המוח הישראלי ממציא פטנטים לדרום קוריאה

אין זה סוד שענקיות טכנולוגיה אמריקאיות מפעילות מרכזי פיתוח דווקא בישראל. רק בשנה האחרונה הוקמו בארץ מרכזים של אפל ואקמאיי, שבאו בעקבות מיקרוסופט, גוגל, יאהו, אפלייד מטריאלס ו-HP. מתברר שגם לענקיות הטכנולוגיה האסייאתיות יש דריסת רגל בארץ הקודש. בין החברות הללו נמצאות סינגטל הסינגפורית, אחת מחברות הסלולר הגדולות באסיה שרכשה השנה את חברת הפרסום הסלולרי הישראלית אמובי, וטוגה נטוורקס, מרכז פיתוח ישראלי שמפעילה הואוויי, חברת ציוד התקשורת הסינית הגדולה בעולם. 

ולא רק הן: שניים מארבעת הקונצרנים הגדולים בדרום קוריאה, סמסונג ו־LG, מפעילים בישראל מרכזים. את הטכנולוגיות הישראליות ניתן למצוא כיום במכשירי הסלולר גלקסי, בסוללות של LG לכלי רכב חשמליים ובמקלטי הטלוויזיה. "כלכליסט" חושף לראשונה את פעילותן של החברות שאחראיות ישירות על תעסוקה של מאות עובדים בישראל.

סמסונג רמת גן: רוצים להדק קשרים עם האקדמיה בישראל

רוב יצרניות מכשירי הסמארטפונים בעולם, וכן מרבית יצרניות הטאבלטים, משתמשות בפיתוחים של מרכז הפיתוח של סמסונג ישראל, כך מגלה ל"כלכליסט" עמית ברוך, מנהל המרכז הישראלי של סמסונג בלב אזור הבורסה ברמת גן, שמתגאה במיוחד בתרומה של המרכז הכמעט נחבא אל הכלים למצלמה של הדרום קוריאנית. "במכשיר גלקסי 3 החדש המצלמה האחורית וגם הטכנולוגיה לעיבוד התמונה הן שלנו, ואנחנו נהיה שותפים לפיתוח של הדורות הבאים של הגלקסי".

המרכז, שלא שש להיחשף עד היום והעדיף לפעול מתחת לרדאר התקשורתי, נחשף עתה לרגל הגיעו של נשיא סמסונג סמיקונדקטורס, ד"ר נאם סונג וו, שיופיע בפני מליאת ועידת ההייטק בשבוע הבא בחיפה ובירושלים. בנוסף, הוא יבקר במרכז המו"פ (מחקר ופיתוח) וייפגש עם צוותי הפיתוח ועם סטארט-אפים ישראליים.

"אנחנו זוכים להערכה עצומה בחברה בדרום קוריאה", אומר ברוך. מרכז הפיתוח הישראלי מתפקד כשותף פעיל בפיתוח כל הטלפונים הסלולריים של החברה, ומייצר לסמסונג העולמית הכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנה.

עמית ברוך. "המנדט שקיבלנו מסמסונג העולמית הוא לא להשקיע בשיפור טכנולוגי, אלא רק בטכנולוגיות פורצות דרך" צילום: עמית שעל

"ייצרנו כבר מאות מיליוני יחידות שהשתלבו בטלפונים, מחשבים ניידים, מצלמות דיגיטליות וטאבלטים של החברות המובילות בעולם", אומר ברוך, "אין זה טריוויאלי לסמסונג לתת לנו לא רק לפתח פתרונות אלא את כל המצלמה של הגלקסי. אנו מגדילים את עוגת ההכנסות של סמסונג".

ברוך מגלה גם כי סמסונג ישראל שותפה לפיתוח העתידי של מצלמה המתבססת על מערכת ההפעלה אנדרואיד. הוא אמנם אינו קורא לילד בשמו, אך המדובר ככל הנראה במצלמת גלקסי S Camera, והיא צפויה להיות דקה, בעובי של כ־2 ס"מ, ומעוצבת כמו מכשירי הגלקסי אך עם עדשה משופרת.

בניגוד לעובדי סמסונג ברחבי העולם, שנתקפו אווירת נכאים, אחרי שהחברה הפסידה במשפט נגד אפל והוטל עליה קנס של מיליארד דולר, עובדי מרכז הפיתוח בישראל כנראה שותפים רק להצלחות. "נכון שהיתה אווירה כללית קשה בארגון, אבל לא הרגשנו בזה כאן", אומר ברוך.

80 פטנטים בשלוש השנים האחרונות

מרכז הפיתוח של הענקית הדרום קוריאנית בישראל הוקם ב-2007 לאחר שרכשה בכ-50 מיליון דולר את חברת טרנסצ'יפ הישראלית, שהתמחתה בייצור מצלמות לטלפונים ניידים. "המרכז שלנו גדל מ־50 עובדים בתחילת דרכו ל־200 עובדים כיום. 40 מתוך 50 עובדי טרנסצ'יפ עדיין עובדים בחברה. תופעה מאוד נדירה להערכתי בתחום שלנו, אך מספר העובדים אינו מה שחשוב לנו אלא בעיקר היכולות הטכנולוגיות שאנחנו מציעים כאן", מספר ברוך. "אנחנו לא מחפשים לגייס כאן עובדים במטרה להגדיל את המרכז, אלא מגייסים עובדים על פי צורך ופרויקטים. אני מאמין שב־2013 נגייס כמה עשרות נוספים".

סמסונג היא כיום יצרנית הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם, וגלקסי 3 הפך להיות הסלולרי הנמכר ביותר מסוגו ברבעון האחרון של השנה ובארצות הברית הוא אפילו עקף את אפל. אבל לסמסונג הישראלית יש גם תפקיד נכבד אצל הרבה יצרניות אחרות. ברוך אינו מרחיב לגבי שמות היצרניות, אבל על פי הערכות ניתן למנות ביניהן את LG, HTC ואחרות שמשלבות את הטכנולוגיה הישראלית. נכון להיום, פועל בישראל גם מרכז פיתוח של סמסונג ביקום.

עד כה סמסונג לא היתה פעילה בהשקעות בחברות ישראליות, האם אנחנו צפויים לשינוי מגמה?

"אני מאמין שעד סוף 2013 נהיה פעילים בכל הרמות בנושא הפיתוח העסקי. לפני כשנה וחצי התחלנו כאן בפעילות פיתוח עסקי שמטרתה ליצור שיתופי פעולה בשלוש רמות: רמת האקדמיה, חברות הסטארט-אפ והשקעה בחברות". לצורך התמקדות בנושא מינתה החברה את רותי אדר לתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי. "המנדט שקיבלנו מסמסונג העולמית הוא לא להשקיע בשיפור טכנולוגי בשנה הקרובה, אלא רק בטכנולוגיות פורצות דרך", אומר ברוך.

דניאל אמר. משלבים את סוללות החברה במכוניות בטר פלייס צילום: אוראל כהן

 

האם אתם רוצים שיתוף פעולה אקדמי בסגנון שאינטל עושה, כמו הקמת מרכז מחקר?

"אנחנו מחפשים שיתופי פעולה עם האקדמיה. אני מאמין שכל חברה צריכה להתחבר לאקדמיה בדרך שמתאימה לה. אנחנו מעדיפים לאתר טכנולוגיות באמצעות גישה ישירה לפרופסורים, בגלל גודל המרכז שלנו".

מה אתם מפתחים בישראל?

"בישראל אנחנו פועלים בשלושה תחומים מרכזיים. הראשון הוא פיתוח מצלמות למכשירים ניידים, למחשבים נישאים ולכלי רכב, שהוא תחום מאוד מתפתח. תחום נוסף הוא מעבדי התמונה שמשתלבים גם במכשירי טאבלט וסלולר מתקדמים. התחום האחרון שבו אנחנו פועלים הוא לקחת את השבבים של סמסונג ולהפוך אותם למחוללי אפליקציות. אני יכול להשוות את זה למהפכה שעשה מעבד ה־MMX של אינטל שפותח בארץ. בעזרת היכולות שלנו יוכלו לפתח מערכות לראייה ממוחשבת. בעתיד בעזרת המערכות שלנו מצלמה תוכל להסתכל על תמונה וממש להבין את התוכן שלה ולא רק לצלם אותו.

תחום שונה לגמרי הוא תחום הפטנטים שמלווה אותנו. בשלוש השנים האחרונות במהלך העבודה יצאו מכאן כ־80 פטנטים שונים בתחומים שלנו".

LG הרצליה: מממנים מחקרים באוניברסיטאות בישראל

LG הדרום קוריאנית מחזיקה גם היא כבר שנים מרכז טכנולוגי בהרצליה, המעסיק 10 עובדים. LG אינה מפתחת מוצרים משלה בישראל, אלא מאתרת טכנולוגיות של חברות ישראליות, מרביתן חברות סטארט-אפ, ומשלבת אותן במוצריה המיוצרים בדרום קוריאה באמצעות הסכמי רישוי.

LG אמנם נחשבת לשחקנית שוליים בענף המכשירים הניידים החכמים, והיא מוכרת לקהל הישראלי בעיקר בשל הטלוויזיות והמקררים שלה, אך באחרונה היא צוברת תאוצה בזכות ייצור מסכי המגע של מכשירי האייפון והאייפד הבאים של אפל, וכן בזכות סוללת מכשירי טלפון ניידים מדור רביעי (LTE) שצפויים להיות מושקים בשנה הקרובה. LG נחשבת לחברת מכשירי הדור הרביעי הגדולה בעולם ומחזיקה בכמות הפטנטים הגדולה ביותר למכשירי קצה בתחום התקשורת.

המרכז הישראלי של LG, שכולל 10 חברות בנות המייצרות מגוון של מוצרים, נוסד בהרצליה כבר לפני 13 שנה והוא מנוהל בידי דני אמר. לבד מן המרכז הישראלי לחברה מרכזים במוסקבה, בדיסלדורף ובעמק הסיליקון.

"כלכליסט" חושף כי בין החברות הישראליות שכבר משתפות פעולה עם LG נמצאות צורן, שנרכשה על ידי CSR הבריטית שמייצרת עבור LG שבבי מולטימדיה עבור מכשירי ה־DVD והבלוריי שלה; אמימון, חברה ישראלית שמפתחת שבבי העברת שידורי וידיאו אלחוטיים בתוך הבית המשולבים בטלוויזיות של LG; חברת רדבנד שמספקת טכנולוגיה להתקנת תוכנות על טלפונים סלולריים מרחוק ובאופן אוטומטי, והחברות DSPG וסילנטיום שמציעות טכנולוגיות להשקטת רעשי סביבה בזמן שיחה במכשירי הסלולר.

נוסף לכך, LG מממנת מחקרים אקדמיים הנערכים במספר אוניברסיטאות בישראל, בין השאר מחקרים בתחום הסוללות לרכב בניהולו של פרופ' דורון אורבך מאוניבסיטת בר אילן, ועבור פרופ' לכימיה עמנואל פלד באוניברסיטת תל אביב. עם בטר פלייס משתפת LG פעולה בשילוב הסוללות שלה בכלי הרכב החשמליים של החברה הישראלית. ל"כלכליסט" נודע כי LG ביצעה השקעה תמורת מניות בסטארט־אפ הישראלי Jinni, המפתח תיוג סמנטי של סרטים וסדרות טלוויזיה.

לאחרונה הגבירה LG את מאמציה לצרף לשורותיה טכנולוגיות חדשות. לשם כך הגיעו לארץ בשבוע שעבר נשיא החברה וסמנכ"ל התפעול שלה ג'ונו צ'ו והטכנולוג הראשי של הקונצרן ד"ר הי-גוק לי. השניים לוו בפמליה של כ-25 מהנדסים בכירים מכל זרועות החברה, והם נפגשו עם חברות כגון חברת ווייצ'ארג' של מייסד פסעבה ויקטור וסלייב, שפיתחה טכנולוגיה להעברה אלחוטית של חשמל; EPOS הישראלית, שקיבלה לאחרונה השקעה מענקית השבבים הסלולרים קוואלקום, שפיתחה טכנולוגיה למסכי מגע עם סטיילוס; וחברת HumanEyes, שפיתחה טכנולוגיה להפיכת תמונות דו־מימדיות לתלת־מימדיות והדפסתן בעלות נמוכה.

בניגוד לסמסונג או לאפל, שמפעילות בישראל מרכזי פיתוח המעסיקות מהנדסים המפתחים טכנולוגיות חדשות, ב-LG בוחרים לגשת לחברות קיימות ולפתח טכנולוגיות במשותף. ד"ר לי הגיע לישראל כדי לאתר את הדבר הבא בתחום המובייל, הטלוויזיה והננוטכנולוגיה. לדבריו, החברה לא מגיעה עם כוונה לפיתוח מוצר ספציפי, אלא להתרשם מהטכנולוגיות הקיימות ולבחור מתוכן. "אנחנו מחפשים רעיונות שלא חשבנו עליהם קודם", הוא מספר. LG יודעת כיום בדיוק כיצד ייראו הטלפונים שלה בעוד שנה, אבל מחפשת כבר היום את הטכנולוגיה המבטיחה למכשירים שייצאו בעתיד הרחוק יותר. על משבר הפטנטים בין סמסונג לאפל אומר לי: "הפרשה מראה לנו את החשיבות של פטנטים. זו גם הסיבה שאנחנו כאן בישראל, כדי למצוא רעיונות מקוריים ולהשתמש בהם. לנו יש לא מעט קניין רוחני בתחום הדור הרביעי, ובתחום הזה אנחנו מרגישים בטוחים".