מולי אדן: "היום אנו קוצרים את מה שזרענו לפני 25 שנה, הבעיה שעכשיו איננו זורעים"

שנת 2012 צפויה להיות השנה השלישית בגודלה מבחינת היקף ההכנסות מאקזיטים בהיסטוריה של ההייטק הישראלי, לאחר שנת 2006 ו-2011. היקף האקזיטים והקצב שבו נמכרות חברות ישראליות הם בין הנושאים שנידונים בכנס  "ההייטק הישראלי בגובה העיניים" שהתקיים הערב (ד') באוניברסיטת תל אביב.

הכנס התקיים מטעם פורום MIT ליזמות של המכון היוקרתי ממסצ'וסטס וקרן ההון סיכון קיינן.

"ללא ההייטק, הכלכלה הישראלית היתה משעממת"

"יש לי חדשות רעות וחדשות עוד יותר רעות", פתח יואל אסתרון מו"ל "כלכליסט" את הפאנל המרכזי בכנס. "ישראל מצטיירת כמעט כמדינה מצורעת, מה שיקשה על הפעילות הכלכלית של ישראל, ביצוא בכלל ובהייטק בפרט. אם נתניהו יביט לעבר השנה הבאה, הוא צריך להתפלל שלא יבחרו בו לראש ממשלה. שנת 2013 הולכת להיות שנה קטסטרופלית לניהול תקציב המדינה עם הבור התקציבי שהתגלה לנו. גם שלי יחימוביץ' צריכה להתפלל שלא יבחרו בה לאחר שתגלה שיש פער בלתי נסבל בין הקלישאות שהיא מפריחה לחלל האוויר לבין המציאות הכלכלית, ובכלכלה של 2013, ייגזר עליה להתפשר עם החלומות שלה.

"ההייטק, עם זאת, הוא ממש אי של מצוינות, בועה שמצליחה כנגד כל הסיכויים לעשות כאן פלאים וזאת למרות שאין כאן מדיניות לאומית בתחום - מלבד תקופה קצרה של אופטימיות שהחלה עם התוכנית שהציג חיים שני ופסקה עם עזיבתו. ההייטק מצליח לבודד את עצמו כנגד כל הסיכויים, בין השאר בזכות אותם יזמים כדוגמת אלה שהקימו את Waze ואת גט-טקסי ואת לייביו.

"שנת 2013 תהיה שנה טובה ליזמים בזכות הבידוד הזה. זו מדינה של יזמים. השנה - המובייל באופנה. ולמעשה לא מדובר במיעוט. הרבה אנשים ברגעים אלה ממש מפתחים אפליקציה למובייל. למעשה, אני לא מכיר מישהו שלא עושה אפליקציית מובייל. זהו מעין תנאי לישראליות. שאם לא אתה, או את, מישהו אחר יפתח את האפליקציה הזו, גם אם אין לה מודל עסקי. ללא ההייטק, הכלכלה הישראלית עלולה היתה להיות משעממת, הרבה פחות סקסית, ואני מקווה שהיא תתקיים כאן למרות נתוני המאקרו והמנהיגות העלובה של הקברניטים", אמר אסתרון.

אסתרון דיבר גם על האתגרים שעומדים בפני העיתונות הכתובה ועל האמצעים שבהן טכנולוגיות יכולות לסייע לכלי התקשורת להתגבר עליהן. "אנחנו נמצאים ברגע היסטורי של טכנולוגיות שמערערות את המודל העסקי ואת עצם הקיום של המדיה, אבל כשאני רואה את הפתרונות שקיימים כיום, אני אופטימי. אחרי שכלי התקשורת התפתו לרוץ אחר התוכן החינמי, הגענו למצב כזה שבו גופי תקשורת מובילים בעולם כולו מבינים שהחגיגה צריכה להיגמר. ומי שרוצה להתקיים, צריך לפתח את מודל התשלום.

"ולשם כך, כמובן, צריך לעשות עבודה עיתונאית אמיתית, ולבדל את עצמך על ידי כך שתעשה את מה שאתה יודע לעשות הכי טוב מכל אחד אחר: לאסוף, לברור, לערוך ולהפיץ מידע על כל הפלטפורמות האפשרוית. העיתונים הכלכליים הוכיחו שמודל התשלום עובד והיו חלוצים בכך, דוגמת ה'וול סטריט ג'ורנל' וה'פיינשל טיימס', ואפשר להיות רווחי במודל הזה. אפשר בהחלט להגיד לקוראים - אם אתם רוצים כותרות, תקבלו בחינם, אבל אם אתם רוצים לקרוא גם את הכתבות, תוציאו כסף מהכיס.

בעיתונות הישראלית הרעשים מסתירים את המגמות העולמיות: עיתון אחד הוא מכשיר פוליטי, עיתון אחר כשל ונפל בגלל הניהול של נמרודי ודנקנר. מישהו צריך להזכיר כאן שמידע שווה כסף. אני מקווה שתתקבל דעתי בשוק הישראלי ועוד גופי תקשורת חפצי חיים ידרשו כסף בעד מידע אמיתי ועיתונות טובה", סיכם אסתרון. 

"להגיד ש'לא לעולם חוסן' זו שגיאה אדירה"

מולי אדן, נשיא אינטל ישראל, נשאל במהלך הכנס מה תגובתו לביקורת הנוקבת שמשמיע בימים האחרונים דב פרוהמן, מייסד אינטל ישראל, על הנהגת המדינה ועל הקטסטרופה שלטענתו נוצרה בתחום החינוך, והשיב: "אינני פסימי כמו פרוהמן, שכותב ש'הדרדרנו לשפל המדרגה'. הוא טוען שהפכנו ממדינת הייטק מתקדמת למקום שבו חוסר המנהיגות הכריע את הכף, מערכת החינוך הדרדרה לשפל המדרגה, ולמעשה פרוהמן לא רואה כאן הרבה טוב. פרוהמן היה המנהל הראשון שלי באינטל, ואני מסכים רק עם חלק מהדברים שהוא אמר, ובעיקר עם הטענה שישראל כאומת הסטארט-אפ, מונח שנוהגים לנפנף בו כלפי חוץ וכלפי פנים, זו חרב פיפיות.

"אם אתה מספר את זה למשקיעים זרים ולאנשי תעשייה מחוץ לארץ, זה בסדר גמור, אבל אם אתה מנפנף בסיפור הזה כלפי פנים במסע של שכנוע עצמי, אתה מטעה את עצמך. כי היום אנחנו קוצרים את הזרעים שזרענו לפני 25 שנה. את הזרעים של ההשקעה בחינוך אז ואת הזרעים של העלייה מרוסיה שהיום עומדת בפני פרישה לפנסיה. הבעיה היא שאיננו זורעים היום את מה שזרענו אז. להיות שאננים ולהגיד ש'לא לעולם חוסן' זו שגיאה אדירה".

מולי אדן, נשיא אינטל ישראל בכנס "ההייטק הישראלי בגובה העיניים" צילום: אוראל כהן

שלי יחימוביץ' בעבר קראה לחילונים להפגין מול מפעלי אינטל בגלל שהם מעסיקים עובדים גם בשבת, מה עמדתך בנושא?

אדן: "קודם כל אני לא חסיד של הפגנות כי אתם לא מתארים כמה רגישות יש בארה"ב למה שקורה בארץ וזה שאנחנו מתמודדים עם המצב הביטחוני זה מספיק, אל תוסיפו. ולכן אני לא חסיד של הדברים האלה. ושנית אני גם לא בטוח שהיא צריכה להקים ועדי עובדים. מכיוון שעם כל הכבוד, אינטל נבחרה השנה בפעם החמישית ברציפות למקום העבודה הטוב ביותר בישראל לפני חברת חשמל ואחרים, בלי ועדי עובדים. תנו לשוק לעשות את שלו ואני חושב שאנחנו דואגים לעובדים שלנו".

הממשלה הנוכחית לא הצליחה לשכנע אתכם להקים מפעל בבית שאן, וכנראה ויתרה על כך מטעמים שונים. יש סיכוי שנצליח לשכנע את אינטל להקים כאן את המפעל הבא?

"אינני יודע מהיכן הגיעו השמועות על מפעל בבית שאן. הרי תכננו לשדרג מפעל, ולא לבנות אחד חדש. שדרוג מפעל עולה 3.5 מיליארד דולר, ויש אחד כזה בקרית גת. כדי להקים מפעל חדש, צריך לחפור בור ענק ולהקים מפעל ענק בעלות של 8 מיליארד דולר. את השדרוג בחרו לעשות דווקא באירלנד, אבל כשפול אוטליני, המנכ"ל היוצא, ביקר בישראל לאחרונה הוא אמר שאנחנו בישראל נמצאים על המפה של אינטל.

"זה לא סתם שתומאס פרידמן אמר שהעולם הוא שטוח, אז נכון שלישראל יש יתרון של כח, אבל זה עד רמה מסוימת. ההחלטה היכן להקים את המפעל בעולם תהיה החלטה כלכלית גרידא, אבל אין לי ספק שישראל תהיה תחרותית. אין כעת תאריך משוער לנקודת החלטה, לאור המצב הכלכלי הגלובלי, ואינטל בוודאי תדחה את ההחלטה הזו לרגע האחרון. אבל ברגע שאינטל תחליט שזה יקרה - זה יהיה מהיום למחר - ועליו תוטל המשימה להציג להם תוכנית מגירה שעלינו להכין כבר מעכשיו ולשלוף ביום פקודה", סיכם אדן.

"לעמוד ענן לא היה אימפקט כלכלי משמעותי על החברות הנסחרות"

אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, התייחסה להשפעות מבצע 'עמוד ענן' על השוק: "למלחמה לא היה אימפקט כלכלי משמעותי על החברות הנסחרות. זה היה שידור חוזר של מלחמת לבנון השנייה, שאפילו היא, עם עוצמת האש שלה, לא הצליחה להזיז את המחט. ביום הכי קיצוני במלחמה ירדו שערי המניות ב-7%, שזה שולי באופן יחסי לאירוע כזה. עם זאת שוק ההון הישראלי, במיוחד עבור חברות ההייטק, שרוי בתרדמת. המחזורים אפסיים, פה ושם אפשר לגייס חוב או לסחור בשלדים בורסאיים, אבל מצבינו עגום אבל אם הפוליטיקאים לא יתערבו אפשר יהיה להחזיר אותו למסלול".

אלה מטלון, מנכ"ל פורום MIT ליזמות צילום: אוראל כהן

אלקלעי פרסה תחזית אופטימית לשנה הקרובה בתנאי שיחולו כמה אירועים כלכליים שצפויים להתרחש: "אם יתחילו לקרה את 'תמר' לחוף, האימפקט הכלכלי יהיה גדול מאוד. מאגר 'תמר' תוסיף 6-5 מיליארד דולר לתוצר, ותחסוך למשל עבור כיל 100 מיליון שקל בשנה, ותביא את חברת החשמל לייצר 40% מהחשמל בגז.

"נוסף על כך פיתוח תשתיות נלוות כגון תשתיות הפצת גז ומאגרים נוספים יזרימו 20 מיליארד דולר למשק. אבל לא הכל גז: גם בניית עיר הבה"דים, בניית כבישים שהממשלה יוזמת בכל מקום וההשקעה הרבה ב'הקטנת המדינה', כלומר בקירוב בין המרכז לפריפריה באמצעות תשתיות תחבורה, כל אלה מיטיבים עם הכלכלה.

"העובדה כי מדובר בשנת בחירות בה כמעט כל מועצה משקיעה בתשתיות מוסיפה לתחושה האופטימית. עבור ענף ההייטק, העובדה שענקיות הטכנולוגיה הבינלאומית מחזקיות קופת מזומנים גדולה להשקעה הוא כל כך גדול, כגון אפל שמחזיקה צבר מזומנים של 110 מיליארד דולר, אומר שהרכישות של טכנולוגיות ישראליות רבות בפתח", אמר אלקלאי.

אורי אדוני, שותף בקרן ההון סיכון הירושלמית JVP, שידר אופטימיות במבט על ענף ההייטק המקומי: "הוא חי ובועט, אנחנו רואים אקזיטים יפים ומרשימים וחברות צומחות שעושות עבודה יפה, קרנות ההון סיכון משפרים את ההחזר ומספר גדל והולך של חממות, מאיצים ומיקרו-קרנות לוקחים את ענף ההייטק למקומות שבהם יש ליזמים מתחילים, אפילו ללא מוצר עובד, לאן ללכת וממי לגייס הון".

אדוני גם סיפר על שתי יוזמות של JVP להקמת חממות סטארטאפים חדשות: האחת בבאר שבע, בה תוקם חממת סייבר ואבטחת מידע הראשונה בארץ, שתיפתח בשנה הקרובה, והשנייה, שעדיין מצויה בתהליכי תכנון, שתוקם בחיפה במודל של מאיץ סטארטאפים, ותוקדש לענף המוליכים למחצה. "המשבר בהשקעות בתחום המוליכים למחצה הוא קשה, אם עד 2008 השקיעו בשבע חברות בתחום מדי שנה, לאחר מכן מדובר בחברה בשנה, וזה חבל מאוד כי זה תחום שישראל מצטיינת בו", ציין.

מנכ"ל הסטארט-אפ LiveU, שמוליק וסרמן, נשאל על הלחץ מהמשקיעים והלקוחות שלו להעביר את מרכז הכובד של החברה לחו"ל. לייביו מספקת לרשתות טלוויזיה משדר קומפקטי הנישא על גב הצלם ובאמצעות תשתית סלולרית מדור שלישי או רביעי, מצליח להעביר שידורים חיים מכל נקודה שיש בה כיסוי סלולרי. "לשמחתי לרוב הלקוחות שלנו, רשתות השידור הגדולות בעולם, יש נציגות בישראל. רוב הרשתות מכסות בלאו הכי את ההתרחשויות כאן, אז הן מחזיקות כאן צוותים. מבחינתי נכון שהחברה תמוקם איפה שהשוק שלה. לשמחתי אנחנו עובדים עם 500 רשתות בכל העולם, אז ישראל היא מקום טוב באמצע. עם זאת, אחד היזמים שלנו עבר לארה"ב בכדי לנהל משם את הפעילות האמריקאית".

נושאים נוספים שעלו בכנס: האם מערכת הבחירות בישראל והשלכות תוצאות הבחירות בארה"ב, השלכות מבצע עמוד ענן, הקמת הקמפוס של הטכניון וקורנל בניו יורק והשקעות הון סיכון בישראל.

4.3 מיליארד דולר עד סוף השנה

היקף האקזיטים ב-2012 עשוי לעמוד על 4.3 מיליארד דולר לפחות, כך בהתבסס על מאגר הנתונים של חברת המחקר IVC וזאת מבלי להחשיב את NDS חברה חצי ישראלית שנמצאת בידיים זרות ונרכשה מוקדם יותר השנה בידי סיסקו תמורת כ-5 מיליארד דולר.

אם מחשיבים את NDS כרכישה ישראלית, מגיעים לסך של 9.3 מילארד דולר הכנסות ממכירה של חברות הייטק ישראליות - היקף המתקרב לזה של 2006, 10.1 מיליארד דולר לפי IVC. באותה השנה נמכרה מרקורי ל HP בכ-4.5 מיליארד דולר.