בית ספר למתכנתים מתחילים

בישראל לא חסרים מהנדסי תוכנה ומתכנתים: האוניברסיטאות ויחידות הטכנולוגיה הצבאיות מנפקות מדי שנה כ-8,000 בוגרים, מרביתם המכריע מוצא עצמו בתעשיית התוכנה הישראלית. אך מסתבר כי בתחומים מסוימים קיים מחסור חמור בהם, עד שליתים מתפתחת בועת שכר.

ניתן לראות זאת במקצועות חדשים יחסית, כמו מתכנתים ל-iOS (מערכת ההפעלה של האייפון והאייפד), אנדרואיד או PHP, שפת הקוד הפתוח המשמשת בניית יישומים מבוססי אינטרנט. השכר בכל אחד מהקטגוריות הללו זינק בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, ובמקצועות ה- PHP, למשל, אפשר למצוא מתכנתים בעלי שנת נסיון אחת שמרוויחים מעל 30 אלף שקל בחודש.

כעת החליטו המשקיעים רועי קרתי ודניאל רקנאטי, שמרבים להשקיע בסטארט-אפים בתחום האינטרנט, להרים את הכפפה ולהקים בית ספר בזק להכשרת מתכנתים בתחומים החמים. "כבר כמה שנים שאני וחברים בתעשייה מדברים על המחסור במתכנתים בתחומים הנדרשים, כולם מסכימים על זה אבל אף אחד לא עושה כלום", אומר קרתי ל"כלכליסט". "יש פה בעיה קשה והיא רק תהפוך לקשה יותר. קח לדוגמא סטארט-אפ שגייס כסף ושרוצה לבנות אפליקציה לאייפון. בסוף הוא יתקע על מחסור במתכנתים שייבנו לו את זה".

השניים הקימו יחד את מיזם CodeBlue, שיחל כקורס נסיוני לשפת PHP כבר בחודש הבא. הקורס יקבל בשלב הראשון 20 מתכנתים בעלי שנת נסיון אחת ויכשיר אותם לפיתוח בשפת הקוד הפתוח PHP, בשיתוף עם חברת זנד הישראלית שהפכה לתורמת העיקרית לקידום הקוד בקרב ארגונים בעולם.

קרתי (מימין) עם ערן רביב מעמותת תפוח שתיישם את הפרויקט. "יש בעיה קשה, והיא תהיה קשה יותר" צילום: תומי הרפז

"אין לנו מספיק 'האקרים' שמתנסים בשפות שונות"

הרקע הטכנולוגי למהלך ברור: ענפי ההייטק הצומחים ביותר כיום: אינטרנט, אפליקציות מובייל, אנליטיקס, מחשוב ענן ויישומים הניתנים להפעלה מרחוק (SaaS) תובעים את שלהם. שפות התוכנה המסורתיות - ג'אווה של סאן מיקרוסיסטמס ודוט.נט של מיקרוסופט - כבר אינן מספקות את הסחורה, בעיקר לא עבור חברות הסטארט-אפ הישראליות, שדורשות היום כישורי תוכנה מעט אחרים.

איש ההון סיכון מייקל אייזנברג ניסח את הנקודה הזו במסגרת "מניפסט החומוס", מעין סדרת מסמכי עקרונות שהציג בבלוג שלו. "הכישרונות שלנו ממוקדים בטכנולוגיות הלא נכונות, או ליתר דיוק בטכנולוגיות של האתמול", כתב בבלוג. "חברות סטארט-אפ בעמק הסיליקון כבר לא מפתחות תוכנה בשפות הדוט.נט והסי שארפ, אבל ברפובליקה הציונית של מיקרוסופט כל המהנדסים מכורים לדוט.נט, בין השאר בעידוד יחידות הטכנולוגיה בצבא".

לדברי קרתי, "אין לנו מספיק 'האקרים', במובן הזה של מתכנתים שלומדים ומתנסים במגוון שפות פיתוח שונות. הרבה חברות מגייסות מאות אלפי דולרים, אבל מעטים מהאנשים שמסוגלים לכתוב  קוד ולהוציא מוצר שעובד. ומסתבר שדווקא שפות הפיתוח הנדרשות קלות יותר ללימוד ולקידוד".

היזם מציין כי הקורס יינתן במחיר מסובסד, כאשר מרבית הפרויקט ממומן מכספי קרן יהל, הקרן הפילנתרופית של משפחת רקנאטי העוסקת בצמצום פערים באמצעות טכנולוגיה. את יישומו של הפרויקט תיקח קרן אחרת של משפחת רקנאטי, עמותת תפוח המנוהלת בידי דפנה ליפשיץ, שמסייעת להכשרת תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית להשתמש בטכנולוגיה או אף לעסוק בתכנות.

"בניגוד למה שחושבים הטכנולוגיה דווקא מגדילה את הפערים החברתיים ולא מצמצמת אותם", אומר ל"כלכליסט" מנהל התוכן של העמותה, ערן רביב. "מסתבר שחברות רבות מוכנות להעסיק מתכנתים מהפריפריה כאשר הם עובדים מביתם".