ביבמ פיתחו את סיבית הזיכרון הקטנה בעולם
מדענים של יבמ הציגו לראשונה בהצלחה טכנולוגיה לאחסון מגנטי של מידע על גבי אטומים, הזיכרון ברמה האטומית יהיה צפוף פי 100 בהשוואה לדיסקים ולשבבי זיכרון כיום
במסגרת המירוץ אחר שטח האחסון, נאלצים המהנדסים והמדענים לנסות ולהתמודד עם מגבלת הגודל הפיזי של ההתקנים. אולם כיום גם גודל פיזי הנמדד בננומטרים כבר נחשב "גדול" מדי בכדי לספק את הנפחים העתידיים והמדענים מעוניינים להגיע לגדלים שנמדדים בפיקומטרים.
חברת יבמ אשר
מספר האטומים הנדרש לאחסון סיבית בודדת בטכנולוגיה החדשה של יבמ נמוך משמעותית מזה המוכר כיום, בדיסקים קשיחים ובזיכרון הבזק (פלאש): התקני האחסון הקיימים צורכים כמיליון אטומים לכל סיבית בודדת של נתונים.
האפשרות לבצע שינויים באופי המגנטי של החומר במיקוד ברמת האטומים הבודדים, עשויה לסלול את הדרך לבניית התקני אחסון קטנים יותר, מהירים יותר וחסכוניים יותר בצריכת הזרם.
טכנולוגיית הטרנזיסטורים בסיליקון הפכה עם השנים זולה יותר, צפופה יותר ויעילה יותר. עם זאת, הפיזיקה הבסיסית מלמדת כי לא ניתן יהיה לשמור לטווח ארוך על קצב המזעור המוכר לנו בעשורים האחרונים: יש צורך בגישות חדשות על מנת להבטיח את ההתפתחות הטכנולוגית.
המדענים של יבמ אימצו גישה חדשה לחלוטין, וניגשו לבנות את היחידה הקטנה ביותר לאחסון נתונים, ברמה של אטומים בודדים. טכנולוגיית האחסון שנולדה בתהליך הנסיוני הזה צפופה יותר פי 100 בהשוואה למקובל בכוננים ובשבבי הזיכרון הנדיף המוכרים לנו כיום.
הננו-מבנים אותם בונים המדענים ביבמ, תוך שהם מניחים בכל פעם אטום בודד במקום המיועד לו, מבוססים על צורה בלתי רגילה של מגנטיות, המכונה "אנטיפרומגנטיות" (antiferromagnetism), שבה טורי מולקולות מגנטיות מסתדרים לסירוגין במערך קטבים בכיוונים נוגדים.
איך זה עובד?
הפיסה הבסיסית ביותר של מידע אותו מסוגל מחשב להבין היא סיבית אחת של נתונים (Bit). בדומה לאופן שבו ניתן להדליק או לכבות אור, לכל סיבית יכול להיות רק מצב אחד בזמן נתון: "1" או "0".
עד היום לא היה ידוע מה המספר הקטן ביותר של אטומים הנדרשים על מנת לבנות סיבית אחת של זיכרון מגנטי. פרומגנטים בנויים מחומרים דומים לאלה שמהם בנויים המגנטים בדלת המקרר הביתי. פעילותם המגנטית נשענת על האינטראקציה בין אטומים סמוכים שציר הסיבוב שלהם (spin) נמצא על גבי ישר אחד.
עד היום, נתקלו הנסיונות למזער רכיבי זיכרון כאלה בבעיה של אינטאקרציה אחרת, בין אטומים הנמצאים זה לצד זה, על גבי צירים בכיוונים נוגדים. על מנת להפיק תועלת ממערך אחסון ממגנטי ברמה האטומית, חייבים להבטיח כי כיווני הצירים יישמרו במלואם.
המדענים במעבדה של יבמ עשו שימוש במיקרוסקופ מנהרה סורק (STM), על מנת להציב 12 אטומים אנטיפרומגנטיים, ולאחסן עליהם במשך שעות סיבית בודדת של מידע, בטמפרטורה נמוכה.
החוקרים מנצלים את כיווני הסיבוב הנוגדים של האטומים המונחים זה בצד זה, על מנת לדחוס סיביות מגנטיות קרובות יותר זו לזו מאי-פעם. כך, ניתן להגדיל משמעותית את צפיפות האחסון – מבלי לשבש את מצב הסיביות הסמוכות זו לזו.
