דו"ח טכנולוגי: משחקי מחשב על הכוונת
הצהרה מדאיגה של אובמה בקשר למשחקי מחשב, למה החיפוש של פייסבוק לא יעבוד, וציוד מעקב רשת אמריקאי משמש דיקטטורות
הוא הא מי זה בא, גל ההיסטריה הבא
היסטריות מוסריות באות בגלים. בשנות החמישים רעשה ארצות הברית אחרי שפסיכולוג חשוב השתכנע, ושכנע לא מעט אנשים, שחוברות קומיקס מסוכנות לבריאותם הנפשית של נערים ועשויות להשחית אותם. בשנות השמונים עלו על הכוונת משחקי מחשב ומשחקי תפקידים, בשנות התשעים ההתמקדות היתה במוזיקת רוק כבד, והעשור הראשון של שנות האלפיים עמד בסימן ההיסטריה סביב פורנוגרפיה (שכמובן, עדיין איתנו). עכשיו נראה שמשחקי המחשב שבים ועולים על שולחן ההיסטריה הלאומית בארה"ב.
אמא'לה, רובה וירטואלי!
זה בפני עצמו לא חדש. קליפורניה ניסתה לאסור בחוק מכירת משחקי מחשב אלימים לילדים, איסור שנדחה על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב לפני כשנה וחצי.
מחוקקת ממיזורי מנסה בימים אלה להעביר חוק במדינה שלה שמטפל בבעיה באופן יצירתי: הטלת מס על משחקי מחשב אלימים, כנראה מתוך תפיסה שאם יהיה מס, אז אנשים ייצרו ויצרכו משחקים אחרים.
אבל הסימן המדאיג ביותר הגיע דווקא מכיוונו של ברק אובמה. הוא וסגן הנשיא ביידן נשאו אתמול (ד') נאום לאומה, שהוקדש בעיקר לצורך לחוקק חוקי נשק נוקשים יותר. עם זאת, הנאום כלל משפט קצר שמשך הרבה מאד תשומת לב, ובמידה של צדק: "הקונגרס צריך לממן מחקר על ההשפעות שיש למשחקים אלימים על מוחות צעירים."
אובמה פונה כאן כנגד חוק מ-1996, שהפגין שוב עד כמה הקונגרס הוא שטח רובאי כבוש: החוק, שקודם על ידי לובי כלי הנשק NRA, אוסר על כל מחקר מצד מכוני המחקר הפדרליים בכל מה שקשור לאלימות שמקורה בכלי ירי. החוק, בקצרה, מקדם בורות מצד הציבור בכל מה שקשור לאלימות כזו. בין השאר, אובמה רוצה שיחקרו גם את הקשרים האפשריים שבין אלימות במשחקי מחשב ובין שימוש בכלי נשק. עם זאת, סביר להניח שהמחקר – אם הקונגרס ישתחרר מלפיתת אנשי הרובים, ואם הוא לא ישתחרר עכשיו ספק אם ישתחרר אי פעם – ישמש בעיקר לחקירת, ובכן, אלימות באמצעות כלי נשק, לא על הקשר בין אלימות ומשחקי מחשב.
יצוין שבניגוד לבריונים של לובי הרובים, שרוצים למנוע חקירה של נושא שעשוי לפגוע בהם, הלובי של יצרני משחקי המחשב הודיע שאין לו כל התנגדות לחקירה של קשר אפשרי בין משחקים ובין אלימות – להיפך, הוא יברך על מחקר כזה. הלובי ציין עוד שכל המחקרים שנעשו עד כה לא מצביעים על קשר בין אלימות במשחקי מחשב ואלימות בחיים.
חיפוש? בפייסבוק? פחחחחח
פייסבוק הודיעה לפני יומיים על יוזמה מפוקפקת נוספת שלה, שהיא פתיחת מנוע חיפוש פנימי שיתבסס על מידע הגולשים. לטענתה, החיפושים שם צפויים לתת למשתמשים מידע חדש ומועיל בשלל תחומים.
או שלא. פייסבוק השתחצה בהודעה הרשמית שלה בכך שהמשתמשים ביצעו טריליון "קשרים" ברשת שלה. זה מספר שנראה מרשים עד שמפרקים אותו. לפייסבוק יש כמיליארד משתמשים – מתוכם, כנראה, לפחות 80 מיליון משתמשים מזויפים. כלומר, כל משתמש יצר כ-1,000 פעולות בסך הכל: "לייקים" לאירועים, תמונות וכן הלאה. בהתחשב בכך שיש למשתמש הממוצע יותר מ-100 חברים, שגם הם כותבים דברים, זה מספר קטן מאד.
צוקרברג מדבר על כלי חיפוש פנימי. הקהל מתלהב כאילו היה 2001 צילום: איי פי הלאה. חלק גדול מהמידע שנמצא בפייסבוק בכלל מזוהם. החברה בילתה את השנים האחרונות בשכנוע חברות שמה שהן צריכות לעשות כדי להצליח הוא לשכנע משתמשים להקליק "לייק" לעמוד שלהם או למוצרים שלהם. איך עושים את זה? על ידי מבצעים ובונוסים. כלומר, אלה לא "לייקים" אמיתיים: אלה, במקרים רבים, "לייקים" קנויים.
ועכשיו פייסבוק מצפה שהמידע הזה ישמש אותך כשאתה רוצה לחפש מסעדה לחגוג בה משהו. היא אומרת לך שאתה תוכל לדעת איזו מסעדה תתאים לך על פי מה שחברים שלך אהבו. קודם כל, על טעם וריח יש הרבה מאד מה להתווכח, וזה שחברים שלך אוהבים מסעדה אלבנית מסוימת בהחלט יכול לומר שאתה צריך למצוא חברים עם חוש טעם טוב יותר. שנית. בהתחשב בכך שקיים סיכוי סביר לגמרי שהם "אהבו" את המסעדה האלבנית רק בגלל שהיא העניקה להם הנחה של 33% ברכישת יאק מטוגן אם הם יעשו לה "לייק," זו המלצה אפילו יותר מפוקפקת. יתר על כן, חלק מהנתונים של פייסבוק פשוט מצביעים על כך ש"חבר" שלך נכנס למסעדה מסוימת. הם לא אומרים שזה היה בהכרח רעיון טוב, כי הם לא מקשרים לסטטוסים שלו שהגיעו שעתיים אחר כך, שכלל למשל ציון על שאיבת קיבה בחדר מיון.
פייסבוק הגדירה את המוצר שלה כבטא, וזה בדיוק מה שהוא. עד כה, חשוב לציין, פרסומות פייסבוק היו הרבה, הרבה פחות יעילות מפרסומות גוגל. פייסבוק מתיימרת להבין את המשתמשים שלה, אבל היכולת המוכחת שלה בכך עד כה נמוכה מאד.
סחר מעל לכל
במהלך החיפוש אחרי כלי נשק להשמדה המונית בעיראק אחרי הפלישה ב-2003, אמנם לא נמצאו כאלה אבל נמצאו לא מעט כלי נשק אירופאיים. קצין אמריקאי אמר אז באירוניה מרירה שהוא לא ידע שהאירופאים הם תומכים כל כך גדולים בסחר חופשי.
סוריה - גם כאן, הטכנולוגיה האמריקאית מנצחת צילום: איי אף פי הבעיה הזו לא מוגבלת לכלי נשק. יותר ויותר משטרים דכאניים משתמשים בתוכנות לניטור הרשת או למעקב אחרי משתמשים, ובחלק גדול מהמקרים המשטרים הללו שולטים במדינות שנחשלות מכדי לייצר את הכלים האלה בעצמם. חלק ניכר מהם משתמשים בציוד אמריקאי, ספציפית כזה שיוצר על ידי חברת Blue Coats Systems מקליפורניה.
דו"ח של ארגון זכויות אדם מצא שהציוד של בלו קוטס שמסייע לצנזורה הופיע במצרים, כוויית, קטאר, ערב הסעודית, ואיחוד האמירויות. ציוד של החברה שמסייע למעקב אחרי משתמשים נמכר לבחריין, סין, אינדונזיה, עיראק, קניה, רוסיה, כוויית, לבנון, קטאר, ערב הסעודית ומשטרים דומים – וציוד של החברה הופעל גם על ידי המשטר הסורי ב-2011.
ספקי הציוד הזה משתמשים באותו התירוץ של יצרני נשק: אם אנחנו לא נמכור את זה, מישהו אחר ימכור. יכול להיות. אבל זה אותו התירוץ בדיוק של סוחרי סמים, ומהם אנחנו לא מוכנים לקנות אותו. אין סיבה לקנות אותו מסייעני הייטק של משטרי אימה.
קצרצרים
1. מיקרוסופט הציגה אמש (ד') אפליקציה שפועלת בכל הפלטפורמות העיקריות בסמארטפונים – אנדרואיד, iOS ו-ווינדוס פון 8 – שמטרתה לאפשר לאנשים לבקש ולקבל סיוע בעת אסון טבע. האפליקציה, HelpBridge שמה, מבקשת מהמשתמש לבנות רשימת אנשי קשר וכאלה שלהם הוא רוצה לסייע, ובעת אסון היא מאפשרת לו לשלוח לכולם הודעת טקסט או מייל, שאומרת שהוא בסדר או, לחילופין, זקוק לעזרה. היא מאפשרת למשתמש גם לעדכן את הפייסבוק שלו בכך שהוא קבור מתחת למשהו/מסתכל על צונאמי מלמטה/על טורנדו מלמעלה, ולציין את מיקומו המדויק באמצעות GPS. היעדר שימוש בטוויטר בולט. האפליקציה, למרבה הצער, זמינה בינתיים רק בארה"ב.
2. אנשי ה-IT של ממשל אובמה ממשיכים לחלוב מידע מועיל מהתומכים שלו: אחרי שהאפליקציות שלהם בבחירות שתו כל טיפת מידע, כעת הם הוציאו גם אפליקציה לקראת ההשבעה מחדש של הנשיא. גם זו צפויה להעביר כל מידע שהיא חושבת למועיל לשלל מועמדים דמוקרטיים לעתיד. הכל חוקי כי נתתם את הסכמתכם מבלי לקרוא את תנאי השימוש. מה שמטריד את פוליטיקו, שמדווח על כך, הוא השימוש המפלגתי במה שלדעתו אמור להיות אירוע לא מפלגתי. כלבתא, במטותא.
3.
הטכנולוגיה הסלולרית מגיעה גם ליערות הגשם: במספר גדול של עצים טרופיים יוסתר בקרוב מכשיר סלולרי שמכונה Invisible Tracck, שהוא בגודל קופסת סיגריות. תפקידו בחיים הוא לדווח על מותו של העץ: אם וכאשר העץ שעליו המכשיר מוסתר ייכרת, המכשיר יאתר את אות הסלולר הקרוב אליו – הטווח שלו הוא 32 קילומטרים – וישלח באמצעותו קריאת מצוקה לכוח המשטרה הקרוב. המטרה היא לשכנע כורתים בלתי חוקיים של עצים למצוא לעצמם ג'וב מעיק פחות לסביבה.4. בבריטניה יש חוק שאוסר על אזרחים להעליב זה את זה, מה שמטריד מאד את שוחרי זכויות הדיבור בממלכה המנוטרת. למרבה השמחה, החוק עבר תיקון מתבקש, ומעתה מותר יהיה לומר למישהו ברחוב שאבא שלו היה אוגר ואמו הסריחה מאוכמניות. עם זאת, בגלל שהחוק שמווסת את מה שקורה ברשת לא עבר עדכון דומה, המשמעות היא שמותר לך להעליב אדם ברחוב, אבל אותו העלבון עשוי לגרור אותך לפני שופט שלום אם תעז להשתמש בו ברשת. מבריק.
5. מנוע החיפוש של פייסבוק צפוי להפוך את כולנו לקורבנות של לוזרים עם יותר מדי זמן על הידיים במקרה הטוב או סטוקרים במקרה הרע. גיזמודו מספק מדריך קצר ויעיל לדרך שבה תוכלו להגביל את המידע שלכם, למרות פייסבוק, לאנשים שאתם רוצים שיראו אותו. זכרו: מארק צוקרברג סומך עליכם שלא תפעילו את הצעדים הפשוטים הללו. אכזבו אותו.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן
(ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים
של "דו"ח טכנולוגי"
- ל-RSS
של "דו"ח טכנולוגי"
