גם לכם נמאס מהדרמה בפיד? קחו חופשה מפייסבוק

לקחת חופשה מהפיד

רוב משתמשי פייסבוק מודעים לכך שהיא לא טובה להם, וחלקם אשכרה עושים משהו בנידון. זו המסקנה של מחקר של מכון Pew, שפורסם אמש (ג'). כשני שליש מהאמריקאים פעילים בפייסבוק, אבל 61% מהם אמרו שמדי פעם הם לוקחים, או על כל פנים שוקלים לקחת, חופשה מהאתר.

21% מהאנשים שאמרו שהפסיקו זמנית להשתמש ברשת החברתית אמרו שזה משום שהיא הפכה לתובענית מבחינת הזמן שהיא מצריכה; עוד שמונה אחוז אמרו שהם הפסיקו שימוש בפייסבוק משום שהם בילו בה יותר מדי זמן. עשרה אחוז אמרו שפייסבוק היא בזבוז זמן ושהתוכן בה לא רלוונטי לחייהם, עשרה אחוז נוספים אמרו שהם פשוט לא אהבו את זה, ותשעה אחוז אמרו שכל ה"חברים" האלה שלהם מייצרים יותר מדי דרמה.

נמאס מהמכות בפיד? תעזבו את פייסבוק. תמיד תוכלו לחזור אחר כך איור: ליאב צברי

אל הרוב הזה יש להוסיף עוד כ-20% מהאנשים שאינם חברים בפייסבוק, שאומרים שפעם היה להם חשבון אבל הם נגמלו מאז. רק ארבעה אחוז מכלל הנשאלים שאמרו שלקחו חופשה, ציינו את החשש מפגיעה בפרטיותם כסיבה לכך, אבל אחוז שלם וראוי להערצה אמר שהוא חש שלוחצים עליו לכתוב כל הזמן, לשתף כל הזמן, וממש ממש לא בא לו.

החלק המעודד באמת במחקר הוא העובדה שמי שמתרחק מפייסבוק הם הצעירים. רק 17% מבני ה-50 ומעלה אמרו שהם מתכוונים לצמצם את זמן הפייסבוק שלהם, אבל השיעור בקרב בני 18-29 עמד על 38%. פייסבוק פרסמה השבוע אזהרה שהיא מאבדת את אחיזתה בדור הצעיר, וכנראה שהיא יודעת למה. באיזשהו מקום, שעליו אפשר לשמוע בינתיים רק באיזה פאנזין נידח, מישהו כבר בונה את היורשת של פייסבוק בקרב הדור הצעיר.

החלק המדכא הוא עד כמה קשה להשתחרר מההתמכרות. רוב מוחלט של האנשים שלקחו חופשה ממסחטת הפרטיות הצוקרברגית גם חזרו אליה.

להתחיל בגיל צעיר

קמפיין חדש בבריטניה קורא להתחיל לאמן ילדים כבר מגיל חמש בהתמודדות עם הסכנות ברשת, זאת לאחר ממצאים מטרידים על שינויים בהרגלי הפדופיליה המקוונת.

ארגון להגנה על ילדים מדווח על עליה חדה בדיווחים על חשיפה של קטינים לפורנוגרפיה - ועל התקהות מסוימת בקרבם: חלקם מדווחים שצפיה בפורנו קשה היא "שגרתית" ויש עליה בלחץ החברתי לשגר לבני הזוג תמונות עירום של עצמך, תופעה המכונה סקסטינג, כאמצעי להתבלט.

הפדופילים משכנעים את הקטינים שזו לא סטיה - אלא סקסטינג צילום מסך: Backpage.com

המידע הזה מגיע יממה אחרי שארגון CEOP, שעוסק גם הוא בהגנה על ילדים, מצא שפדופלים מקוונים כמעט שלא מנסים יותר להגיע למגע ישיר עם קטינים - הסכנה שתכנס לאיזה בית ותמצא את עצמך מול צוות צילום מגחך מלווה בשוטר גדולה מדי. במקום זה, הם מטפחים קטינים ברשת, מתוך מטרה לגרום להם לשלוח לפדופיל תמונות של עצמם.

הארגונים מזהירים שההורים עצמם לא כל כך יודעים איך להתמודד עם הבעיה, מה גם שתמיד אפשר לסמוך על כך שהילדים יכירו את הרשת טוב יותר מהוריהם, ועל כן הם קוראים ללימודים בנושא בבתי הספר. הממשלה, מצידה, אומרת שקודם כל, היא כבר עושה את זה, ושנית, שזה צריך להיות באחריות ההורים והתעשיה. המממ.

הכניסה לשוטרים אסורה

אפליקציה חדשה צפויה לעצבן כוחות שיטור ודיכוי (במדינות רבות בעולם קשה להבדיל ביניהם). היא נקראת Silent Text ומאפשרת הצפנה מלאה בין שני סמארטפונים - בינתיים רק אויפונים אבל גרסת אנדרואיד צפויה להופיע בקרוב - כמו גם לאפשר מחיקה מן המכשיר של התוכן, זמן קצר לאחר השליחה.

כלומר, נניח שתפסת קצין בכיר בכוחות הדיכוי המקומיים כשהוא עוסק בטיפול שיניים לא שגרתי באמצעות קת נשק לפעיל זכויות אדם. בחלק ניכר מהמקרים, הקלגסים יחרימו את הסמארטפון שלך, וכשיגלו את הסרטון הם ימחקו אותו ויסבירו לך בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים שהיית צריך לבחור בביטוח רפואי יקר יותר. האפליקציה, מצד שני, תשלח מיד את הסרטון לאיש קשר שנמצא במקום בטוח, ואז תמחק אותו מן המכשיר שלך. זה, אגב, כבר קרה: שורה של פעילי זכויות אדם במקומות מפוקפקים כמו אפגניסטן, ירדן ודרום סודן כבר משתמשים בה.

לתעד אלימות משטרתית ללא חשש צילום: ראובן שוורץ

כולם רוצים שמהידע שלהם יהיה מוגן, אבל הצפנה היא חתיכת כאב ראש שלרוב האנשים אין כוח להתעסק איתו. האפליקציה הופכת את כל זה למשהו שמתבצע בלחיצת כפתור. היא לא חינמית, היא עולה 20 דולר בחודש (!), וזה כואב, אבל כנראה פחות מטיפול רפואי אחרי פגישה עם חמושים עצבניים.

מה שמדאיג את יצרני האפליקציה היא שלרשויות בארה"ב יש היסטוריה לא בריאה עם תוכנות הצפנה. הן ממש לא אוהבות את זה שאנשים יכולים לתקשר ביניהם מבלי שהדוד סם יוכל להאזין כרצונו. כרגע נערכים שם לקראת ביקור של נציגי הממשלה - אבל מבטיחים שבמידה ויגיע לחץ כזה, החברה תעביר את עצמה למקום שנמצא מחוץ לסמכות השיפוט של ארה"ב.

ארץ החופשיים ברשת

חבר קונגרס אמריקאי, גרג וולדן, הגיש הצעת חוק שקובעת כי קידום החופש באינטרנט תהיה מדיניות רשמית של ארה"ב. לפיה, תתמוך המעצמה ברשת נקיה מכל התערבות ממשלתית בעולם.

הצעת החוק, שממש לא ברור איזו השפעה תהיה לה אם בכלל, מגיעה בעקבות כשלון פסגת ה-ITU, שם ניסו הדיקטטורות להעביר הצעות שהיו מאפשרות לממשלות להתערב הרבה יותר בתוכן. עם זאת, עוזר של וולדן אמר שהצעת החוק לא תאפשר לאנשים לתבוע את הממשלה רק בגלל שהם חושבים שהיא עוסקת ברגולציה של הרשת.

גם ארצות הברית לא בדיוק ניטראלית צילום: shutterstock

יש רק בעיה אחת ברעיון הנהדר הזה. ארה"ב נמצאת בימים אלה בסכסוך סחר עם אנטיגואה הקטנה. זו האחרונה פתחה לפני מספר שנים אתרי קזינו, וארה"ב חסמה את הגישה אליהם. כלומר, בשם חוקי המוסר והצורך להגן על תעשיית ההימורים האמריקאית, מנעה הממשלה האמריקאית מתושביה את החופש לגלוש לאתר הימורים שנמצא בכלל במדינה אחרת. אנטיגואה הסלימה את המאבק, ולאחרונה קיבלה אישור מארגון הסחר העולמי לפתוח אתר רשת שיכיל תוכן מוגן בזכויות יוצרים שמקורו בארה"ב. בתגובה, השמיעה ארה"ב איומים כלפי אנטיגואה.

כלומר, חופש רשת הוא לא דבר אבסולוטי. מסתבר שיש לו גבולות. התירוץ האמריקאי הצפוי הוא שהם מצייתים לחוק, שזה נחמד. החוק הסעודי אוסר על פרסומות לאלכוהול, או על פורנוגרפיה. החוק הסיני אוסר על ביקורת על הממשלה. מדוע שלא נכפיף את הרשת לחוק הסעודי או הסיני? קצת פחות צביעות, בבקשה.

קצרצרים

1. פחד ותיעוב במחלקה המשפטית של אפל: המכון הברזילאי לקניין רוחני צפוי להכריז בתוך כשבוע שאפל תאבד את הסימן הרשום שלה על אייפון בברזיל. הסיבה פרוזאית למדי: חברה ברזילאית, Gradiente Eletronica SA שמה, רשמה את הסימן iphone כבר בשנת 2000, שבע שנים לפני שאפל השיקה את הגרוטאה הראשונה בסדרה. כנראה שהרשויות בברזיל חושבות שהחוק צריך לחול גם על חברות ענק. עכשיו חברת בת של גרדיאנטה התחילה למכור מכשיר אנדרואיד תחת השם iphone. אפל תנסה לערער ולספק לנו בידור משפטי במיטבו.

אייפון, לא המקורי צילום: Scott Schaen

2. בגוגל נושמים לרווחה: בית המשפט העליון באוסטרליה הפך את פסק הדין לפיו החברה אחראית להטעיית משתמשי מנוע החיפוש שלה (למשל, הכוונתם לאתרים מתחרים לאלה שחיפשו). לפי בית המשפט, שהמשתמשים הם אנשים בוגרים ואחראיים, שצריכים לדעת שתוצאות חיפוש בעלות אופן פרסומי הן פרסומות – ושלא חל עליהן שום איסור לשקר בגסות. ההחלטה התקבלה פה אחד ולא נראה שיהיו עוד הפתעות בסיפור הזה.

3. גם מי שהתרגל לבזיון שהוא חוקי זכויות היוצרים המודרניים ימצא את עצמו המום מהסיפור הבא: בלוג מפורסם בשם Retraction Watch, שעוקב אחרי מחקרים מדעיים מפוברקים ועל הסרתם מהרשת, הופתע לגלות שעשרה מהפוסטים שלו נמחקו. כשהעורכים שלו ביררו מה קרה שם לעזאזל, הסתבר שיש איזה עורך של אתר בשנקל בהודו שהעתיק את הפוסטים שלהם, ואז הגיש תלונה על הפרת זכויות יוצרים כנגד Retraction Watch. באופן חשוד, כל החומרים שהוסרו מתייחסים לחוקר ממוצא הודי, אניל פוטי, שהמחקרים שלו הופרכו כמזויפים והוא נאלץ להתפטר מתפקידו. פוטי שכר בינתיים חברת "ניהול מוניטין" שעוסקת בבניית אתרים שמשבחים, מהללים ומקלסים את פועלו. יש לקוות שהיא לא חרגה מהמותר לה, אבל נראה לי שמישהו פה צריך לקבל פרס על שימוש פורץ דרך בחוצפה.

4. בריטניה הצטרפה אמש (ג') לרשימת המדינות שמאפשרות נישואים חד מינייים - ומחקר חדש עשוי להצביע על סיבה לא מוכרת ללגיטימציה העולה של נישואים כאלה: צפיה בפורנוגרפיה. מחקר שמומן על ידי קרן המדע הלאומית של ארה"ב עקב אחרי 500 גברים, וגילה שככל שהם צופים יותר בפורנוגרפיה, כך הם מגלים סובלנות רבה יותר כלפי נישואי גאים. החוקרים מעריכים כי שימוש בפורנוגרפיה מעודד תפיסה לא-שופטנית כלפי סוגים אחרים של התנסות מינית, וככזו היא מעצבת את התפיסה של המשתמש. הנה עוד סיבה לשמרנים דתיים ושאר שרידים של המאה ה-17 לזעוק נגדה.