דו"ח טכנולוגי
החומה הצינית: הסיוט האדום של חברות הטכנולוגיה
הלקח של גוגל מעיד כמה בעייתית היא בניית עסקים בסין עבור חברות אינטרנט, סטארט-אפים חוששים מהנפקות כושלות ומוצאים פיתרון ביניים מסוכן לתגמול העובדים ואפל לא ממהרת לסיים את "המלחמה הגרעינית" שהכריזה
חוסר יציבות כמדיניות
במהלך סוף השבוע, החל הקונגרס של המפלגה הקומוניסטית הסינית גוף בעל היסטוריה רצחנית במיוחד (היא אחראית לפחות ל-80 מיליון הרוגים - ודוחקת את הנאצים למקום השלישי. הבעיה היא שרוב הקורבנות שלה לא תועדו). ועם תחילת קונגרס המפלגה, נחסמו באחת כל שירותי גוגל בסין.
לא ברור מה ניסתה המפלגה לעשות - שירותי גוגל חזרו לפעולה סדירה, פחות או יותר, כ-24 שעות לאחר מכן - אבל צריך להיות ברור לכל איש עסקים רציני שסין היא לא מקום שאפשר לבנות עליו. הממשלה שם משנה מדיניות, באופן תזזיתי, מדי כמה שנים. מה שמותר כרגע, בהחלט יכול להיות אסור באותה השעה מחר.
הבעיה העיקרית עם סין היא שלאף אחד אין מושג מה באמת קורה שם. המפלגה הקומוניסטית ממשיכה להתנהל כאגודה סודית וקרבות פנימיים בין חבריה מגיעים אלינו כשמועות לא ברורות. למהלכים האלה יש השפעה עצומה על העולם שמחוץ למפלגה, אבל העולם עצמו לא יודע איך להתייחס אליהם.
המפלגה נמצאת כעת במשבר חריף, עם חשיפת השחיתויות של בכיריה וספק אם היתה במשבר כזה מאז הדיכוי של ההפגנות בכיכר טיאננמן. יש בקרב בכירי המפלגה מי שחושב שכל הרעיון של פתיחות מוגבלת לעולם היה טעות - תפיסה שמקבלת משנה תוקף בעקבות זעזועי המהפכות בעולם הערבי. בסין קיבלו את הידיעות על נפילת הדיקטטורות הוותיקות במזרח התיכון בחוסר שביעות רצון, בלשון המעטה; זה היה תקדים מסוכן עבורן.
גוגל היא דוגמא מובהקת לשינויי המדיניות של סין. בהתחלה היא התקבלה בסין בזרועות פתוחות, כהוכחה לכך שסין מקבלת את תשומת הלב של החברות המתקדמות ביותר. אחר כך סין ניסתה לגייס את גוגל ולדרוש ממנה גישה למידע המשתמשים שלה. כשגוגל סירבה - אחרי הכל, יאמרו הציניקנים, סין לא שילמה - גוגל הפכה פחות או יותר לאויבת מוכרזת של המשטר, ויחסי העוינות עלו על פני השטח אחרי שגוגל חשפה בפומבי את העובדה שסין פרצה לשרתים של ג'ימייל.
מאז סין מתנקמת בגוגל בכל מיני דרכים משונות, ללא כל התראה. בהחלט מותר לתהות אם החסימה של גוגל היתה תגובה סינית לאיסור על שימוש בציוד הטלקום של חואווי ו-ZTE, שלפי הערכות, משתפות פעולה עם שירותי המודיעין הסיניים.
בקיצור, מדובר בסביבה שעדיין נשלטת לגמרי על ידי הממשלה - חברות סיניות מקבלות בפועל הוראות לא מחבר המנהלים שלהם, אלא מתא המפלגה הפנימי של החברה - שמצידה לא שמעה על המילה "שקיפות" (וטוב שכך, אחרת "שקיפות" היתה מושמת בגולאג, אם לא מפורקת לאבריה, שהיו נמכרים להשתלה). שומר כספו ירחק. במיוחד אם התחום שלו הוא טכנולוגיית מידע; זה מעלה את רמת הפראנויה הגבוהה ממילא של המשטר.
ואולי לא ננפיק
השנה האחרונה היתה רעה מאד לחברות הייטק שהנפיקו את עצמן, אם כי טובה מאוד לשמחה לאיד. הונאת הפונזי החביבה על המדור, גרופון, איבדה בסוף השבוע (עוד) 30% מערכה, ומוערכת כעת בכ-1.8 מיליארד - כלומר, קצת יותר משליש המחיר שגוגל היתה מוכנה לשלם עבורה בסוף 2010. עוד רבעון כזה, ויכול להיות שהחברה הזו תנפח את נשמתה סוף סוף. על זינגה נאמר רק שהיא מפריכה את המשפט הידוע על הרשע שטוב לו - ובכל פעם שפייסבוק מאבדת עוד קצת שווי שוק אני חושב על המיליארדים המצטמקים של צוקרברג חסר המוסר ומחייך לי חיוך קטן.
כתוצאה מהכישלון של שלושתן, יותר ויותר חברות הייטק מוותרות על ההנפקה, או על כל פנים דוחות אותה. בעיה: הן צריכות לתת לעובדים שלהן דרך כלשהי לפרוק את התסכול - כי הם התרגלו שכל הרעיון של חברה הוא להביא אותה לבורסה ואז לממש את האופציות שלך; מישהו עדיין מתפלא שהעסקים האלה כושלים? מלכתחילה הם לא בנויים לשרוד זמן רב, רק עד שהפראייר הקרוב יקנה את המניות שלך.
אז מצאו פתרון. ספק חוקי, אבל פתרון. יותר ויותר חברות מאפשרות לעובדים שלהם למכור את המניות שלהם בבורסות לסחר במניות של חברות פרטיות. הבורסות האלה נמצאות תחת חקירה של הרשות לניירות ערך. למה? כי הרעיון של מכירת מניות של חברות שלא חייבות בדו"ח פומבי ואין שמץ של מידע אובייטיבי על מה שהן שוות באמת קצת סותר את הרעיון של סחר בורסאי הוגן. שוק לא רשמי כזה הוא הזמנה להונאה ענקית.
אבל בינתיים הרשות לניירות ערך עוד לא אמרה את שלה, אז אפשר למכור מניות כשהמחיר שלהן מתבסס על שמועה בלבד. יופי של מודל לעסקי אוויר.
וכיתתו עוכרי דינם לאתים? לא כל כך מהר
סטיב ג'ובס נשבע בשעתו לנהל מלחמה גרעינית כנגד אנדרואיד, משום שהוא חשב, או העמיד פנים, או אשכרה הוליך את עצמו שולל להאמין, שמדובר ברעיון גנוב. אנדרואיד התחיל ב-2005, שנתיים לפני שהאייפון יצא לשוק, אבל אסור היה לבלבל את ג'ובס עם עובדות. זה עשוי היה לפגוע בשדה עיוות המציאות שלו.
ג'ובס הלך לעולמו לפני כשנה, ובימים אלה הגיעה אפל להסכם עם HTC, אחת מיצרניות האנדרואיד, על פיה שני הצדדים יחדלו מתביעות פטנטים אלה נגד אלה במשך עשור. במקום המצב הרגיל, שבו אפל דורשת למנוע את המכירות של יריבתה, היא תסתפק בלקבל ממנה תמלוגים - ולמרות שאנחנו עדיין לא יודעים מה התנאים המדויקים של העסקה, נראה שאלה תנאים שאשכרה עשויים להיות הוגנים.
זה לא אומר שאפל תפסיק את מלחמת הפטנטים הגדולה שלה כנגד סמסונג. בניגוד ל-HTC, שנתח השוק שלה קטן יחסית, סמסונג אכן מאיימת על אפל וגוזלת ממנה פיסת נתח שוק אחרי פיסת נתח שוק. ומאחר ואפל כבר לא מחדשת בזירת המובייל זה זמן מה, כל מה שיש לה לעשות הוא לגרור את סמסונג לבית המשפט ולהכות אותה באמצעות פטנטים על ריבוע עם פינות מעוגלות. הענקת אפשרות תחרות ל-HTC, בזמן שהיא מנהלת מלחמת חורמה נגד סמסונג, עשויה גם לאלץ את סמסונג להלחם בשתי חזיתות, וזה כנראה שווה את זה לאפל.
קצרצרים
1. חג הודי חשוב, דיוואלי, עומד להפציע, ומיליוני הודים סובלים מברכה מוסווית: הם לא יכולים לשלוח ברכת חג שמח למוקירי זכרם, משום ששלוש חברות סלולר מקומיות יצאו למלחמה. כל אחת מן הרשתות טוענת שאחיותיה מציפות אותה בספאם מסרונים. כל העסק יילך לבתי המשפט, ובינתיים ההודים לא מסוגלים לשלוח מסרונים לידידים וקרובי משפחה שלרוע מזלם חברים ברשת המתחרה. אחח, נפלאות הקפיטליזם.
2. קוצר הרוח של גולשים כבר יצא לשמצה, אבל זה כבר נשמע מוגזם: גולשים מתחילים לנטוש סרטון אם הוא מתעכב יותר משתי שניות - ואחרי חמש שניות 20% מהם כבר הלכו למקום אחר. הגולשים מגלים יותר סובלנות כלפי סרטונים ארוכים. אם התוכן שלכם מבוסס וידאו, כדאי שתשקיעו הרבה בפס רחב, או שלא יהיו לכם צופים. לא שברור לי למה תרצו להראות משהו לאוכלוסיה עם קשב נמוך מזה של דג זהב על ספידים.
3. דיווחנו לפני כשבוע על הניצחון בתביעה שהגיש אזרח אוסטרלי בשם מילוראד טרקולג'ה כנגד גוגל, לאחר שזו קישרה בתוצאות החיפוש שלה בינו ובין עבריין אוסטרלי ידוע. עכשיו מגיע שלב הפיצויים, וגוגל תצטרך להשליש לטרקולג'ה כ-200,000 דולר אוסטרלי. השופט קבע שטרקולג'ה, שכבר קיבל 225,000 דולר מיאהו, יקבל פחות ירקרקים מגוגל, משום שגוגל פרסמה פחות תוצאות משחירות שם - ועשתה זאת במשך זמן קצר יותר. גוגל, מצידה, עדיין אומרת שמדובר רק בהחלטה של האלגוריתם שלה, אין עוד מלבדו, וזאת למרות מייל מביך שנחשף במשפט; במייל כתבה גוגל לטרקולג'ה שהיא מודעת לבעיה אבל אין שום דבר שהיא יכולה לעשות בנידון. עכשיו, יש להניח, המצב הזה ישתנה. לא חראם?
4. הגנב בכה מאוד: בכיר במשרד הקניין הרוחני הסיני, טיאן ליפו, ייבב שהתקשורת המערבית מאשימה את ארצו בגניבת כל קניין רוחני שלא סונדל לרצפה. וזו, כמובן, האמת. קשה לדמיין מדינה שמזלזלת בקניין רוחני יותר מהמעצמה האדומה: 77% מהתוכנה שמותקנת בסין היא תוכנה פיראטית. במקום להאשים את התרבות המקומית ואת חוסר האכיפה, טיאן העדיף להאשים את התקשורת שמפנה זרקור אל הבעיה. התקשורת, כידוע, אשמה תמיד. בלעדיה יכולנו לחיות בבורות מבורכת.
5. אחד משירותי שיתוף התמונות הפופולריים ברשת, DailyBooth, סוגר בשעה רעה את שעריו: המשתמשים מתבקשים להוריד את התוכן שלהם ממנו עד ה-14 בנובמבר, קרי מחרתיים (ד'), משום שלאחר מכן הוא לא יהיה זמין. חבל על דאבדין.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.