דו"ח טכנולוגי: אפל מפסיקה לומר שמחשבי המק חסינים מפני וירוסים
הסוס הטרויאני שהשתלט על מאות אלפי מקים הביך את ענקית הטכנולוגיה, והיא נסוגה בשקט מהטענה הוותיקה שהמחשבים אינם פגיעים. וגם: להורים אין מושג מה ילדיהם עושים בפייסבוק, ושירות הרכבות הבריטי מתכתב עם הנוסעים בטוויטר
זה סופו של כל בלון
במשך שנים אפל טענה שמחשבי המק חסינים לווירוסים, לפחות כאלה המוכרים לנו ממחשבי PC, ושעל כן על הצרכנים להעדיף אותם על פני מחשבים של חברות אחרות. היא ביססה על הרעיון הזה לפחות אחת מהפרסומות הידועות שלה, מסדרת Mac vs. PC.
כל זה טוב ויפה, רק נטול כל אחיזה במציאות: המק חשוף לווירוסים בדיוק כמו כל מחשב אחר. בהתחשב במספר המשתמשים הנמוך שלו, ליצרני תוכנות זדוניות לא היה אינטרס ליצור לו וירוסים. כשמספר המשתמשים החל לעלות, גם הווירוסים באו: בפרשת הסוס הטרויאני פלאשבק המקים התבררו כפגיעים מאוד – והמשתמשים של אפל פשוט לא ידעו איך להתגונן. הרי אמרו להם שאין צורך להתגונן.
פרשת פלאשבק היתה מביכה מאוד לאפל, ועל כן היא הסירה מהעמוד "למה תאהב את המק" את השורה על כך ש"הוא לא סובל מהווירוסים של ה-PC". היא המירה אותה ב"הוא בנוי להיות מאובטח" והוסיפה: "שמור על המידע שלך. אל תעשה כלום".
אפל היא חברה שמודיעה בקול תרועה וחצוצרות על כל שינוי שהיא עושה, וההשקות שלה הן המפורסמות ביותר בעולם הטכנולוגיה. על השינוי בתעמולה ארוכת השנים בנוגע לווירוסים היא לא אמרה מילה. היא רק ביצעה אותו, וכמובן לא מגיבה לשאלות בנושא. כמה נוח. נו, אולי עכשיו הם לפחות ייקחו ברצינות את נושא האבטחה.
השקת מחשבי המק החדשים, החודש. פגיעים לווירוסים, כמו כולם צילום: בלומברג
מה הילד עושה מול המסך?
לאחרונה שולחת פייסבוק איתותי עשן על כך שהיא רוצה למשוך אליה גם ילדים מתחת לגיל 13. היא צריכה איכשהו להראות דו"חות חיוביים למשקיעים שלה, וילדים הם קהל נהדר לפרסומות. במקביל, אגב, היא גם ביצעה פוטש קטן והפכה את כתובות המייל שאתם מציגים באתר לכתובות שהיא קבעה עבורכם. מעניין אם הם עשו זאת תוך שריקה עליזה (אולי), והאם המטרה היא להציג לגולשים עוד פרסומות (כנראה).
אבל אם אתם מניחים שהורים צריכים לדעת מה הילדים שלהם עושים, יוזמת הקטינים של פייסבוק ממש לא אמורה לחלץ מפיכם שריקה עליזה. מדו"ח של מק'אפי עולה ש-70% מהילדים הצליחו להסתיר את הפעילות המקוונת שלהם מהוריהם. הכלי העיקרי הוא ניקוי ההיסטוריה של הדפדפן, כך שלא תכיל אתרי פורנו ושאר תכנים למבוגרים בלבד: 53.3% מהצעירים יודעים לעשות זאת, ורק 17.5% מההורים מודעים לאפשרות הזו.
אבל הבעיה האמיתית בסיפור הזה נמצאת דווקא בקצה השני של הסקאלה. 44% מההורים יודעים את הסיסמאות של ילדיהם לשירותי רשת, יותר מרבע התעסקו עם הטלפונים הסלולריים של הילדים, ואחד מכל עשרה הורים(!) השתמש בשירותי מיקום כדי לעקוב אחרי ילדיו. מה קרה ללא לקרוא את היומן של הילד?
ילד גולש ביוטיוב. בדרך לפייסבוק? צילום: shutterstock
מותר לתת לינק
אחד האיומים הבולטים על תרבות הרשת הוא הנסיון של כמה מחזיקי זכויות יוצרים למנוע כל שימוש בתוכן – אפילו כזה שהוגדר במשך זמן רב כשימוש הוגן. פסיקה בבית משפט קנדי מחזירה לגולשים כמה זכויות שבעלי זכויות מנסים לגזול.
בית המשפט זרק מכל המדרגות את הרעיון האווילי שקישור לאתר יכול להוות הפרת זכויות יוצרים. אם העלית את התוכן שלך לרשת, הרשית לאחרים לקשר אליו. אם אתה לא רוצה לעשות את זה, אל תעלה את התוכן שלך לרשת. אם מישהו אחר העלה את התוכן שלך לרשת ללא רשותך, הבעיה היא לא עם מי שקישר אליו, אלא עם מי שהעלה אותו. כל כך פשוט.
בנוסף, הוא קבע שציטוט כמה פסקאות ממאמר לשם דיון עליו אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים, משום שאין מדובר ב"חלק עיקרי" של היצירה – וגם אם כן, הוא כנראה מוגן על ידי תפיסת השימוש ההוגן. המשמעות היא שמיליוני הגולשים בפורומים ברשת לא יהפכו לפתע כולם לעבריינים.
הרכבת מצייצת
בבריטניה רגילים להשתמש ברכבת כבר 180 שנה, פלוס מינוס, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים. האדישות הציבורית למראה תקלות ואיחורים אינסופיים ברכבת אינה מנת חלקם של הבריטים: הם מצפים מהשירותים הציבוריים שלהם לפעול. אישית, אחרי ביקור לפני חצי שנה בבריטניה, חזרתי מאוהב במערכת התחבורה הציבורית שלהם. לדעת בדיוק מתי תגיע לכל מקום, לדעת שכל שש דקות תוכל לתפוס רכבת תחתית – זו היתה חוויה אחרת.
לבריטים יש סטנדרטים גבוהים יותר מאשר אלה של הישראלי הממוצע, וכשיש תקלות, הם לא מהססים להתלונן. שירות הרכבות הבריטי מבין את הבעיה, והוא מפעיל בין השאר מוקדני טוויטר כדי להודיע על התקלות הצפויות.
לרוב קווי הרכבות בבריטניה יש חשבון טוויטר, שלעתים מופעל על ידי מכונה ולפעמים על ידי אדם. לקווי הרכבת התחתית של לונדון יש חשבונות טוויטר משלהם, כולם מאוישים בידי אדם. אחראית הטוויטר של הרכבות בדרום מערב לונדון עוקבת מקרוב אחרי כל אזכור של השירות, ומגיבה עליו מיד ובאופן אדיב. וכשאני אומר "מיד", אני מתכוון "מיד": היא דיווחה על תקלה ברכבת בווינצ'סטר לפני שהשומר בתחנה היה מודע לה – כי היא קלטה ציוץ של לקוח מודאג.
תחנת רכבת בבריטניה צילום: בלומברג חלק מהדברים שנוסעים זועמים כותבים להם "די מזעזעים", אומרים מפעילי החשבונות באנדרסטייטמנט בריטי צונן. אבל הם מזכירים לעצמם שוב ושוב שמדובר בלקוחות משלמים, שנשענים על הרכבת כדי להגיע לבית ולעבודה. אז הם מגיבים בנימוס ובאדיבות, ומשתדלים לספק את המידע המועיל ביותר בזמן הקצר ביותר.
כך צריך. מישהו יכול להזכיר לי למה גירשנו את המנדט, בעצם? חוץ מנושא התה?
קצרצרים
משתמש מק? לא רק אפל הבינה שאתה פראייר: חברת אורביץ, המציעה מלונות לגולשים שמחפשים חופשות, מציגה בפני משתמשי מק מלונות יקרים יותר משהיא מציעה למשתמשי PC. משתמשי מק, גילו בחברה, משלמים 20 עד 30 דולר ללילה יותר מאשר אנשי ה-PC. מצד שני, אל תרחמו על המקיסטים: ההכנסה הממוצעת למשק בית אמריקאי שיש בו מק היא 98,560 דולר, לעומת 74,562 דולרים למשק בית ממוצע עם PC.
אפל אחרון ודי: 75 מובטלים טריים וזועמים בצרפת הגישו תביעה נגד החברה. התובעים עבדו בחברת eBizcuss, שהיתה המוכרת הגדולה ביותר של מוצרי אפל בצרפת - עד שאפל עצמה החלה להתחרות בה וריסקה אותה לחלוטין. לטענת העובדים, אפל שלטה בפועל ב-eBizcuss, הכשירה את העובדים ועיצבה את החנויות. על כן, הם תובעים פיצויי פיטורים גדולים יותר, או העסקה מחדש - הפעם ביצרנית האייפון.
האם סטוקסנט היתה רעיון מבריק כל כך? מתקפת הסייבר נגד איראן התגלתה - וכעת סביר מאוד שהנשק הזה יופנה נגד שולחיו. פרופסור מישה גלני קורא לרגולציה של כלי נשק מקוונים ולהגבלה משמעותית של השימוש בהם, ויפה שעה אחת קודם.
אוהבי ספרים רבים מתקשים להגר לספרים הדיגיטליים, כשהתירוץ הנפוץ ביותר הוא ש"אין לזה ריח של ספרים". הריח הזה, כפי שציין כבר מאיר שלו, הוא בעצם ריח של דבק; הוא ריחה של התמכרות. אבל אין לזלזל בכך, שכן חוש הריח שלנו הוא החזק מבין החושים. עכשיו נמצא פתרון לבעיה: Paper Passion, בושם בריח ספרים לאוהבי ספרים. הבושם מגיע ארוז בתוך ספר מדומה, ואם תשפריצו קצת ממנו על הקינדל שלכם, הוא יריח כמו ספרים ישנים. הבעיה היחידה: הבושם עולה 70 דולר, כמעט כמו קינדל.
בושם בריח ספרים צילום מסך: reghardware.com
האם trackgirl@ שברה את מבחן טיורינג? בוט בטוויטר תוכנן להתחזות לצעירה שמעוניינת בספורט הריצה. הבוט פעל לפי כללים ברורים: מדי יום הוא הוסיף חמישה משתמשים חדשים שמתעניינים בריצה גם הם. הוא עקב אחרי כל מי שעקב אחריו, ומדי יום שלח כמה ציוצים שנלקחו מאצנים אחרים. כל זה לא משך תשומת לב מיוחדת, עד ש-trackgirl@ דיווחה לקהל קוראיה שהיא פצעה את הקרסול. היא הוצפה תוך זמן קצר בציוצי אמפתיה ואיחולי החלמה. "אנשים הביעו סימפטיה כלפי קוד", אמר היוצר הנפעם. החשבון, אגב, הושעה בינתיים מטוויטר.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
