מה הקשר בין ה-CIA, החלקיק האלוהי ומחשוב ענן?

חברת קלאודנט, שנוסדה על ידי שלושה מדענים צעירים, מספקת שירות מסד נתונים מבוסס ענן. היא נולדה תוך כדי פרויקט המחקר השאפתני ביותר של המאה ה-21 - מציאת החלקיק האלוהי.

זיהוי בוזון היגס היה גולת הכותרת של מחקר בן יותר מ-50 שנה, שעלה כ-10 מיליארד דולר ואשר נערך במאיץ החלקיקים הגדול בשווייץ (LHC). במסגרת המחקר השתמשו החוקרים במערכת מסד נתונים מבוססת ענן כדי להצליב את הנתונים. את המערכת פיתחו שלושה חברים בצוות ה-LHC - אלן הופמן, מייק מילר ואדם קוקולוסקי.

הרעיון של בניית מסד נתונים מבוסס ענן, שיועד במקור לשרת את צרכי קהילת המחקר, נהפך לסטארט-אפ עסקי ברגע שהשלושה הבינו ש-DaaS או מסד נתונים כשירות הוא פתרון שמתאים להרבה חברות ולא רק לגוף מחקר כמו ה-LHC.

החברה נוסדה ב-2008, לאחר ששלושת המדענים-יזמים הבינו שעתיד המחשוב נמצא בענן ובביג דאטה. "שלושתנו ראינו זאת כהזדמנות", מספר מייק מילר ל"ביזנס אינסיידר".

קלאודנט, שמונה כיום כ-40 עובדים כבר מספקת את שירותיה לכ-12 אלף לקוחות על בסיס מודל "פרימיום" (freemium), כלומר אספקה של שירות בסיס בחינם ותשלום על שירותים מתקדמים יותר. בקלאודנט טוענים לכ-360 לקוחות משלמים, ומתגאים בגידול של פי עשרה בפעילותם בין 2011 ל-2012.

המשקיעות העיקריות בחברה הן קרן אבלון ונצ'ורס, שהשקיעה כ-4 מיליון דולר ב-2010, וקרן וואי קמבינייטור וזרוע ההשקעות של ה-CIA, קרן In-Q-Tel שהשקיעו סכומים לא ידועים.

על הסיבה למעבר לעולם הסטארט-אפים מעולם הפיזיקה התיאורטית אומר מילר: "מציאת בוזון היגס היתה כמו מציאת החלק האחרון בפאזל עצום. כולם חשבו שמציאת החלק הזה יחבר לפאזל נוסף, אבל זה פשוט נגמר שם".

לגבי ההבדל בין תחום ההייטק לעבודה כפיזיקאי, אומר מילר בחיוך: "אני אוהב את הקלות בה ניתן לגייס כסף לסטארט-אפ ביחס לתהליך בקשת מלגת מחקר; כיזם, אתה פשוט נכנס לחדר ומקבל את הכסף על בסיס לחיצת ידיים".