חשבון משותף: הישראלים צריכים לחשוש מסגירת מגה-אפלוד
להערכת עו"ד אביב אילון, מעצרם של מפעילי אתר שיתוף הקבצים מחזק את האפשרות שהרשויות בארה"ב יתבעו גולשים מישראל: "יינקטו הליכים משפטיים נגד כל גורם אפשרי". והאתרים המתחרים? הם דווקא לא מודאגים
לסגירת אתר שיתוף הקבצים הגדול בעולם, Megaupload, עשויות להיות השלכות נרחבות גם על המשתמשים עצמם, ובראשם אלו ששיתפו בו תכנים פיראטיים - כולל ישראלים.
"ההשלכות של הפעילות בשבוע שעבר הינן הרות גורל למשתמשים בכלל, ובישראל בפרט", אמר ל"כלכליסט" עו"ד אביב אילון, מומחה לטכנולוגיה ומשפט, שעוקב מקרוב אחר הסוגייה. "לפי הערכה שלי, כפי שבעבר נתבעו משתמשי קצה המתגוררים בארה"ב על הפרת זכויות יוצרים, נראה שהפעם ינקטו הליכים משפטיים נגד משתמשים הנמצאים מחוץ לשטחה - בין אם בהליכים מקומיים, ובין אם בהליכים בארה"ב עצמה".
לדברי אילון, בין ישראל לארה"ב יש הסכמי הסגרה ואמנות בינלאומיות משותפות. בנוסף, הוא אומר, "בחלק ניכר מן האתרים המשתמשים משלמים באמצעות כרטיסי אשראי, ולכן, היכולת לזהות אותם קלה".
אילון הזכיר שלפי חוק זכויות היוצרים הישראלי, הורדה, צפייה או שימוש בתוכן שחלה עליו הגנת זכות יוצרים מחייבים הסכמת את בעל הזכויות. "צפייה ישירה בסרט או הורדתו למחשב ללא הסכמת בעל הזכויות מהווה הפרה לכל דבר ועניין, שבצידה סנקציות פליליות ואזרחיות", הוא הוסיף. "עכשיו נראה שממשלת ארה"ב תתחיל לנקוט בהליכים משפטיים נגד כל גורם אפשרי, למען יראו ויראו".
אילון. "הישראלים יוכלו גם לתבוע"
בהצביעו על היחס המחמיר של הרשויות האמריקאיות כלפי מפרי זכויות יוצרים מתייחס אילון גם להצעות החוק SOPA ו-PIPA, שאמנם ירדו מסדר היום של הממשל לאחר לחץ ציבורי רב, אך מראים על הכיוון שאליו המחוקק בארה"ב הולך.
אך מה עם משתמשים שאחסנו באתר חומרים לגיטימיים, וכעת אלה ירדו לטימיון? משתמשים אלו לא צפויים לזכות לפתרון למצוקתם בזמן הקרוב. "מדובר בסוגיה שעדיין מתפתחת", נמסר ממשרד המשפטים האמריקאי לאתר חדשות הטכנולוגיה "ארסטכניקה". "חשוב לציין שמגה-אפלוד עצמו הזהיר בברור משתמשים כי עליהם לשמור עותקים של הקבצים שהם מעלים, שהמשתמשים מקבלים על עצמם כל סיכון שכרוך באובדן המידע שלהם, ושהחברה יכולה להפסיק את פעילות האתר ללא הודעה מוקדמת".
עם זאת, אומר לנו עו"ד אילון, המשתמשים בישראל לא עומדים בפני שוקת שבורה. "הם יכולים להגיש תביעה אזרחית או תביעה ייצוגית נגד האתר, ולדרוש פיצוי על הסכום שאיבדו. סדר הדין האזרחי בארץ מאפשר לתבוע גם חברות שיושבות מחוץ לישראל. עם זאת, סביר להניח שבארה"ב תתגבש תביעה ייצוגית, שתאפשר למשתמשים מכל העולם להצטרף אליה ולזכות דרכה בפיצוי".
"המטרה - לגרום לאחרים להתייחס ברצינות לזכויות יוצרים"
בעוד בניו זילנד ממתינים קים דוטקום, ושלושה ממפעילי האתר לדיון ההסגרה שלהם לארה"ב, מתחילים המשתמשים והאתרי אחסון הקבצים האחרים להתמודד עם ההשלכות של המבצע חסר התקדים. האתר הפופולרי נסגר בעקבות חקירה שהחלה באוגוסט האחרון, וכללה שיתוף פעולה מצד רשויות החוק בניו זילנד. חטיבת הפשע המאורגן במשטרה המקומית עצרה ביום שישי את מייסד החברה תחת האישום כי מדובר ב"רשת פשע בינלאומית".
מגה-אפלוד היה אולי אתר השיתוף הגדול מכולם, אבל הוא בפירוש אינו היחיד. בתחום האחסון והשיתוף של קבצים גדולים ניתן למצוא אתרי "לוקרים" דומים כמו MediaFire ו-RapidShare, המאפשרים לעלות קבצים גדולים כמעט ללא הגבלה ולשתפם באמצעות לינק.
מגה-אפלוד לא לבד. סמל האתר Rapidshare
לצדם פועלים שירותים כמו דרופבוקס, סקיידרייב של מיקרוסופט או iCloud של אפל, המיועדים בעיקר לגיבוי אישי של תכנים בענן אך מאפשרים גם את שיתופם, זאת תוך הגבלה משמעותית של גודל הקובץ. לכולם, בדומה למגה-אפלוד, יש שימושים לגיטימיים מאוד, בכולם נעשה בוודאי שימוש פיראטי נרחב, וכל אחד מהם עלול למצוא את עצמו מותקף בידי גורמי אכיפת החוק.
"מטרת האישום שהוגש נגד מפעילי מגה-אפלוד היא לדחוק בחברות אחרות להתייחס ברצינות גדולה יותר להפרת זכויות יוצרים", אמר ל"ניו יורק טיימס" פרופ' אורין קן, מרצה למשפטים באוניברסיטת וושינגטון. "האופן שבו האתרים האחרים מתייחסים לחומר מוגן בזכויות יוצרים המשותף בהם יכול עתה להיות הגורם שיקבע האם יותר להם להמשיך ולהתקיים".
רפידשר: "פועלים נגד הפרת זכויות יוצרים"
ואולם, נכון לעכשיו אתרים אלו בטוחים בעתידם, בין היתר בגלל שיטת הפעולה הייחודית של מגה-אפלוד. נראה שהסיבות שבגינן הפך האתר ליעד כה מרכזי קשורות לצורת ההתנהלות הייחודית שלו ושל מפעיליו. חוק זכויות היוצרים הדיגיטליות בארה"ב, ה-DMCA, קובע שבעלי אתרים לא ייפגעו מהפרת זכויות יוצרים שמבצעים המשתמשים - כל עוד הם לא מרוויחים ממנה, ומורידים מיידית כל תוכן מפר עם קבלת התראה על כך.
אלא שלפי כתב האישום, המודל העסקי של מגה-אפלוד מבוסס על התוכן הפיראטי שהעלו אליו הגולשים. האתר גבה ממורידים דמי רישום או הציג להם פרסומות על מנת לצפות בתוכן, ועל פי התובעים הפדרליים רשם הכנסות בסך 175 מיליון דולר הודות לתוכן פיראטי בו.
בנוסף, האתר הפעיל מנגנון שבדק כל קובץ שהועלה. אם התברר שהקובץ הועלה כבר לאתר על ידי משתמש אחר, בוטלה ההעלאה והמשתמש קיבל כתובת אינטרנט חדשה שאפשרה את השיתוף. לפי האישום, כאשר שבעלי הזכויות ביקשו להסיר תוכן מפר, מפעילי מגה-אפלוד הסירו למעשה רק כתובת אחת, כאשר הקובץ עצמו עדיין היה נגיש לגולשים דרך כתובות אחרות. מהלך זה מפר, לכאורה, את נוהל ההודעה וההסרה שבוסס לפי DMCA.
המתחרים טוענים שהם פועלים בדרכים שונות לחלוטין, ולא חוששים לצווארם. כך למשל דובר של אתר RapidShare, שאמר ל"ארסטכניקה": "אנחנו לא מודאגים בעקבות הפשיטה. אירוח קבצים הוא עסק לגיטימי: אם מנהל בנק מואשם בהלבנת כספים, הדבר לא מוביל לסגירה של כל הבנקים".
בהודעה רשמית לעיתונות הדגישה מנכ"לית RapidShare, אלכסנדרה זווינגלי, את הדרכים שבהן רפידשייר שונה ממגה-אפלוד, ובראשם הקפדת האתר על שקיפות עסקית, והעובדה שהוא לא ניסה להסתיר את זהות מייסדיו ומפעיליו. "רפידשייר נוסד בשוויץ, תמיד פעל מהכתובת הרשמית של החברה, ותמיד תחת שמות אמיתיים ולא דרך גורמים אנונימיים", הסבירה.
זווינגלי הוסיפה כי רפידשייר הינו שירות חוקי "בדיוק כמו יוטיוב", וטענה כי אופן פעילותו דומה יותר לזה של שירות האחסון דרופבוקס, וכי בניגוד למגה-אפלוד האתר לא הפעיל מערכת תגמולים לקבצים שהורדו פעמים רבות. "אנחנו פועלים בתקיפות נגד הפרות זכויות יוצרים", היא אמרה.
מפעילי Megaupload בבית המשפט. המתחרים חסינים? צילום: רויטרס
"אולי בעסק הלא נכון, אבל לא בכלא"
גם אהרון לוי, מנכ"ל שירות שיתוף הקבצים הפופולרי Box.net, העריך בשיחה עם "הניו יורק טיימס" כי שירותים כמו שלו אינם צפויים לעניין במיוחד את רשויות החוק. לדברי לוי, פעילות החברה מתמקדת בארגונים גדולים, המשתמשים בהם לצורך שיתוף קבצים פנים ארגוני.
"אני מסתכל על רשימת המכוניות הארוכה של קים דוטקום, ותוהה אם אני בעסק הלא נכון", אמר לעיתון. "מצד שני, אני לא בכלא". משירות שליחת הקבצים YouSendIt נמסר כי "מדובר בשירות מאובטח ופרטי למשתמשים עסקיים", ודחו כל השוואה בינו לבין מגה-אפלוד.
האישומים הרבים נגד דוטקום והמעורבים האחרים בפרשה כוללים גם עבירות כבדות בתחום הלבנת ההון. הדבר מלמד על כך שגם אם היה המודל העסקי של האתר לגיטימי, ייתכן שהוא ומפעיליו עדיין היו עומדים לדין בגין הכספים הרבים שהרווויחו מפעילותו - אבל הסתירו לכאורה מרשויות המס.
כתב אישום במחלוקת
פרשנים שונים העלו תהיות בנוגע לאישומים שהציג משרד המשפטים נגד מגה-אפלוד. כך, לדוגמה, באשר לנוהג להסיר רק את הקישור ולא את הקובץ עצמו, צוין כי גם אתרים דוגמת דרופבוקס נוהגים לשמור רק גרסה אחת של קובץ זהה שהועלה על ידי משתמשים שונים. בנוסף, ייתכן שיש לנוהג זה שימושים לגיטימיים, למשל במקרה שבעל זכויות העלה קובץ על מנת לשתפו בצורה לגיטימית, בעוד משתמש אחר העלה אותו בצורה פיראטית. במקרה כזה, הסרת הקובץ במקום הקישור בלבד תפגע בפעילות הלגיטימית של בעל הזכויות על התוכן.
ביקורת נוספת מתייחסת לטענה שלפיה היעדר מנוע חיפוש פנימי מהווה ראיה לכך שמפעילי מגה-אפלוד ניסו להסתיר את רשימת הקבצים שמופיעים בו. לעומת זאת, בתיקים אחרים שהתנהלו נגד אתרי שיתוף שילוב מנוע חיפוש הוצג כראיה בגנותם. התביעה במקרה של מגה-אפלוד גם מציינת לחובת האתר את העובדה שרשימת 100 הקבצים הפופולריים ביותר לא הכילה קבצים המוגנים בזכויות יוצרים - בעוד שבתביעה נגד אתר IsoHunt אחת מראיות התביעה היתה רשימה מסוג זה.
קיימת גם מחלוקת בנוגע להתייחסות לכך שהאתר משלם למשתמשים שקבצים שהעלו זכו להורדות רבות: גם לכך יש שימושים לגיטמיים, כמו התארגנות להפצת קובץ גדול בתקופה קצרה, או תגמול יוצרים של קבצים ויראליים.
טיעון נוסף המועלה בכתב האישום הינו שמפעילי האתר הפעילו בהצלחה מערכת שחסמה העלאה של קבצים המכילים פורנוגרפיית ילדים, אך בחרו שלא לעשות כן בכל הנוגע לקבצים המפירים זכויות יוצרים. הבעיה בטיעון זה הינה העובדה שבשעה שפורנוגרפיית ילדים אינה חוקית בשום תרחיש, ישנם תרחישים רבים המתירים שימוש בקובץ המוגן בזכויות יוצרים, כמו שימוש הוגן או קבלת היתר.
באשר לעבירות הלבנת הכספים, לכאורה, מציין מייק מסניק מהאתר TechDirt כי בין הראיות המוצגות בתיק ניתן למצוא גם תשלומים שהועברו על ידי מגה-אפלוד לחברות אירוח אתרים – דבר שעל פניו אינו מנוגד לחוק. וזה, אומר מסניק, כבר מעלה ריח של דחיסת סעיפים לכתב האישום, על מנת לצייר את הנאשמים באור רע במיוחד.
