ביהמ"ש העליון: "למשטרה אין סמכות לחסום אתרי הימורים"

ההחלטה, שהתקבלה ברוב דעות של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ושל השופט עוזי פוגלמן, כאשר בדעת מיעוט החזיק השופט נעם סולברג, קובעת שפרשנות המשטרה לפיה סעיף 229 בחוק העונשין מקנה לה סמכות להוציא צווים לחסימת הגישה לאתרי הימורים אינה נכונה. “נדרשת לשם כך הסמכה מפורשת בחקיקה, ולא ניתן להסתפק בהסדר הנוכחי, שאין בו הסמכה להורות לצד ג' לסייע לרשויות האכיפה בהפעלת הסמכות", נכתב.

החסימה בוצעה בצורה שחורגת מהגדרות החוק. אתר הימורים צילום מסך: rushmorecasino.com

ראשיתה של הפרשה בקיץ 2011, עת שלחה המשטרה צו לספקיות האינטרנט בישראל, שמורה להן למנוע מלקוחותיהן את הגישה לאתרי הימורים גדולים דוגמת Victor Chandler. המשטרה התבססה על סעיף 229 בחוק העונשין, שלפיו רשאי מפקד מחוז להורות על סגירת "מקום של משחקים אסורים", וטענה שהוא מקנה לה סמכות להוציא צו לחסימת גישה לאתרי הימורים.

הספקיות צייתו לצו ואף אחת מהן לא עתרה נגדו לבית המשפט. את ההובלה בתחום תפס איגוד האינטרנט, שעתר נגד החסימה לבית הדין לעניינים מינהליים. באפריל שעבר קיבלה השופטת מיכל רובינשטיין את העתירה וקבעה כי פרשנות חוק העונשין שביצעה המשטרה אינה נכונה. המדינה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, שכעת החליט לדחות את הערעור.

המשטרה אימצה סמכויות אכיפה

בהחלטתם קובעים השופטים, בין היתר, כי הסמכות שחוק העונשין מקנה למשטרה לסגור אתרי הימורים הינה של המשטרה עצמה ושאין ברשותה להורות לספקיות האינטרנט לעשות זאת בשבילה. “לא ניכרת מלשונו של סעיף 229 לחוק העונשין הסמכה להטיל תפקיד על צד ג' - ולו ברמז", כתב השופט פוגלמן שניסח את דעת הרוב.

"הדרך החוקית היחידה שתאפשר להקנות למפקד המחוז סמכות ליתן הוראות כופות לספק שירות צד ג' היא - להשקפתי - תיקון החקיקה הראשית (תיקון שאין צריך לומר כי יידרש לעמוד בתנאי "פסקת ההגבלה" שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו)“.

לדברי פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שמתמחה בחקר תחום המשפט והטכנולוגיה, הקביעה הקונקרטית של השופטים בהקשר זה חשובה מאוד. "ספקי השירות אינם הזרוע הארוכה של המשטרה", אמר ל"כלכליסט". "זה עשוי להשליך על שיתופי פעולה אחרים שיש בין הספקים לרשויות, אם כי בתחומים הרלוונטיים האחרים - נתוני תקשורת - יש חוק מפורש בעניין”.

ואולם, נראה שפסק הדין שהתקבל הוא לכל היותר מחסום זמני נגד צווי המשטרה, שכן לא מדובר בפסילה עקרונית של חסימת אתרים מטעמי חופש הביטוי, והשופטים עצמם אמרו שזו תתאפשר עם שינויי חקיקה מתאימים. למעשה, הדברים שכותב פוגלמן בסוגיית חופש הביטוי של אתרי אינטרנט צריכים לעורר דאגה בקרב חסידי הביטוי החופשי ברשת.

השופט עוזי פוגלמן צילום: אלכס קולומויסקי

"באתרי אינטרנט מושמעות אמנם דעות ומוחלפים רעיונות, אך - כידוע - אין דין ביטוי אחד כדין ביטוי אחר", כתב השופט. "אף אם בחלק מאתרי ההימורים נכללות תמונות, דברי הסבר ביחס לחוקי המשחקים השונים, מידע על-אודות יחסי הימורים, חדרי צ'אט ועוד - מדובר בתכנים המצויים בשוליים של האינטרס המוגן. על כן, גם אם חסימת אתרי ההימורים עלולה להביא לחסימת הגישה לתכנים חוקיים המצויים בהם, יש לזכור כי ערכו של ה'ביטוי' אשר בענייננו מתבקשת הגנה עליו אינו גבוה (…) לעניין אתרי ההימורים - ולעניין זה בלבד - סבור אני, כאמור, כי הפגיעה בחופש הביטוי כתוצאה מחסימת התכנים החוקיים שהם חלק מאתרי ההימורים - הינה בעלת עצמה מוגבלת, אם בכלל".

סכנה אפשרית לחופש הביטוי

בכך, לכאורה, יוצר לכאורה פוגלמן מדרג של ביטויים שזכאים להגנה, דבר שעלולות להיות לו בעתיד השלכות שליליות. עם זאת, עולה שפוגלמן עצמו מודה לבעייתיות הדברים שהוא כותב, שכן הוא מוסיף: "כאשר עסקינן במטרייה רגישה של חסימת אתרי אינטרנט - יש לבחון בשבע עיניים את החשש לפגיעה בחופש הביטוי (...) ייתכן בהחלט כי בעתיד יבואו לפתחנו מקרים אחרים, שבהתייחס אליהם יהא טעם להרחיב בצורה ניכרת את היקף ההגנה הנפרשת על ביטויים הכלולים באתר זה או אחר”.

העובדה שהחלטת השופטים אינה עקרונית אלא מתמקדת בלשון החוק משמע שהמאבק נגד חסימת אתרי הימורים עוד רחוק מסיום: כבר בדצמבר פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק שיאפשר למשטרה להורות לספקיות לחסום גישה לאתרי הימורים. זאת, ייתכן, כצעד מקדמי למקרה שבית המשפט העליון ידחה את ערעור המדינה. ההחלטה שהתקבלה, ואשר דורשת שינוי בחקיקה, משתלבת היטב עם המהלך שבו כבר נקטה המדינה.