PwC: "המחיר הממוצע לאקזיט ישראלי הגיע לשיא של כל הזמנים"

פירמת רואי החשבון PwC ישראל מסכמת את שנת 2012 כשנה חיובית במיוחד לענף ההייטק הישראל בהיקף האקזיטים, אך הנתון המעודד ביותר מבחינתה הוא מחיר העסקה הממוצעת שרק הולך ועולה באופן עקבי החל מ-2008. אם אקזיט ממוצע עמד אז על 32 מיליון דולר, הרי שמחיר עסקה ממוצעת בשנת 2012 עמד כבר על 111 מיליון דולר, שיא של כל הזמנים.

השיא האחרון במחיר הממוצע לאקזיט נסגר על 108 מיליון דולר ב-2006. לטענת רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההייטק בפירמה הישראלית המחיר הממוצע הגבוה לעסקה הוא המנוע המרכזי לגידול באקזיטים. "המגמה היא פחות עסקאות לאורך השנים אך במחירים גבוהים יותר", אמר סולימן. "המגמה הזו מעידה על התבגרות שוק ההייטק הישראלי ועל הגעת החברות לבשלות גבוהה יחסית טרם האקזיט. שנת 2012 כמו גם קודמתה, מעידות יותר מכל על עוצמתו של ההייטק הישראלי. בתקופה של אי וודאות בכלכלה העולמית, חברות ההייטק הישראליות מושכות רוכשים ומתעניינים מכל העולם".

מספר האקזיטים בירידה

למרות המחיר העולה, מספר האקזיטים סך הכל נמצא במגמת צמצום בעשור האחרון. אם ב-2006 עמד מספר העסקאות על 93 ובסכום מצטבר של 10 מיליארד דולר, הרי שב-2012 נסגרו 50 עסקאות אקזיט בסכום כולל של 5.56 מיליארד דולר. "אנחנו לא מכלילים את רכישת NDS בידי סיסקו כאקזיט, כיוון שאינו נחשב לאקזיט ישראלי, וכן איננו סופרים את המיזוג בין חברת המדפסות התלת ממדיות אובג'ט עם סטרטסיס האמריקאית, כיוון שהיא איננה נחשבת כאקזיט", אמר סולימן.

מספר העסקאות ההולך וקטן אינו מדאיג את סולימן. "זה מעיד על התבגרות השוק. המשקיעים והיזמים מפסיקים לעשות עסקאות של 10-20 מיליון דולר ועולים ליגה ומוכרים בשווי גבוה את הנכסים שלהם".

רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההייטק ב-PWC

בראייה מגזרית, המרוויחים הגדולים של 2012 הם סקטור מדעי החיים, שרשם אקזיטים בסך 1.2 מיליארד דולר בהשוואה ל- 487 בשנה שלפניה, וסקטור התוכנה הארגונית ומערכות המידע עם סך אקזיטים בהיקף של 1.8 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 944 בשנה הקודמת. ענף האינטרנט דווקא סבל מירידה באקזיטים, והסתכם השנה ב- 553 מיליון דולר בלבד, לעומת 1.5 מיליארד בשנה הקודמת. "אסור לנו ללמוד בכך על היחלשותו של מגזר האינטרנט", אמר סולימן. "מגזר זה יוסיף להיות מנוע צמיחה עוד שנים רבות. מגזר המוליכים למחצה יורד, אך רחוק מלהיעלם, עדות נוספת לעוצמתנו בתחום. IT ותוכנה ארגונית מובילים השנה בין המגזרים כתוצאה בעיקר משלוש עסקאות גדולות: הגדולה שבהן היא מכירת ריטליקס לתאגיד הקופות האמריקאי NCR תמורת כ-800 מיליון דולר ולצידה - מכירות אקסטרים איי.או ואקס-ליבריס.

"בשונה ממרבית הדיון המתנהל בנושא האקזיטים, לדעתי הם ברכה גדולה למדינה, הן בתרומה המיידית בגביית מס, אך הרבה יותר בהצמחת מקומות עבודה נוספים, הבאת משקיעים רבים לישראל, העשרת הניסיון הניהולי והטכנולוגי בישראל", אומר סולימן. "בואו נודה על האמת, רוב רובן של החברות הנמכרות לא היו הופכות לחברות ענק. חלקן אף יועדו במהותן למכירה מראש. לכן הדיון מצטמצם לאותן חברות מעטות, אשר יש בהן הפוטנציאל והיכולת להיות חברות רב לאומיות גדולות ומובילות המעסיקות מאות ואלפי אנשים".

"במקום הזה, כוחות השוק הרי קובעים את האיזון שבין חברה שבוחרת באקזיט לעומת חברה שבוחרת שלא להרכש: המחיר המוצע, היזמים, המשקיעים, זהות הרוכש, מהות העסק, מצב השוק, עצמת הטכנולוגיה ושיעור המס. המדינה מצידה, צריכה להשפיע על הגרפים של האקזיטים, שכן חלק מהמשתנים הינם בשליטתה, כגון תמרוץ חברות שבוחרות להנפיק ולא להימכר. אך רוב השיקולים נובעים מטעמים אחרים של היזמים והמשקיעים. באופן פרדוקסלי, האקזיטים בהווה, מסייעים להקמת חברות רב לאומיות גדולות בעתיד".

חברות ישראליות יכולות להשיג אקזיט של יותר ממיליארד דולר

התחזית של סולימן ל-2013 אופטימית גם היא: "שנתיים רצופות של רמות אקזיטים יוצאות דופן הביאו לכאן משקיעים ורוכשים רבים. מרבית ענקיות ההייטק העולמיות מחזיקות מרכזים בישראל, אשר בין היתר, בוחנים ללא הרף חברות ישראליות לרכישה אפשרית. קרנות פרייבט אקוויטי עולמיות רבות מצטרפות אף הן לאיטן לרוכשים הפעילים. היצע החברות הישראליות נותר מגוון, חלק גדול מהחברות הישראליות מצוי בשלבי בגרות מתקדמים, אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בשוויי אקזיט מעבר למיליארד דולר".

"שנת 2013 בנקודת הפתיחה מכילה את כל הרכיבים הנדרשים לעלות על קודמותיה. יתר על כן, בחיבור עם שוק הנפקות טכנולוגיות אפשרי בארה"ב ב-2013, ההערכה היא כי אף נראה קומץ הנפקות מעניינות של חברות ישראליות והמשך בנייתן של אותן חברות ישראליות רבלאומיות גדולות מיוחלות".