בעקבות חשיפת "כלכליסט" - ב-NDS ובסיסקו מרגיעים: "לא נפטר עובדים"
NDS, שתירכש על ידי סיסקו ב־5 מיליארד דולר, לא התחילה כמו סטארט־אפ רגיל. במקרה שלה קודם היה משקיע גדול (רופרט מרדוק), אחר כך צוות מייסדים ורק בסוף רעיון. "אחרי שנה וחצי עוד לא היה מוצר וכבר ראינו את הסוף", מספרים מייסדי החברה הישראלית לשעבר, "אבל אז מרדוק רכש את סקיי, חיפש מערכת הצפנה לשידורים, ונזכר בנו". כל הדרך למכירה הגדולה ביותר שנעשתה בישראל
בצהרי יום חמישי האחרון התכנסו 1,200 העובדים הישראלים של NDS במלון בירושלים לשיחת וידיאו־צ'ט עם ג'ון צ'יימברס, נשיא ומנכ"ל סיסקו העולמית. זה עתה הם התבשרו כי ענקית ציוד התקשורת תרכוש את NDS ב־5 מיליארד דולר. "עלו שאלות רבות בנושא החפיפה בין המוצרים", מספר ל"כלכליסט" רפי קסטן, סמנכ"ל התפעול של NDS ומנהל הפעילות הישראלית. "ענינו שאין כמעט חפיפה, לאחר מכן עלו חששות בנוגע לפיטורים. גם אני וגם יספר אנדרסן, שאחראי על הרכישה מטעם סיסקו, אמרנו להם שלא זו הכוונה".
קסטן מדגיש כי "השלם כאן גדול מסך חלקיו. אני עצמי מחויב להישאר בחברה. NDS ישראל היא הגרעין של החברה העולמית ו־1,200 העובדים שצמחו פה הם הבסיס ליותר מ־5,000 עובדים בכל העולם". גם היו"ר אייב פלד הודיע כי הוא נשאר בחברה לשלוש שנים נוספות.
בבוקר אותו יום חמישי חשף "כלכליסט" כי סיסקו תרכוש את NDS, המפתחת תוכנה לחברות טלוויזיה, תמורת 5 מיליארד דולר. כמה שעות לאחר מכן הגיעה ההודעה הרשמית של סיסקו, שתבצע את הרכישה הגדולה בישראל אי פעם, כדי להרחיב את עסקי העברת הווידיאו שלה.
אנדרסן, סגן נשיא סיסקו וראש חטיבת הווידיאו, שאליה תצורף NDS, ניסה גם הוא להפיג את חששות העובדים הישראלים: "סיסקו מחויבת לישראל ולאתר הפיתוח בירושלים. יש לנו היסטוריה של רכישות בישראל, ואנחנו רואים את NDS לא רק כרכישה של מוצר אלא גם של כישרון. אין לנו כרגע תוכניות לגבי עתיד מרכז הפיתוח, ויעברו 4-6 חודשים עד שנדע סופית".
עובדי NDS ביום חמישי לאחר היוודע דבר המכירה, בדרכם לשיחת ועידה עם נשיא סיסקו ג'ון צ'יימברס צילום: נועם מושקוביץ'
מתוך סכום העסקה, מיליארד דולר יוזרמו תחילה לכיסוי חובות NDS, שעומדים על 1.06 מיליארד דולר. 4 מיליארד הדולר הנותרים יועברו לבעלי המניות, פרמירה (51%) וניוז קורפ של איל התקשורת רופרט מרדוק (49%).
לפי ההערכות, מכירת NDS - שהכניסה ב־2011 956.8 מיליון דולר, עלייה משמעותית ביחס ל־888.5 מיליון דולר שהכניסה ב־2010 - אינה מחויבת במס בישראל. המרוויחים הישראלים היחידים ממנה הם בעלי האופציות: קסטן; יורי
פלדמן, מנהל הפיתוח בישראל; ומיכאל דיק ויוני השקס, שניהם ממייסדי החברה וסגני נשיא בה. עם זאת, 16 מחזיקי האופציות, מרביתם לא ישראלים, מחזיקים יחד בפחות מ־1% ולכן צפויים לקבל כמה מיליוני דולרים. הרכישה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2012, תלוי בבדיקת הרשויות בארה"ב.
"הפתרונות שנבחנו לא תאמו את הציפיות של מרדוק"
בצד כל הרעש התקשורתי, עבור מייסדי NDS הסיפור האמיתי של החברה מעולם לא סופר. "הסיפור הוא הפוך מסיפור של סטארט־אפ רגיל", אומר אחד המייסדים, שבחר להישאר בעילום שם. "הכסף של מרדוק היה שם קודם, רק אחר כך אספו את המייסדים, והרעיון לחברה הגיע בכלל שנה וחצי לאחר הקמתה".
לפי מנכ"ל החברה לשעבר ואחד ממייסדיה דב רובין ומייסדים אחרים שהתראיינו לכתבה זו, את הקרדיט להקמת החברה יש לתת לרופרט מרדוק, בעלי אימפריית התקשורת ניוז קורפ, שמחזיק במניות NDS מאז 1988. "מרדוק עסק בשנות השמונים בטריידינג פיננסי וחיפש טכנולוגיה של אבטחת מידע לטובת פעילות זו", מספר רובין, כיום מנכ"ל איתמר מדיקל, ל"כלכליסט". באותה עת היו בעולם כעשרה מומחי הצפנה, ואחד המפורסמים שבהם היה פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן. "אנשיו של מרדוק אמרו לו ששמיר יכול להיות מצוין לטובת העניין, אבל ישנה רק בעיה אחת: הוא שייך למכון ויצמן. מספרים שמרדוק אמר להם: 'מה הבעיה? בואו נקנה את מכון ויצמן'. זה כמובן לא יצא לפועל, והסתכם במיזם משותף", נזכר רובין.
דב רובין שמיר הדגיש אז כי אינו מתכוון לעזוב את משרתו באקדמיה, אלא לעסוק בפיתוח האלגוריתם המרכזי בלבד, וביקש לשכור צוות מהנדסים שיפתח את הטכנולוגיה וינהל את עסקיה. כך קובצו מייסדי החברה הראשונים: רובין, מי שהקים קודם לכן את חברת התוכנה מיקרו־סאפורט ופיתח את מעבד התמלילים הישראלי "אינשטיין"; יוני השקס, מומחה לאבטחת מידע וממייסדי חברת התוכנה מג'יק; מיכאל דיק וישי סרד. הארבעה נבחרו לאחר מכרז ששמיר ונציגיו של מרדוק ערכו בינם לבין קבוצת יוצאי חיל האוויר.
בסופו של דבר NDS הוקמה ב־1988 עם השקעה של 5 מיליון דולר מטעם ניוז קורפ של מרדוק, מתוך מטרה לפתח אלגוריתמים ותוכנה לאבטחת מידע. מרדוק החזיק ב־60% ממניותיה ו־40% נותרו בידי שמיר, חברת "ידע" למסחור הפטנטים של מכון ויצמן, ומשקיע פרטי בשם מייקל קלינגר. מטעמי מיסוי, NDS הוקמה בהונג קונג ועם השנים עברה לאנגליה.
אלא שגם לאחר שהוקמה החברה, עדיין לא היה לה מוצר. "במשך שנה ורבע חשבנו על כל השימושים האפשריים לטכנולוגיה של אבטחת מידע: הימורים, תעודות זהות אלקטרוניות, אבטחת תקשורת לרשתות, אבטחת כרטיסי בנקים. רק על דבר אחד לא חשבנו: אבטחת מידע לטלוויזיה בתשלום, מה שבעתיד יהפוך למוצר של NDS", מספר אחד המייסדים.
מרדוק הסכים לממן את החברה במשך שנתיים, אך לאחר שנה וחצי עוד לא היה מוצר באופק. "כבר ראינו את הסוף", מספר אותו מייסד. "עד שב־1989 הגיע לארץ אחד מאנשיו של מרדוק וסיפר לנו על רכישת רשת סקיי בבריטניה, שערוציה אז עוד היו אנלוגיים. מרדוק חיפש מערכת הצפנה לשידורים, ונזכר בנו".
מהנדס התוכנה השקס עם מהנדס החומרה מיקי כהן הסתובבו לבקשתו ברחבי העולם ובחנו את כל מערכות הצפנת הווידיאו האפשריות. "כל הפתרונות שנבחנו לא תאמו את הציפיות של מרדוק", אומר המייסד. "מה שמרדוק רצה הוא קופסה שניתן לפתח בתוך ארבעה חודשים, שתעלה פחות מ־50 דולר ושלא ניתן יהיה לפרוץ את השידורים בה, פרוצדורה שבעבר היתה גוררת החלפת ממירים בעלויות של 300 דולר לקופסה". הצוות הישראלי הציע לאנשי מרדוק לפתח כרטיס חכם שיישב בבסיס ממיר הטלוויזיה ויוחלף בכל כמה חודשים — כרטיס שלימים הפך לסטנדרט בתעשיית הממירים, ונמצא בשימוש גם ב־HOT ,yes ואורנג' בישראל. "הנחנו שאנשים יפרצו את הממיר שלהם, ובכך היינו שונים משאר החברות", אומר המייסד.
בפברואר 1989 נפגשו המייסדים לארוחת בוקר עם מרדוק עצמו, שביקר בארץ. "הוא ישב עם בנימין נתניהו. אמרנו לו: יום אחד הוא יהיה ראש ממשלה, ומרדוק הסכים. גם בזה צדקנו. רק שבועיים קודם לכן בכלל לא ידענו איך עובדת טלוויזיה, ועכשיו הפכנו למומחים. מרדוק אמר לנו: 'לכו על זה, אבל אם זה לא קורה, זה על ראשכם'. היינו רק עשרה אנשים, ובמשך ארבעה חודשים עבדנו מסביב לשעון בפיתוח הכרטיס החכם".
רפי קסטן. "העובדים העלו שאלות רבות בנושא החפיפה בין המוצרים" צילום: אוראל כהן
כעבור שלוש שנים רכש מרדוק את שארית מניות החברה (40%) תמורת 8 מיליון דולר, רכישה ששיקפה לה שווי של 20 מיליון דולר, כך שבסך הכל השקיע בחברה כ־13 מיליון דולר. "מרדוק היה המשקיע היחיד בחברה בשנותיה הראשונות", מספר רובין. "אני לא מכיר אוהב ישראל גדול ממנו, והיה לו חשוב לאורך השנים שהחברה תישאר בישראל. הוא יודע שיש כאן מוסר עבודה וכישרון שאין בחו"ל. כשבאנגליה מפילים את העט מהיד בשעה חמש, בישראל ממשיכים לעבוד. היה חשוב לנו לגדול בירושלים וזו הסיבה שאת המהנדסים הראשונים גייסנו ממכון לב בירושלים. לקחנו להם בכל שנה את הבוגרים הטובים ביותר, סך הכל 150 איש. כשבחברות אחרות לוקחים את הטכנולוגיה ואומרים 'שלום', כאן השקיעו עוד ועוד, ו־NDS הפכה לאחד המעסיקים הגדולים בירושלים".
"היינו צריכים לשכנע שאיננו חברת בועה"
מה שהפך את NDS לסיפור הצלחה ושם אותה על מפת תעשיית הטלוויזיה הן עסקאות מפתח עם שני לקוחות, שאחראים על כ־40% מהכנסותיה עד היום. הראשונה היא העסקה עם סקיי של מרדוק, שנתפרה במיוחד עבורה ב־1989; אך העסקה המהותית יותר היא עם רשת Direct TV, אחת מספקיות הכבלים הגדולות בארה"ב, שנחתמה ב־1991. "הניסיון לסגור את העסקה נחשב לתקופה הקשה בתולדות NDS", מספר רובין, אז המנכ"ל. "סקיי היתה הלקוח היחיד שלנו. היה לנו חשוב להוכיח שאנחנו יכולים לצאת מהחממה של ניוז קורפ, ובמשך שנה וחצי היינו על הקו לארה"ב, עד שנחתמה העסקה, שהביאה לנו בבת אחת 10 מיליון צופים. רק אז התחלנו לגדול בבת אחת".
רובין מספר כי הנפקת NDS בנאסד"ק ב־1999, לפי שווי של 600 מיליון דולר, נבעה מהצורך לדלל את מרדוק, כדי ש־NDS תוכל לעבוד עם מתחריו. "זו היתה תקופת הבועה. הייתי צריך להסביר למשקיעים שאנחנו לא חברת בועה, אלא כזו שמייצרת הכנסות כמעט מיומה הראשון". ב־2009 נמחקה החברה מהמסחר, לאחר שקרן פרמירה רכשה עם ניוז קורפ את כל המניות הציבוריות לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר.
על המכירה לסיסקו אומר רובין: "זו ההוכחה ש־NDS היא אחת החברות המשפיעות ביותר על הצפייה בטלוויזיה, עם 140 מיליון מנויים, תוך שמירה על העסקת ישראלים. אני גאה בכך שמעולם לא לקחנו תקציבי מדען ראשי ולא גייסנו מקרנות הון סיכון. מתוך 5 מיליון הדולר שקיבלנו ממרדוק, ניצלנו רק 2".
