גם הסמארטפון הטוב ביותר בעולם לא יצליח להציל את HTC

חברת HTC תמיד היתה עוף מוזר בנוף יצרניות הסלולר. בעיקר, משום שהיתה יצירתית במיוחד. אתמול עלה ג'ייסון מקנזי, בכיר בחברה לבמה והציג את ה-ONE סמארטפון שהוא ללא ספק טוען רציני לכתר "הטוב ביותר בעולם".

יש לו מסך משובח, מצלמה בעלת טכנולוגיית עיבוד תמונה מיוחדת, מעבד חזק ביותר וממשק חכם וחדשני. לאחר ההשקה שוחחתי עם אחד מכתבי מערכת "טכנולוגי" על המכשיר החדש. "זה טלפון מדהים", הפטיר. "חבל שהוא לא יציל את HTC".

HTC ONE. חתיך, אבל לא ממנו תבוא הישועה

עצוב, אך נכון: יצרנית הסלולר הטייוואנית, שהיתה בעבר אחת החדשניות והמקוריות ביותר בשוק הסלולר, עומדת בפני שנה קשה מאוד: הדו"ח של הרבעון האחרון הציג צלילה של 41% ברווחיה; קו מוצרי האנדרואיד של החברה, ONE, הניב הכנסות של 133 מיליון דולר בלבד - עם שולי רווח של אחוז אחד בלבד. זאת, לאחר שאשתקד עמדו שולי הרווח על כ-13%.

הרווחים הנזילים של החברה ירדו ב-36% ועומדים על כ-1.8 מיליארד דולר. במילים אחרות, די בשני רבעונים חלשים ושתיים-שלוש תביעות פטנטים כדי לדרדר את HTC למצב קריטי. איך הפכה החברה, שבעבר נחשבה לחלוצת נבחרת האנדרואיד, לכזו שנאבקת על עתידה - עליו מאפילות סמסונג ואפל?

תהילת העבר מול משברי ההווה

כדי להבין את מצבה הנוכחי של HTC, יש לחזור כמה שנים לאחור ולבחון אותה מול שוק הסמארטפונים בכללו. HTC היתה אחת החברות הראשונות שזיהו את מהפיכת מסכי המגע והשיקו מוצרים שנועדו להתחרות באייפון של אפל ולא בחרו להתבצר בעיצובים המסורתיים.

אחת הדוגמאות ליצירתיות של החברה היה ה-Touch Diamond, טלפון מבוסס וויינדוס מובייל שהושק ב-2007 ושילב מסך מגע גדול יחסית עם עיצוב לא שגרתי ומיוחד.

HTC Touch Diamond. לוק של יהלום שחור

הרבה לפני הפאבלט. X7500

חלוץ נבחרת גוגל. נקסוס 1

אבל גם לאחר שאיבדה את המותג נקסוס, עדיין המשיכה החברה לנסות להתבלט - באמצעות שילוב beats, מותג האודיו של ד"ר דרה והתמקדות בחומרה הטובה ביותר שהשתלם לה להתקין במכשירים. למעשה, כל מכשיר HTC חדש בקטגוריית הפרימיום היה החזק ביותר בעולם במועד השקתו. מכשיר הסנסיישן, אשר הושק במקביל לגלקסי S2, היה שקול לו; HTC, מצידה, לא הסתפקה בכך וחודשים ספורים לאחר מכן חשפה את הסנסיישן XR, דגם זהה לקודמו - למעט מעבד מהיר יותר.

הסנסיישן. לא חזק מספיק, אז יצאה לו גרסת "ספורט"

אבל המהלכים הללו לא שיחקו לטובתה, כפי שיעידו המספרים שהוצגו לעיל. מדוע כשלו מוצרי החברה בתחרות עם סמסונג ואפל?

נראה כאילו כל יתרונותיה של HTC הפכו לחסרונות בשנתיים האחרונות: עיצוב המכשירים למשל, היה אחד הגורמים שסייעו למיתוג שלה כיצרנית בולטת. ב-HTC פשוט יודעים לבנות מכשירים יפים: מכשירי האלומיניום של ליין האנדרואיד ומכשירי הפוליקרבונט של ליין ווינדוס פון 8 הם מהמכשירים הנאים ביותר שמוצעים למכירה כיום.

יש לו מחיר, לעיצוב הזה. HTC 8X צילום: ניצן סדן

אבל מדובר במכשירים שיקר להרכיב ובחומרים שיקר לפתח. באותו הזמן, השתמשה סמסונג בפלסטיק ABS דקיק ובעיצוב שגרתי למדי ומכרה עשרות מיליוני יחידות של הגלקסי S3.

דוגמה נוספת היא סוגיית הממשק. נראה ש-HTC היא החברה שהשקיעה הכי הרבה מחשבה בהתאמה ייעודית של ממשק האנדרואיד שלה, Sense. ההתאמות הללו לוקחות זמן, עולות כסף ועולות בזמן סוללה ומשאבי מעבד - מה שפגם משמעותית בחוויית השימוש בדגמי 2011 של החברה, למשל. עד שירדו מחירי המעבדים החזקים יותר, שאיפשרו הפעלה חלקה של הממשק בלי לשתות את הסוללה - כבר התרגלו הצרכנים לממשקים פשוטים יותר - כמו אלו של LG, סמסונג, סוני ומוטורולה. במילים אחרות, HTC הביאה תותח לעולם של אקדחים.

הממשק הייחודי פגם בחוויית השימוש במקום לשפר אותה צילום: בלומברג

ביקורות רבות על מכשירי HTC גרסו כי המכשירים יקרים מדי, כבדים מדי ועם זמן סוללה לא מספק. לפני כמה שנים ניסתה החברה להרחיב את קו מוצריה לפלטפורמות חדשות ואימצה את ווינדוס פון 7 של מיקרוסופט. למעשה, החברה השיקה יותר מוצרי WP7 מכל יצרנית אחרת. היא כיוונה אותם לנישות שונות (חובבי מוזיקה, חובבי משחקים, מקלדות וכיו"ב). המכשירים הציגו נתוני מכירות מאכזבים מאוד.

גם כיום ממשיכה החברה להמר על ווינדוס פון - הפעם, בגרסה 8. על אף שלמערכת ההפעלה יתרונות רבים, היא עדיין סובלת ממחלות ילדות. בנוסף, מכשירי HTC בקטגוריה זו מציגים פחות תכונות ייחודיות מאלו של נוקיה.

ניתן לראות ש-HTC פשוט נבלעה בתוך השוק שעזרה ליצור ולקדם. ועדיין, ממשיכה החברה להמר על האסטרטגיה הוותיקה שלה, של "להשיק את המכשיר הכי חזק והכי מדהים". הפעם, נראה שתצטרך לשלוף משהו אחר מכובעה.

אז מה יציל את HTC?

לא ה-ONE. זהו סמארטפון אנדרואיד מרשים, אולי הכי מרשים שנחשף בינתיים: יש לו מסגרת מסך צרה במיוחד, מה שעשוי להפוך אותו לנוח יותר לשימוש מהגלקסי S3; יש לו מצלמה מבוססת טכנולוגיה להפרדת פיקסלים בצורה שמאפשרת חדירה של יותר אור, מה שיאפשר צילום חד גם בתאורה גרועה; יש לו מעבד מפלצתי ומעל לכל - ממשק Sense משופר שכולל תצוגת אריחים בדומה לווינדוס פון 8 - מה שהופך אותו לאינטואיטיבי ופשוט במיוחד לשימוש.

מצלמת ה-ONE

מדובר במכשיר מדהים, אבל הוא מתחרה במכשירים מדהימים לא פחות - שיצאו ממפעלי חברות שיש להן שולי רווח גבוהים בהרבה משל HTC. הן יכולות להרשות לעצמן להוריד מחירים, להוזיל חלפים, לסגור עסקאות גדולות עם לקוחות גדולים. ל-HTC יש מכשיר נהדר. העניין הוא שבשלב זה, מכשירים נהדרים ממש לא יספיקו.

אפשר לראות ש-HTC "עושה נוקיה", או במילים אחרות: דוחסת את הטוב ביותר שלה, בצירוף טכנולוגיות שטרם נראו במוצר מקביל, למכשיר אחד - בדומה למה שעשתה יריבתה הפינית עם ה-Lumia 920. לא נעים לומר, אולם חברות עושות דבר כזה כאשר מצבן קשה; ככל הנראה שהאייפון 5 היה מכשיר הרבה יותר מעניין לו היו לאפל בעיות כספיות.

מכשירים מעולים לרוב לא מעידים על חברות במצב מעולה. נוקיה לומיה 920 צילום: ניצן סדן

לפיכך, כנראה שסופר-סמארטפונים למיניהם לא ישלפו את HTC מהביצה. הפתרון טמון בקטגוריית מכשירים אחרת לגמרי. בסופו של דבר, רוב המשתמשים קונים סמארטפונים בקטגוריית הביניים ולא את המכשיר הכי טוב שברא האדם.

סמסונג ו-LG למשל, נחשבו עד לפני שנים בודדות ליצרניות אלקטרוניקה באיכות בינונית, עם ביצועים סבירים ומחיר עממי. יכול להיות שזה מה שצריכה גם HTC לעשות: להציע לצרכן מכשירים בעלי עיצוב אלומיניום עמיד ומסכים סבירים, ממשק מצוין ומצלמות טובות במחיר זול יותר. אפשר להגיע למוצר כזה על ידי הקטנת המסך לארבעה אינץ', התבססות על מעבדי דור קודם והדגשת היתרונות היחסיים של המכשירים בפני המפיצים למיניהם - ספקיות ורשתות שיווק.