הכי רחוק מקריית עתידים: כך עושים הייטק מחוץ לחממה של המרכז
שורת יזמים החליטו לאחרונה להקים את הסטארט-אפים שלהם דווקא בפריפריה, והם לא מתחרטים. מחירי השכירויות אטרקטיביים, המדינה מחלקת הטבות, ורק הניתוק מהמרכז מקשה על ההתנהלות
גיל גורן, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת EMC ישראל, מעסיק בהרצליה פיתוח 650 עובדים, אבל תמיד קסמה לו האפשרות לפתוח פעילות מו"פ בפריפריה. הקמת פעילות בבאר שבע יכולה גם לפתור את בעיית יוקר העסקת העובד הישראלי, שנחשב לאחד היקרים בעולם במקצועות ההנדסה, ובדרך גם לעשות ציונות.
גורן לא לבד: שורת יזמים החליטו להקים לאחרונה את הסטארט־אפים שלהם מחוץ לאזור המרכז. מחירי השכירויות האטרקטיביים וההטבות שהם מקבלים מהמדינה עדיין לא הצליחו ליצור נהירה לפריפריה, אבל בהחלט מסייעים לאלה שביצעו את הבחירה. "כלכליסט" משרטט תמונת מצב של תעשיית עילית שהחליטה לצאת מהחממה של השרון.
באר שבע: "עובדים מהמרכז יעשו רילוקיישן"
גורן התלהב מהתוכניות שהציגו בעיריית באר שבע: פארק הייטק אדיר, המחובר בגשר אל אוניברסיטת בן־גוריון ומרוחק במרחק הליכה קצרה מתחנת הרכבת. אבל העיכובים בבניית האזור הביאו אותו לשכור קומה במבנה זמני מול בית העירייה במרכז העיר. EMC לא ממהרת להגיע לבאר שבע סתם כך. חברת התוכנה האמריקאית התחייבה להעסיק 150 מהנדסים בעלויות שכר של 30 אלף שקל לעובד, ובתמורה לכך תקבל סבסוד של 40% מעלויות השכר של העובדים - סבסוד המוערך ב־22 מיליון שקל בשנה.
המשרד של EMC משתרע כיום על 400 מ"ר בבניין ותיק בעיר, עם אופציה להרחבה ל־250 מ"ר נוספים. החברה חתומה עם חברת הניהול של פארק התעשייה החדש על מעבר למבנה שישתרע על פני 2,000 מ"ר. "המטרה שלנו בהקמת המרכז בבאר שבע לא היתה לעשות מיקור־חוץ לפעילות שלנו במרכז הארץ. חברות רבות בישראל שוגות לדעתי בתפיסה שהן יכולות לקחת מענקי ממשלה לצורך עבודות פיתוח פשוטות יחסית, כמו בדיקות תוכנה בפריפריה, אלא שכאן הן מפסידות קשר ארוך טווח עם המקום שבו הן נמצאות", אומר גורן.
לדבריו, "אנחנו מנסים לבנות כאן אקוסיסטם שלם של תעשייה שלא קיים כאן עדיין. בשלב הראשון ניקח את בוגרי בן־גוריון שיהיו מעוניינים להישאר בבאר שבע, ונפרה אותם עם הידע שמגיע ממרכז הארץ. בהמשך עובדי הייטק מהמרכז יעשו לכאן רילוקיישן, ולבסוף תוכל ליצור כאן קבוצות של מנהלים ואדריכלי תוכנה שמסוגלים לפתח מוצר שלם, שונה בהחלט ממה שחברות ישראליות עושות בדרך כלל בפריפריה".
מבט על הפריסה הגיאוגרפית של חברות ההייטק בישראל מגלה כי באופן צפוי אזור תל אביב, הרצליה והסביבה מרכז את הכמות הגדולה ביותר של חברות הייטק עם 1,749 חברות. הסטריאוטיפ של תל אביב כ"מדינת האינטרנט" מתברר כנכון גם במספרים. 41% מתוך החברות התל אביביות עוסקות באינטרנט. לשם השוואה, בצפון הארץ רק 8% מהחברות עוסקות בתחום ואילו בדרום 11% בלבד. הסקטור הבולט בקרב החברות בדרום ובצפון הוא מדעי החיים (34% ו־35% בהתאמה). מנגד, תחום התוכנה ומערכות המידע מתבלט באזורי ההייטק ההיסטוריים של הרצליה פיתוח (23%) ורעננה (24%).
יקי דיין, עד הקיץ האחרון הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס, משמש כיום כנציגו של המיליונר היהודי אמריקאי דיוויד מיראז' בקרן IVIC המשקיעה בדיור בר־השגה, עסקים קטנים ולאחרונה גם בהייטק - בגבולות הנגב בלבד. בימים אלה מקימה IVIC את משרדיה בצומת אשלים.
"חברות שמחפשות עובדים בעלות של 35–40 שקל בשעה לא מודעות למשאב הנדיר הזה של כוח עבודה הנדסי שקיים בדרום", אומר דיין. "אם תציע עבודה בהייטק לתושב או לסטודנט בנגב, הוא יישאר שם. הבעיה המרכזית היא שאת הצעות השכר שלו הוא מקבל מחברה אחת בנגב אבל מעוד שש חברות ברעננה. ככל שייווצרו כאן יותר סיפורי הצלחה, כך הכסף והמשרות יזרמו בקצב גבוה יותר".
נצרת: "לא יודעים איך להתמודד איתנו"
חן גרין, מנכ"ל חברת NCS, עמל בימים אלה על הקמת החברה שלו בבניין אלריאד בנצרת, בנקודה מרכזית ברחוב פאולוס השישי שממנה אפשר להשקיף אל כנסיית הבשורה המפורסמת. עד כה שכר גרין 15 עובדים מתוך כ־65 שבכוונתו להעסיק על שטח של קומה אחת בבניין.
המשרד מוקם אמנם באזור הצפוני של העיר, הנחשב למרכזי וליקר יותר (כ־12 דולר למ"ר) ביחס לדרום התעשייתי יותר של העיר (6–7 דולר למ"ר). בניין אלריאד שבו ממוקם המשרד נחשב למבוקש, כמו רחוב פאולוס השישי הסואן שבו הוא מצוי, על ידי עסקים קטנים ובעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, רואי חשבון ונותני שירותים לתושבים בעיר ולעסקים המקומיים. בגלל ההסכם לטווח ארוך שחתמה החברה עם בעלי הבניין, ירד המחיר אל כ־30 שקל למ"ר. גרין מדווח על נסיעה מהירה בת 50 דקות מתל אביב, אך הגעה ליעד מרגע הכניסה לעיר ומציאת חניה היא משימה שיכולה לארוך כ־35 דקות בממוצע.
"העיר נצרת אינה תומכת בכניסה של חברות הייטק לעיר, ולא קיימות הטבות מיוחדות עבור חברות מו"פ או הצעות אטרקטיביות ברמה המוניציפלית; הם עדיין לא יודעים איך להתמודד עם התעשייה החדשה הזו בעיר", אומר גרין. החברה שבניהולו עמלה כיום לשנות בעירייה את ההגדרה של פעילותה מ"משרד" ל'תעשייה", כדי להדגיש את הפריון הגבוה של החברה.
עם זאת, מדווח גרין, החברה עושה שימוש במסלולי התמיכה בהעסקת בני מיעוטים בפריפריה, המעניקים הטבות להעסקת חרדים, בדואים, דרוזים וערבים. הסיוע שעומד לרשותה מטעם התמ"ת כולל סבסוד הדרכות לעובדים, כל עוד נקלטים לעבודה שני שלישים מהם, וסיוע נוסף לחברות שמכשירות עובדים חדשים תוך כדי עבודה בסבסוד של 1,000 שקל לעובד למשך שלושה חודשים. מסלולי סיוע נוספים כוללים סיוע במימון נסיעות במשך חצי שנה, וסיוע בסבסוד שכירת עובדים חדשים בשכר של עד 15 אלף שקל לתקופה שמגיעה עד לשנתיים וחצי.
"בטווח של 25 ק"מ ממרכז העיר תוכל למצוא המון בוגרי טכניון, אוניברסיטת חיפה ומכללות כמו אורט בראודה, מכללת הגליל המערבי או מכללת נצרת", הוא אומר. "מרביתם לא מועסקים במקצוע. אנחנו מעריכים שמתוך כ־2,800 בוגרים רלבנטיים במטרופולין נצרת, רק 200 עד 250 מועסקים בענף התוכנה. רק מחצית מעובדים אלה מועסקים במו"פ, והשאר במתן שירותי תוכנה לחברות מו"פ אחרות. במרכז הארץ אני יכול לקבל בתוך שבוע כ־50 קורות חיים מתאימים בזמן קצר, אבל בגלל הביקוש הנמוך בנצרת, המקומיים נוטים לעבור דירה מחוץ לעיר, או שהם עוזבים את המקצוע ומאבדים כל קשר אליו".
עכו: "לא רצינו לעזוב למרכז"
אבי טיטייבסקי ומיכאל וישנבצקי (25), שני סטודנטים במכללת אורט בראודה, החליטו לפתוח משרדים לחברת ההייטק המשותפת שלהם Webcode בקניון עכו, בקרבת מגוריהם. "החלטנו שצריך שיהיה מקום מסודר שנוכל לעבוד בו, וגם ללמוד", אומר וישנבצקי.
המשרד, שגודלו 65 מ"ר, מצוי בתוככי קניון עכו הוותיק. "טוב לנו שהעבודה קרובה לבית. לא רצינו לעזוב מעכו למרכז, אז החלטנו להביא את ההייטק לעכו. יותר נוח לעבוד קרוב לבית, אבל גם יחסית זול לחיות ולעבוד, בעיקר בגלל הטבת המס על עסקים במקום". חברת Webcode, שהוקמה ב־2007, מעסיקה כיום ארבעה אנשים.
אשקלון: "לא קל לגייס מועמדים"
את Integrity AD הקימו פרופ' אבנר גל ודוד מלכה באשקלון, עיר שעד לפני עשר שנים היתה ביתם. גם לאחר שגל עבר להרצליה ומלכה לרחובות, המשיכו השניים להחזיק במשרד במבנה ברחוב העבודה במרכז אשקלון, היכן שבעבר מוקם מפעל הקרח המפורסם בעיר.
כיום מעסיקה החברה, שמפתחת מכשיר המודד את רמת הסוכר בדם אצל סוכרתיים, כ־20 מהנדסי תוכנה, חומרה וביו־רפואה, מרביתם תושבי אשקלון, באר שבע ומושבי הסביבה. חלקם נעזרים בתחנת הרכבת הסמוכה, אך מלכה מעיד כי המרחק בין תחנת הרכבת למרכז העיר הוא גדול ומשמעותי.
"אנחנו חושבים להישאר באשקלון", אומר מלכה. לדבריו, "אשקלון מוגדרת כאזור עדיפות א', מה שעשוי לסייע לנו כאשר נתחיל בתהליך ייצור בעוד כשנה. לפי התקנות, מפעלי ייצור באזור שכזה מקבלים פטור מלא ממס הכנסה". מלכה וגל אינם דורשים מענקי מדינה או מענקים מוניציפליים כדי להישאר. הם נדחו בעבר על ידי המדען הראשי ומאז החליטו לגייס הון עצמי ופרטי ללא עזרה מהמדינה. גם עם קרנות הון סיכון הם לא רוצים להתעסק.
"אנחנו לא יושבים בסוף העולם, אבל זה היחס שאנחנו מקבלים לפעמים", אומר מלכה. "לא קל לגייס מועמדים לעבודה. יש לא מעט מועמדים שנרתעים כשהם שומעים שהחברה יושבת באשקלון, אבל תעסוקה כאן מהווה אלטרנטיבה מצוינת למי שגדל בדרום ורוצה לעבוד קרוב לכאן. במקום שתושב שגדל באשקלון או בבאר שבע יעבור לתל אביב, הוא ישמח לעבוד כאן".
בית שמש: "מתחמקים מהפקקים"
משרדי ורינגו בבית שמש מצויים בבניין חוצות, ותופסים קומה בצמידות למרכז מטריקס המעסיק חרדיות בנות המקום. "שכר הדירה זול למדי", אומר ג'ון מדבד, מנכ"ל ומייסד החברה, ומתגאה בעובדה שהוא איננו נוטל כל מענק מהמדינה.
"אני מצדיע לירושלמים שנוסעים למשרדיהם בתל אביב, אבל לי אין יכולת כזו. מנגד מאוד קשה להביא תל אביביים לעבוד בירושלים. מיקום המשרד בבית שמש מאפשר לעובדי החברה להתחמק מפקקים. ורינגו נחשבת לאחת הראשונות בבית שמש".