אקזיט ענק: אינטוסל מרעננה נמכרת לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר
ענקית התקשורת תרכוש את חברת הסטארט-אפ, שמפתחת טכנולוגיה להקלת עומסי רשתות נתונים עבור ספקיות סלולר. הודות להשקעה של קרן בסמר, צמחה החברה בקצב מפתיע בתוך שנתיים. מייסדי אינטוסל יגרפו כ-166 מיליון דולר, במסגרת אחת העסקאות המשתלמות ביותר לקרן הון סיכון בישראל
אקזיט ענק ובלתי צפוי בהייטק הישראלי: סיסקו תודיע בהמשך היום (ד') כי היא רוכשת את חברת אינטוסל (Intucell), חברת סטארט-אפ מרעננה שעוסקת בהקלה על עומסים ברשתות תקשורת סלולריות, תמורת 475 מיליון דולר. מדובר במחיר גבוה במיוחד בהתחשב בעובדה שהושקעו בחברה שישה מיליון דולר רק לפני שנתיים.
בנוסף על כך, מדובר באחת העסקאות המשתלמות ביותר עבור קרן הון סיכון שנעשתה בישראל, עם מכפיל של פי 37 על הכסף. המרוויחה הגדולה היא המשקיעה היחידה בחברה: קרן בסמר (Bessemer) האמריקאית המיוצגת בישראל על ידי השותף אדם פישר. בסמר מחזיקה 47% בחברה, כך שהיא צפויה לקבל 220 מיליון דולר.
אינטוסל גם שני המייסדים יוצאים באקזיט ענק: רן ולינגשטיין (47) ועידו סוסן (26) מחזיקים יחד בנתח נכבד של 35% מהחברה, ולכן יקבלו יחד 166 מיליון דולר, או סכום של 83 מיליון דולר כל אחד.
ולינגשטיין, המשמש כמנכ"ל החברה, נחשב לאחד ממייסדי הסטארט-אפ סלטיק (Celltick) ובעברו שימש כראש חטיבת מוצרי תקשורת ה-IP ב-ECI. שותפו עידו סוסן משמש כסמנכ"ל המוצרים וקודם לכן שימש בתפקידים בכירים בתחום פיתוח טכנולוגיות רדיו במערכת הביטחון. 85 העובדים מחזיקים על פי ההערכה אופציות בשווי 70 מיליון דולר, אך אלה יוכלו להתממש רק בתום תקופה של כארבע שנות עבודה בסיסקו.
חברת הטלקום שזינקה בתוך שנתיים
אינטוסל, אחת מהחברות הבולטות בתחום הטלקום, צמחה בקצב מהיר בתוך שנתיים מתחת לאפה של התקשורת. למעשה, קצב הצמיחה שלה מזכיר יותר חברות בתחום האינטרנט מאשר מערכת לתקשורת בין אנטנות סלולריות. בינואר 2011, בו גייסה את ההשקעה הראשונה והיחידה שלה בשווי של 6 מיליון דולר, הועסקו בה 6 עובדים בלבד.
כיום, שנתיים לאחר מכן, מועסקים בה 85 עובדים. גם קופת המזומנים שלה תפחה במהירות לכ 20-30 מיליון דולר, והכנסותיה השנתיות עומדות על כ-30 מיליון דולר. אז עוד עבדה עם פלאפון כלקוח הראשון, היום נחשבת חברת התקשורת הגדולה בארה"ב, AT&T, ללקוחה הגדולה שלה.
אדם פישר, נציג קרן בסמר (מימין) ורן ולינגשטיין, ממייסדי אינטוסל צילום: עמית שעל לאחר הרכישה, תהפוך אינטוסל לחלק מקבוצת מוצרי הטכנולוגיה לתחום האינטרנט הסלולרי של סיסקו, גוף שמשרת מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט. אינטוסל תהפוך למרכז פיתוח ישראלי נוסף של סיסקו, ושזה המתמחה בתחום אופטימיזציית רשתות אוטומטית (SON), טכנולוגיה באמצעותה רשתות סלולריות מבצעות שיפורים ושדרוגים בעצמן. עד כה התמקדה חטיבת הסלולר של ססיקו בעיקר בטכנולוגיות מערכות ליבה ותאי סלולר קטנים.
אינטוסל פיתחה עבור רשתות הסלולר תוכנה המנטרת באמצעות אלגוריתמים מתמטיים תקלות ותופעות חריגות ומסוגלת להתריע בפניהן בזמן אמת. המערכת של אינטוסל מתחברת למרכז הרשת של מפעילת הסלולר, מנטרת את התקלות והעומסים ברשת כולה, ובנוסף יודעת לספק הוראות לרשת הסלולרית להפנות משאבים בדרך שתקל על עומסים אלו. היא מסוגלת להורות למספר אנטנות במקום מסוים לשנות את הזוית שלהן לנקודה אחת בכדי להקל עליה את העומס. התוכנה של אינטוסל 'רוכבת' מעל שכבת התקשורת המכונה RAN (Radio Area Network). סל המוצרים של אינטוסל כולל תוכנות לסוגי רשתות שונות כגון LTE ו-HSPA.
כמעט ללא מתחרים. אינטוסל
לאינטוסל כמעט ואין מתחרות. המתחרה הכי קרובה אליה היא חטיבת תקשורת סלולרית באריקסון הממוקדת באיזון עומסים, אך המוצר שלה מבוסס שירות, ואיינו נרכש כיחידה אחת בפעם אחת, כמו המוצר של אינטוסל הישראלית. סיסקו תקבל כעת יתרון מעל לחברות התקשורת האחרות דוגמת נוקיה-סימנס, אריקסון וחואווי בפתרון מבוסס תוכנה לבעיה שעד כה נפתרה בדרך של ציוד חומרה. גורמים בכירים בשוק מקבילים אותה למהפיכה שהובילה סיסקו עם הצגת הנתב (ראוטר), כיום אחד המוצרים המרכזיים שלה, לפני שלושים שנה.
התחלה קשה
כמו מרבית אגדות ההייטק, גם ההתחלה של אינטוסל לא היתה קלה כלל. אינטוסל לא הוקמה בשוק צומח או רווחי במיוחד, ואפילו לא בשוק זוהר. היא פיתחה תוכנה לשוק רשתות הסלולר הקוליות, תחום שמתקשה לצמוח בשנים האחרונות ולספק רווחים למפעילות הסלולר ולכן נחשב ל'אח החורג' והפחות רווחי של רשתות האינטרנט הסלולריות (Data). אלא שבשנה הראשונה לקיומה נתקלה אינטוסל בקשיים למכור את הטכנולוגיה שלה ובקושי גדול להשיג מימון.
היה מדובר בצוות קטן של שישה אנשים שמכרו טכנולוגיה לרשת פלאפון. וקרנות הון סיכון ישראליות רבות בחרו שלא להשקיע בה בגלל מרכיב הסיכון הגדול שהיה טמון בה. קרן ג'נסיס דווקא היתה מוכנה להשקיע בה, אך לאחר ששקלה שוב את מרכיב הסיכון בה, החליטה לתת לה הלוואה של פחות ממיליון דולר.
אחד מאנשי ההון סיכון היחידים שהיה מוכן לשקול את ההשקעה בחברה הוא אדם פישר, השותף הישראלי של קרן בסמר. פישר הכיר את רני ולינגשטיין כשהשקיע בו גם בחברה הראשונה שהקים, סלטיק. בסמר נחשבת גם כקרן בעלת כיסים עמוקים (הקרן הנוכחית שלה מנהלת 1.6 מיליארד דולר), וכבעלת נטייה להשקיע גם במיזמי טלקום, תחום ממנו מתרחקות בשנים האחרונות קרנות הון סיכון רבות. רק לשם הדגמה, מחזיקה בסמר בשלושה סטארט-אפים ישראלים שמנסים לפתור את צוואר הבקבוק ברשתות הסלולר: Vasona, Traffix ו-Intucell. טראפיקס כבר נמכרה בשנה שעברה לחברת F5 תמורת 135 מיליון דולר ונחשבה גם היא לאחד האקזיטים המהירים שנעשו בישראל ואחד הבולטים של בסמר.
המשקיעה שחיברה את אינטוסל ללקוחות ענק
פישר החליט להשקיע שישה מיליון דולר, סכום גדול ביחס לסבב ראשון בחברה בעלת מרכיב סיכון גבוה, סכום שנדרש בין השאר בכדי לבצע שינוי אסטרטגי לחברה ולהביא לה הנהלה חדשה. בעקבות ההשקעה עברה אינטוסל לפתח טכנולוגיה שמסייעת למפעילות הסלולר להתמודד עם תקלות ועומסים ברשתות הנתונים שלהן, מסייעת להם בגילוי מרחוק ובתיקון אוטומטי של הבעיה, וחוסכת להם את משלוח צוות של מהנדסים לבדיקה ידנית בשטח, בדיקה שעד כה נדרשה כדי למנוע ממשתמשי הסלולר לחוות תקלות וניתוקים בעת עומסים.
בסמר, מסתבר, היתה יעילה גם בהמשך הדרך וסייעה לאינטוסל גם למכור את המערכת שלה למפעילות סלולריות גדולות באמריקה הלטינית, אסיה וארה"ב, בהן AT&T, חברת טלקום שלאדם פישר ובוב גודמן מבסמר היכרות אישית עם כמה מהבכירים בה. פישר וגודמן היו אלה שעודדו את ולינגשטיין וסוסן לשנות את המיקוד ממפעילות סלולר קטנות, כגון פלאפון, לכיוון הגדולות, בהן גם AT&T.
אינטוסל הוזמנה לבדיקות ראשוניות ב AT&T, שהבשילו לפיילוט באזור הבעייתי ביותר ש-AT&T יכלה להעלות על הדעת באותה תקופה: סן פרנסיסקו. לאחר שגם הפיילוט עבר בהצלחה החלו לפני שנה לפרוס את התוכנה של אינטוסל בכל שמונת מרכזי התקשרות הגדולים של AT&T המכסים את כל שטח ארה"ב, והשאר הוא היסטוריה.
אחד האנשים המרכזיים שתפרו את העסקה הזו הוא מיכה פורת, לשעבר מנהל השקעות בג'נסיס שהכיר את אינטוסל עוד כשגייסה הלוואה מהקרן הישראלית. פורת עזב את ג'נסיס, הצטרף לצוות הפיתוח העסקי של סיסקו ונחשב כיום אחד הדמויות המרכזיות בתחום המיזוגים והרכישות בחברה. הנהלת אינטוסל סירבה להגיב לפניית "כלכליסט". בסמר וסיסקו אישרו את קיום העסקה.
