניות ששכבו במגירה. מבחינת אוניברסיטת ברנדייס, הדבר התבטא בהתקדמות בתוכניות לבנות גיבוי למרכז המידע.
"דנו בנושא, התכוננו לכך, אך מעולם לא התקדמנו מעבר לשלבי התכנון, התכנית נשארה על אש קטנה", מספר ג'ון טרנר, מנהל רשתות ומערכות בברנדייס. "להערכתי, להתקפות הטרור הייתה השפעה ישירה על החלטת המימון הסופית לבניית מרכז מידע שני".
רשת מוניציפלית אלחוטית
גם התעשייה הפרטית מקדישה תשומת לב רבה יותר לתקשורת חירום, מציינת וויטי מגרטנר. מדובר למשל בתוכנות המאפשרות לחברות לחלוק מידע חיוני לפני, במהלך ואחרי משבר. "הם משתמשים בזה כדי לשתף בנושא ההתאוששות של החברה וכדי ליידע את כוח העבודה, הלקוחות והשותפים לגבי השפעת מקרה החירום ואופן התגובה של החברה", היא מסבירה.
בוושינגטון, הפריסה הטכנולוגית הבולטת ביותר שהושלמה עקב התקפות הטרור היא רשת הסיבים המוניציפאלית, המכונה DC-Net. הרשת מספקת שירותים אלחוטיים, קול, מידע ווידאו ל-347 אתרים מוניציפאליים, כולל 120 בתי ספר, 35 מרכזי בילוי ו-20 ספריות. הרשת גם תומכת במרכזיות השיחות של 911, המשטרה, מכבי האש ושירותי חירום בעיר.
"התקפות הטרור היוו נקודת מפנה לתעשיית ה-IT, והפגיעות התפעולית שנחשפה בעקבותיהן ממשיכה לעמוד למבחנים על ידי שלל אירועים ברחבי העולם, כמו סופות הוריקן, רעידות אדמה, תקריות של אפר וולקני, מגיפות שפעת ואלימות", מציינת וויטי.
"כל מה שקרה מאותו יום ואילך הכין אותנו להתמודדות עם מצב חירום, כחלק מהליכי התפעול הנורמליים", מוסיף טרנר מברנדייס. "אנחנו ממשיכים להתכונן למצבים מסוג זה, וכבר עכשיו יישמנו מתודולוגיה טובה. לפני עשור זה לא היה כך".
