גורו הלוויינים הישראלי: "לווייני הכיס ישנו את העולם"

את החזון מקדם מזה כמה עשורים פרופסור חיים אשד, זוכה פרס ישראל ומחלוצי תעשיית החלל הישראלית, שינאם מחר (ג') בכנס התעופה והחלל של קבוצת טכנולוגיות.כבר לפני 30 שנה טען אשד שעל ישראל להתמקד בפיתוח לווייני-כיס. "פעם תעשיית החלל הייתה בידי המעצמות, הם רק רצו יותר גדול ויותר טוב, אבל בגלל המשבר הכלכלי כולם חוזרים להבנה שגם קטן זה יפה", אמר ל"כלכליסט". "אנחנו עושים את זה כבר שלושים שנה, ואנחנו לפני כולם בעולם".

פרופסור חיים אשד

לוויין מחלקים שאפשר למצוא בחנות אלקטרוניקה

"פיקו-לווינים היא טכנולוגיה שמתקדמת בצעדי ענק" הסביר אשד. "זה לוויין בגודל קופסת מהדקים. הכל בזכות ההתקדמות האדירה בתחום החיישנים, ואנחנו נגיע לבסוף למצב שאפשר לשים מערכת שלמה של לוויין על שבב אחד". יש היום אפילו מערכות הנעה קטנות יותר ממטבע, מנועים קטנים שהם עדיין יכולים לאפשר ללוויין להסיט את מסלולו.

אשד הסביר כי מקבץ לוויינים זעירים יכול לספק את אותם ביצועים של לוויינים גדולים ויקרים, אבל בשבריר מהעלות, הודות להתבססות על רכיבים שאת חלקם אפשר למצוא בכל חנות אלקטרוניקה.

לוויין זעיר של נאסא, מבוסס אנדרואיד

"זה כמו האייפון. לפני עשור בכלל לא יכולנו לדמיין את האפשרויות שגלומות במשהו כזה. בסופו של דבר, עד שהפיקו-לוויינים לא יהיו כאן וזמינים לכולם, לא נבין עד כמה הדברים ישתנו", אמר אשד.

כיום יש מודעות ל"זבל חלל", להצטברות של לוויינים מושבתים והסכנה שהם מהווים לחלליות ולוויינים אחרים. פיקו-לוויינים לא רק יעצימו את הבעיה?

"כולם היום מבינים כמה זה חשוב לטפל בזבל חלל. גם אנחנו עובדים על זה יחד עם רפאל. אפילו הסיניים מבינים את זה. אם לא יהיה לנו את החלל, הכלכלה העולמית תחזור חמישים שנה אחורה. אז יש כל מיני פתרונות. אתה יכול לשגר פיקו-לוויין שיקיף לוויין גדול יותר ויתקן את הבעיות שלו. או שאתה יכול להשתמש בלוויין קטן על מנת להצמיד מנועים קטנים על לוויינים ישנים וזבל חלל ולדחוף אותם לתוך האטמוספירה".

במחיר הנמוך של פיקו-לוויינים, אפשר להתחיל לחשוב על לוויינים זולים שישוגרו לחלל למשימות קצרות, אפילו למשך מספר ימים או שעות. חברה אמריקאית חדשה מציעה היום לשגר לויוינים קטנים תמורת 8,000 דולר בלבד.

להפוך את החלל לרווח עצום

לפי אשד, לישראל יש מספר יתרונות מאוד גדולים על שאר העולם, ואם מדינת ישראל תשכיל להשקיע בנושא, היא תוכל להיות אחת מארבעת המדינות המתקדמות בתחום החלל האזרחי - כפי שהיא היום בתחום הצבאי.

"יש צורך בפתרונות שיגור זולים וקלים. יש לנו את היכולת. תראה את כיפת ברזל, אין לזה אח ורע בעולם". מבחינת יצור הלוויינים הזעירים, אשד מציין כי ישראל יכולה דווקא להתמקד בצד האלגוריתמי, היכולת של צבירי פיקו-לוויינים לעבוד במבנה. "תמיד היה לנו יתרון ברור באלגוריתמיקה, ליצור את המערכות שינהלו את ציי הלוויינים". גם הייצור עצמו לא יהווה בעיה: ישראל כבר שנים מתמחה ביצור לוויינים קטנים - במיוחד בתחום התקשורת והצבא.

לוויין התקשורת עמוס 6. הלוויינים הבאים יהיו זולים עשרת מונים

בזכות פיקו-לוויינים, דברים שבעבר נראו בלתי אפשריים או מדע בדיוני יהפכו בקרוב למציאות. אוניברסיטאות יוכלו לשגר לוויינים כדי לבצע ניסויים. חברת ביגלו האמריקאית תתחיל בשנה הבאה לשגר תחנות חלל זמניות להשכרה תמורת מיליון דולר בלבד - למטרת מחקר חומרים בתנאי אפס כבידה.

השלב הבא, שיתכן ויהיה תוך עשור, יהיה להתחיל למפות את חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק, על ידי זריעתה באלפי לוויינים. יש כמויות אדירות של מתכות ומחצבים נדירים בחלל בשווי המוערך במאות טריליוני דולר. אריק שמידט, יו"ר גוגל, כבר השקיע למעלה ממאה מיליון דולר בחברת כריית אסטרואידים. "פיקו-לוויינים יוכלו למפות אסטרואידים, לזהות את אילו שיש בהם מתכות יקרות, להניח עליהם מנועים ולהזיז אותם לכיווננו. זה בהחלט אפשרי ולא מדע בדיוני".

לוויינים בכל מקום, ועוד מעט אסטרואידים. אין כאן סכנה בטחונית אדירה?

"אני לא חושב שאף אחד יעיז לעשות משהו בחלל. זה כמו פצצת אטום, אתה מאיים אבל לא משתמש בזה כי ההשלכות יהיו גדולות מדי. כולנו צריכים שהחלל יהיה פתוח לכולם. לדעתי זה ישאר ככה, אחרת הכלכלה שלנו תקרוס. אפילו הסיניים לא כל כך מטורפים. בסופו של דבר, אנחנו כבני אדם נצטרך להחליט האם אנחנו משתמשים בטכנולוגיה לטוב, או לרע".