פייסבוק חושפת בתשקיף: הכנסות 2011 עמדו על 3.7 מיליארד דולר, הרווח הנקי עמד על מיליארד דולר
הרשת החברתית הגדולה בעולם הגישה את מסמכי ההנפקה שלה: רשמה זינוק מרשים בהכנסות לעומת 1.9 מיליארד ב-2010; תגייס מהמשקיעים עד 5 מיליארד דולר - סכום שיהפוך את הנפקתה לאחת הגדולות בעולם הטכנולוגיה; המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג: "פייסבוק נבנתה כדי להגשים משימה חברתית - להפוך את העולם לפתוח יותר"
ההנפקה המדוברת של השנה מתחילה: פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, הגישה הערב (ד') את מסמכי ההנפקה שלה, והצהירה כי תנסה לגייס מהמשקיעים עד 5 מיליארד דולר. החברה לא פירטה בתשקיף את תמחור המניות, אך לפי ההערכות היא תגייס את ההון לפי שווי של 50 מיליארד דולר - סכום שיהפוך את הנפקתה לאחת הגדולות בעולם הטכנולוגיה, גם ביחס להנפקת גוגל וחברות ענק אחרות.
במסמכים שהגישה חושפת פייסבוק, לראשונה, את נתוני ההכנסות שלה. אלו עמדו ב-2011 על סכום מרשים של 3.7 מיליארד דולר - זינוק לעומת 1.9 מיליארד ב-2010 ו-777 מיליון בלבד ב-2009. הרווח הנקי של פייסבוק גם הוא נאה, ועמד בשנה שעבר על מיליארד דולר, זינוק של 65% לעומת 606 מיליון דולר ב-2010 ו-229 מיליון דולר ב-2009. בקופת החברה 3.9 מיליארד דולר.
מדובר במסמכים ראשוניים, וההנפקה עצמה עשויה לצאת בתוך ימים עד חודשים. את ההנפקה יובילו מורגן סטנלי, JP מורגן, גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, ברקליס ואלן אנד קו. המניה תיסחר תחת הסימול FB, אך טרם נקבעה הבורסה שבה היא תונפק - נאסד"ק או NYSE.
"פייסבוק לא החלה את דרכה כחברה", הצהיר מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, במכתב שנכלל במסמכים. "היא נבנתה כדי להגשים משימה חברתית - להפוך את העולם לפתוח יותר ומחובר. אנחנו חושבים שזה חשוב שכל מי שמשקיע בפייסבוק יבין את המשמעות של המשימה הזו עבורנו".
2.7 מיליארד לייקים ביום
פייסבוק חשפה במסמכים מספרים מעודכנים על היקף הפעילות שבה. לדבריה, יש לה נכון לסוף השנה שחלפה 845 מיליון משתמשים פעילים בחודש (גידול של 39% לעומת 2010), המשאירים מדי יום 2.7 מיליארד לייקים ותגובות, מעלים 250 מיליון תמונות ביום ומקיימים ביניהם 100 מיליארד קשרי חברות סך-הכול. מספר המשתמשים הפעילים מדי יום מרשים גם הוא, ועומד על 483 מיליון (גידול של 48% בתוך שנה).
מהנתונים עולה כי הרוב המכריע של הכנסות הרשת החברתית, 85%, הגיע ב-2011 מפרסומות (לעומת 98% ב-2009). ענקית המשחקים זינגה (שפיתחה את פארמוויל, סיטיוויל וכותרים מצליחים נוספים) היתה אחראית לשיעור מרשים של 12% מהכנסות החברה בשנת 2010.
השכר שמקבל צוקרברג מפייסבוק צנוע מאוד, יחסית: חצי מיליון דולר משכורת בסיס ב-2011. ב-2013 מבקש המנכ"ל להסתפק, בדומה לג'ובס, במשכורת של דולר אחד. אלא שאין צורך לדאוג למצבו הפיננסי של צוקרברג: מייסד פייסבוק הוא גם בעל הנתח הגדול ביותר מהחברה, לפי המסמכים - עם 28.4%. ההנפקה צפויה לשלשל לכיסו כמה מאות מיליוני דולרים, לכל הפחות.
מחזיקי המניות הגדולים אחרי צוקרברג הם אקסל פרטנרס וג'יימס ברייר עם 11.4% כ"א, דאסטין מוסקוביץ' עם 7.6%, ו-DST גלובל הרוסית עם 5.5%. בנק ההשקעות גולדמן זאקס מחזיק פחות מ-1%. 2.5% מהחברה שייכים למשקיע הידוע פיטר תיל, ובכירים אחרים באתר פרט לצוקרברג, כמו סמנכ"לית התפעול שריל סנדברג, מחזיקים במניות בהיקף זניח.
גורמי הסיכון: עזיבת בכירים, גלישה מהסלולר ובעיות פרטיוּת
ויש לפייסבוק גם סיבות לדאגה: כשסטיב ג'ובס עזב את אפל בעקבות מחלתו דובר רבות על הקושי של החברה לפעול בהיעדרו. בפייסבוק, כך נראה, תופס צוקרברג מעמד דומה. "המנכ"ל שלנו שולט בכל החלטה מרכזית, כתוצאה מהחזקתו במרבית מניות ההצבעה (59%)", נכתב במסמכים. בין גורמי הסיכון מציינת החברה עזיבה אפשרית שלו או של סנדברג, כמהלך שעלול לפגוע בה.
גורמי סיכון נוספים הם כישלון אפשרי בשימור משתמשים קיימים או בצירוף משתמשים חדשים, ירידה בהיקף הפעילות כתוצאה מעליית שירותים מתחרים, חוסר יכולת להשיק מוצרים ושירותים מוצלחים, אי-איזון בין חוויית משתמש לשילוב פרסומות, או שינוי ברגשות המשתמשים כלפי פייסבוק.
כיוון שרוב הכנסות פייסבוק מגיעות מפרסומות, אובדן מפרסמים או ירידה בהיקף הפרסום יכולים לפגוע משמעותית בהכנסותיה. מצב זה יכול להיווצר בין השאר כתוצאה מירידה בהיקף פעילות המשתמשים, אובדן נתח שוק למתחרים, או עליית טכנולוגיות חדשות.
425 מיליון משתמשים גולשים בפייסבוק דרך המובייל - טלפונים סלולריים וטאבלטים. ואולם, דווקא תחום לוהט זה מהווה לדברי החברה גורם סיכון, שכן היא כיום לא מציגה באפליקציות המובייל שלה פרסומות, וגידול משמעותי במספר המשתמשים בפלטפורמה זו עלול לפגוע בהכנסותיה. וכמובן, הרשת החברתית מזכירה בגורמי הסיכון "בעיות פרטיוּת שעלולות להיווצר מגישה לא נאותה למידע האישי של המשתמשים".
העניין בהנפקת פייסבוק כה גבוה, שזמן קצר אחרי פרסום המסמכים, לקראת חצות (שעון ישראל), קרס אתר הרשות האמריקאית לניירות ערך מעומס פניות. האתר חזר לפעולה אחרי זמן קצר, אולם גולשים דיווחו על זמני טעינה ארוכים במיוחד.